יומני היקר – דיאטת צום ספורט

יומני היקר, שבת, 5 בינואר, 2019

קראתי באיזה אתר שהרבה אנשים עוברים לדיאטה שמשלבת צום מדי פעם. הם אוכלים במשך רוב השבוע, אבל יום, או יומיים, הם פשוט מפסיקים לאכול (יש כאלה שגם לשתות) וממשיכים יום אחרי. הנושא עניין אותי מאוד, אז חקרתי קצת לעומק ולמדתי שמה שמתרחש בגוף זה דבר פשוט מאוד. האנרגיה והמשאבים של הגוף מפסיקים להתעסק בעיכול ובמשך יום שלם פשוט מתפנים לטפל בכל הרעלים שאנחנו מכניסים לגוף ביודעין או שלא. מעניין הא?

ואז הגיע אתמול, יום שישי וכמו בכל שישי בדרך הביתה מהעבודה אני בודק צ’יק צ’ק את הלו”ז. משחק של מכבי… אין. משחק של יובה… אין. משחק של יונייטד? יש!!! אה, בעצם זה ב-6:30 בבוקר… במקסיקו זה לא חוקי לקום ב 6:30 בבוקר לראות משחק גביע נגד רדינג. בעצם, לא יודע אם זה חוקי או לא. לא אמור להיות בכל אופן. משחק של ריאל? פחחח… למה לי העונש הזה? אז מה? אה, בוא נראה אם יש MMA. לא. סעמק. הוקי? הסנאטורס שלי, עדיף לא לראות את הבושות האלה השנה… הגעתי הביתה עם כאב ראש, יומני היקר. הלכתי לישון עם הרגשת מועקה גדולה.

Credit: Hermes Rivera Free images – Unsplash.com

בבוקר קמתי עם שאריות כאב ראש (ואפילו לא מהאנגאובר) ושתיתי את הקפה הראשון. עשיתי עוד קפה. בדקתי פרק ראשון בסדרה Mayans MC – לא רע. מה עכשיו? ואז התבהר לי משהו בראש, יומני! אני בדיאטה של צום! צום מספורט, ליום שלם. אתגר, אבל אולי מעז יצא מתוק? האנרגיה והמשאבים שמופנים ביומיום למשחקים של קבוצות עמן יש לי מעורבות רגשית, יתפנו לטפל ב… ב… לא הצלחתי לחשוב על מה, אז הכנתי עוד קפה.

אחרי הקפה החלטתי לשטוף את הכוס. מה אכפת לי, יש זמן. פתאום נזכרתי שבערב ראש השנה (של 2018) אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לטפל בנזילות והריח מתחת לכיור במטבח. הפשלתי שרוולים, פתחתי את הדלתות שם למטה ופירקתי את כל הצנרת, מהקיר ועד הכיור. יצאתי החוצה, ניקיתי חלק חלק והחזרתי למקום. בהרגשת סיפוק פתחתי את הברז, ירדתי על ברכי, עמדתי שוב, סגרתי את הברז וסיננתי קללה שלא נעים לי לחזור עליה כאן. רק אומר שזה היה משהו כמו “יא טמבל, שכחת טפלון ועכשיו כל הרצפה רטובה יא דפוק בראש”. מהון להון, הלכתי לסופר וקניתי טפלון. חזרתי הביתה, הופ כמה ליפופים והקסם קרה! המים זרמו דרך הצינורות ממש! בלי טיפת מים על רצפת הארון. אחרי חצי שעה קמתי מהרצפה והכנתי עוד קפה.

Credit: Dan Watson Free images – Unsplash.com

יומני, הצום הזה החל לעשות את שלו. במקום לרבוץ על הספה ולצפות בכדורגל, עשיתי משהו! עבודת בית! איזה גבר. מכיוון שהייתי בשוונג, גם עשיתי ג’סטה והחזרתי כלים למקום, כל מיני פלסטיקים ושקיות לפח, אפילו העברתי סמרטוט ככה שיהיה יבש.

אחר כך, ישבתי קצת בחוץ עם סיגריה (זה מה שעושים אחרי שעושים עבודת בית חשובה – אפילו אם זה באיחור קצרצר של שנה) וחשבתי… קצת שקט פה. בדרך כלל, יותר רועש אצלי בבית ואז, יומני, שוב הכתה בי איזו בהירות מחשבה. בעלת הדירה הזאת, שבדרך כלל מסתובבת לי בין הרגליים כשאני מנסה לראות משחק של מכבי, זאת שמדי פעם לוקחת את הקערה הריקה של הצ’יפס והפחית המעוכה של הבירה? מתברר שהתחתנתי איתה ממש מזמן! והיא יודעת לדבר. ביקר לי, היא יודעת כל מיני דברים מעניינים. וכך יצא ששוחחנו משך שעה ארוכה, והאמת, נהניתי. היא אפילו לא הפסיקה לבשל.

 

במהלך השיחה אף התחוור לי שאני לא איזה פילנטרופ מדהים שמרשה לארבעה יתומים להשתכן אצלו בבית. אלה הילדים ש-ל-י! רשומים במשרד הפנים וכל הבוג’יירס הזה. כן… אני מתחיל להיזכר. הגדול כבר ממש גבוה. יותר ממני. וזה שאני אמור לקרוא לו הקטן כבר גדול. ואלו עם השיער הארוך, שמדי פעם מבקשות נדבות ואני נותן להן כסף לכל מיני דברים חשובים כמו איפור ודיסקים של one direction? איך יצאו לי כאלה בנות יפות? כנראה בגלל בעלת הדירה האשה.

כן יומני. העברתי יום בצום מוחלט מספורט וגיליתי שאני אדם בוגר ואחראי בסך הכל. אחד עם כישורי שרברבות מוגבלים, אך מספיקים למשימה חשובה או שתיים. גיליתי שאני נשוי באושר – לאותה האשה – במשך כמעט 25 שנים, ואפילו הצלחתי – בין מונדיאל, ליורו, לג’ורדי – לגדל ילדים מקסימים.

היה מאוד נחמד למען האמת. אם ככה עובד גם הצום מאוכל, אז אולי יש בזה משהו. נראה, אולי אנסה גם.

אבל שיגיע כבר יום שני, אינעל העולם! מכבי נגד נתניה!!!

Credit: Maccabi Tel Aviv FC Official Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!