בסיפור המיתולוגי המופיע באודיסאה, הסוס הטרויאני היה תכסיסו של אודיסאוס שבו השתמשו היוונים כדי לכבוש את העיר טרויה. הטרויאנים לא חששו שהסוס שניצב בשעריהם, יכול לעשות כל נזק, הרי אחרי הכל הוא…. מתנה. גם גרג פופוביץ מסתמן לחלק מאוהדי האן-בי-איי כמתנה. מאמן זר, יליד ארצות הברית, אשר גדל ונשם כדורסל ואפילו שיחק בנבחרת חיל האוויר האמריקאי. נשמע כמו סיפור אמריקאי קלאסי.

אליה וקוץ בה, פופוביץ לא מייצג את הליגה הזאת וגרוע מזה, גם לא מה שהליגה צריכה. פופוביץ מביא לנו כדורסל אחר. כדורסל איטי, ניצול מקסימלי של שעון ה-24 וסגנון משחק אובר-טקטי או כמו שקוראים לזה אצלנו – "כדורסל יום חמישי". חלקכם יסכימו איתי, חלקכם ימלמלו מתחת לשפמם "מה האידיוט הזה מבין? 5 אליפויות לא הולכות ברגל!" ואתם צודקים לחלוטין. אני לא מנסה לקחת מפופוביץ את ההישגיות וההצלחה. כל מה שאני רוצה להראות לכם, זה את הבלופ שהוא מביא לליגה המהירה והאגרסיבית ביותר בעולם.

ב-1997, סן אנטוניו מקבלת בחירה גבוהה בדראפט ואת הבחירה הזאת הם מנצלים בחכמה ובוחרים את טים דאנקן. ככה נוצרו שני המגדלים מטקסס: צעיר עם כישרון וגובה, טים דאנקן, והגורו בעל הניסיון וחכמת המשחק הלו הוא דייויד רובינסון. בעזרתם, ב-1999 מוביל פופוביץ את סן אנטוניו לאחת האליפויות היפות בהיסטוריה של הליגה, עם שליטה מוחלטת בצבע ומשחק אגרסיבי ולוחמני של הצעיר והאדמירל.

רובינסון פרש ואחרי בחירת טוני פרקר ומאנו גינובולי התחיל השינוי הנורא. בעזרת הטריו, פופוביץ הנהיג שיטה חדשה בליגה, כדורסל שמתבסס על תנועת כדור מסיבית מסביב לקשת, שנגמרת בכמויות של זריקות מהשלוש וחצי מרחק, ואם אלה לא נכנסים, תמיד יש את טימי שיאבק על ריבאונד ההתקפה והכל חוזר חלילה (לתנועת הכדור בקשת ה-3). רוצים לראות מה זה NBA אמיתי? לכו ליוטוב ותרשמו "The best game Michael Jordan ever played in" ותבינו על אילו שחקנים ועל איזה סגנון משחק הליגה הזו נוצרה!

ואם אתם עדין לא מסכימים איתי שפופוביץ הורס את הליגה, אז האק א-שאק (פאולים במכוון על גבוה עם אחוזי עונשין גרועים) זו המצאה שלו. פופוביץ אמר: אם שחקן לא יכול לקלוע מקו העונשין זו בעיה שלו". אתם מבינים?!?! זו בעיה שלו, בעיה של הסנטר. לא של הצופה שצריך לצפות במשחק של זריקות עונשין שיימשך קרוב לשלוש שעות במקום שעתיים.

אז למען השם הטוב של המשחק, למען הכדורסל שכולנו התאהבנו בו…

אימרו לא לפופ.