הנה באתי הביתה

כמה חיכיתי שתתחיל הליגה הזאת! מחזור פתיחה מול הפועל באר שבע, אחרי קיץ משוגע… מה צריך יותר מזה? היה לי חלום שהתנפץ בשבוע שעבר, וזה לראות את מיכאל אוחנה מפרק את הדשא מול טדי גועש. היה רק טדי גועש, בלי אוחנה ובלי פירוק של הדשא.

ביתר ירושלים הפועל באר שבע
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל

אני אתחיל מההתחלה של ההתחלה. מאותו גורם שכל פעם מחדש אני מבינה שבלעדיו אין לי קבוצה, לא משנה מי ינחת פה. הקהל, אלוהים הקהל! המספרים מספרים על 20,000 אוהדים, אין לי מושג באמת כמה היו. זה הרגיש המון. מהזווית שלי ביציע המזרחי, שאליו כל כך התגעגעתי, ראיתי את טדי כמו שאני חולמת אותו רוב הזמן. מערבי גדוש, צפוני, צפון מערבי, והמזרחי גם היה יחסית מלא – למרות שאנחנו בהחלט מסוגלים ליותר… התרגשתי לראות מהעבר השני את התצוגה שעלתה ביציע המערבי. התרגשתי מהאש ביציע שלי, ומהקולות שבקעו מכל היציעים. אין ספק שהדבר שנותן הכי הרבה ביטחון הוא קהל ששר בכל הכוח שיש לו בגרון וזה היה פשוט מהפנט. הנה באתי הביתה, והבית שלי מחבק אותי.

הקבוצה גם היא חיכתה לא מעט ליום הזה וההשקעה ניכרת. כמה שעות לפני הפתיחה, בזמנים שאני רגילה להעביר בעצלתיים, דאגו לפתוח ליד היציע המערבי הפנינג ממש נחמד עם דוכני אוכל ויהודה קיסר בכבודו ובעצמו שניגן כמו שרק הוא יודע. זכינו גם לשיר איתו את ההמנון הראשון של העונה בפתיחת המשחק וזה היה מרגש. אפילו משה חוגג ירד אל העם וטייל לו שם בין האוהדים בחוץ והכל הרגיש בית. כיף, חוויה שהיא לא רק משחק והביתה. אם כבר שעתיים בפקקים לכל כיוון, לפחות שירגיש חגיגי.

 

על הדשא העניינים זרמו פחות חלק ולמרות שהקבוצה סך הכל עומדת יפה, לא התקרבנו בכלל לשידור חוזר של גביע הטוטו. הייתה לי ציפייה קטנה, לא אשקר, אבל בתוכי ידעתי שהיום זה לא יקרה. הסגל עדיין חסר ואם ההגנה היא מה שהדאיגה אותי עד היום (אפשר לומר שאופיר קריאף מילא את תפקידו כשורה), אז כרגע ההתקפה היא מה שמעלה אצלי שאלות. סיומות! מישהו צריך לעבוד על סיומות בבית”ר. מהלכים נהדרים ודריבלים משוגעים ומול השער זה פשוט לא זה.

שלומי אזולאי הרגיש כבד, ואנתוני וארן, שנכנס באיחור, לא הצליח לספק את הסחורה גם הוא. מישהו שכן הייתי שמחה לראות על הדשא מוקדם יותר הוא שלום אדרי. אפשר להטיל ספק בלפתוח איתו את המשחק, אבל אני חושבת שאם היה נכנס 10 דקות מוקדם יותר דברים יכלו להיראות אחרת. יש לו זריזות, אנרגיה, והכי חשוב – הוא לא מפחד לבעוט לשער. ועוד משהו קטן, מתי כבר נזכה לראות שני חלוצים במקביל על הדשא? נקודה למחשבה.

ביתר ירושלים הפועל באר שבע
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל

שחקן אחד שכן הבטתי עליו בחצי הערצה חצי חשש, הוא שטקוס. אפשר לומר שהפועל באר שבע הרוויחה בענק את השוער הזה אחרי שבית”ר החליטה לוותר עליו, וראו את זה ביציבות ובביטחון שלו. אחד הטובים שנחתו בליגה שלנו, והרווח כולו שלהם.

בכל אופן, בית”ר ממשיכה להשתדרג ואני מצפה לראות את הבלם החדש שלנו חונך את הדשא וגם את הפצועים והמורחקים שלנו חוזרים לעניינים. עם כל הפסימיות והנטייה שלי להתקפי לב לפני כל משחק לא משנה מה רמת החשיבות שלו, במבט מלמעלה הקבוצה מרגישה בוגרת ואחראית יותר. פחות פאניקה ויותר עבודה חכמה מאחורי הקלעים.

הלוואי בית”ר שלי שיהיו לי הרבה רגעי אושר העונה עד לרמה שלא יהיו לי מילים. זה מה שאני מבקשת, נחת.

קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!