הנה נפתחת לה עוד עונה אירופית של מכבי חיפה.

אתם מוזמנים לשאול כמעט כל אוהד ירוק והוא יענה לכם את אותה התשובה. הליגה היא הלחם והחמאה שלנו, אירופה היא האנטריקוט. כי בעיני עצמנו (והרבה קבוצות אחרות שמתביישות להודות), אנחנו זה אירופה.

מאז הימים שאלון מזרחי ליהטט והבקיע נגד פארמה הגדולה בגביע המחזיקות, אותה קבוצה ששיחקו בה שמות כמו תומאס ברולין, ג'יאנפרנקו זולה, פאוסטינו אספרייה ועוד רבים ומוצלחים, אנחנו יודעים טוב מאוד איפה אנחנו מרגישים הכי בבית. אין אוהד ירוק שלא מזיל דמעה כשהוא חושב על הגול של קטן באולד טראפורד או נזכר בפצצה של ז'וטה נגד יונייטד בג'י אס פי. אם כבר נוסטלגיה, אפשר בבקשה להחזיר את איגביני יעקובו שעדיין מחפש קבוצה לקמפיין האירופי הזה? הפרצוף של אנשי אולימפיאקוס ברגע שהם יראו אותו (אם במקרה יתקלו דרכנו) שווה כל דולר שייתנו לו. אז השנה, כמו בכל שנה, נלבש את מדינו הירוקים היפים ביותר ונגיע למגרש בנתניה (ותודה לחברה שלי שקנתה לי כרטיס בזמן שהייתי בחו"ל) עם תקווה בלב שזו השנה שלנו, השנה בה נגיע שוב לשלב הבתים של הליגה האירופית ונהנה מחורף חם בסמי עופר (בתקווה שהדשא החדש ייקלט בזמן ולא נשחק על חול כמו הצהובים בליגת האלופות).

כנגד ההגיון בריא, אני בטוח שכל אוהד ירוק משכנע את עצמו שהשנה זו השנה. הרי רוני לוי היה שם בתור שחקן בקמפיין המחזיקות הענק שאף אחד מאיתנו לא ישכח. הרי רוני לוי אימן את הקבוצה שהעיפה את צסק"א מוסקבה הגדולה עם גול של רוברטו קולאוטי שהעלה אותנו לשמינית גמר גביע אופ"א. היום, לא אכפת לנו שהרכש שהגיע עדיין לא מספיק, לא אכפת לנו שכמה שחקנים חשובים פצועים ולא יתלבשו בכלל. אפילו לא אכפת לנו שאייל משומר עדיין מתוכנן להיות המגן הימני הפותח שלנו! היום זהו היום שכולנו ננתח לפני המשחק איפה הקשר הזה של נומה קאליו שיחק פעם, למה דווקא השוער שלהם הולך לתפוס יום ונמתין כולנו לאזור הדקה ה-70, הדקה בה החום והלחות של יולי במישור החוף יהרגו את האסטונים כמו שהם עשו לקזחים מאקטובה.

אז יאללה, שיהיה לנו חג אירופה שמח! (ותביאו כבר את אזולאי, אני מת עליו עוד מאז הימים שלו בנוער).