המסע של אביב בצון – אתגר הנבחרות חלק ב’

אתגר הנבחרות יצא לדרך (להסברים, קראו את פרק 1). חמש הנבחרות שלי – הולנד, סנגל, דרום קוריאה, ג’מייקה וקולומביה, אמורות להוביל אותי להישג חסר תקדים של זכייה באליפות הקונפדרציה אותה הם מייצגות. החודשים הראשונים היו הכנה לקראת המשימות החשובות באמת, למעט נבחרת אחת, שהטורניר שלה הגיע מוקדם מדי באתגר, ובכל זאת הצליחה להגיע רחוק.

דרום קוריאה
Credit to “FIFA World Cup” Facebook page


הולנד

נבחרת הדגל שלי באתגר התחילה ישר עם ליגת האומות, בבית הקשה במיוחד שכלל את גרמניה וצרפת, שתי אלופות העולם האחרונות. המערך הניסיוני שלי, 4-1-2-3-0, היה הרפתקני מדי ללא חלוץ ועם דה-ליכט כקשר אחורי, לא בעמדתו הטבעית. הניסוי הזה התברר כטעות גדולה כשבשני משחקי החוץ הראשונים חטפתי תבוסות קשות, 3-0 לגרמניה ו- 4-1 לצרפת. שינוי קל במערך, שכלל הורדה של דה-ליכט למרכז ההגנה, הפיכת שני המגנים למגנים תוקפים ושינוי תפקוד שני הקשרים המרכזיים מפליימייקרים אחוריים ל- Mezzala, הוביל לתוצאות טובות יותר- 2-2 מול צרפת (דפאי וברחווין) וניצחון 3-0 על גרמניה (דה-פריי, ואן דה ביק וברחוויס), שלא הספיקו לנו לשרוד בבית, וירדנו לדרג ב’. למרות זאת, הניצחון על גרמניה גרם לי ללכת בראש מורם לקראת המשימה הבאה- מוקדמות יורו 2020.

מערך הולנד

 

סנגל

הנציגה האפריקאית התמודדה במוקדמות אליפות אפריקה, בבית קל יחסית שכלל את סודאן, גינאה המשוונית וסאו ת’ומה ופרינסיפה. המערך שנבחר הוא 4-2-4 התקפי מאוד, עם שני חלוצים חזקים שמתחלפים ברוטציה, מאנה ובאלדה קייטה באגפים, שני קשרים אחוריים בעמדת Segundo Volante שעולים ומאיימים מרחוק (בדרך כלל אידריסה גיי ולצידו קשר שני ברוטציה) והגנה חזקה בראשותו של קוליבאלי מנאפולי.

מאנה כבש שער בודד בניצחון 1-0 על סודאן במשחק הראשון בבית. הוא לא כבש במשחק השני מול סאו ת’ומה ופרינסיפה, אבל חבריו כבשו שביעייה לרשת היריבה (שלושער של סאקו ושערים של באבאקאר, קויאטה, דיאגנה וגיי). מאנה חזר לכבוש מול גינאה המשוונית- שלושער שהעניק לנו ניצחון 3-0.

נ’דיאה, באלדה קייטה, דיאגנה ובאבאקאר דאגו ל- 4-0 וניצחון נוסף על סאו ת’ומה ופרינסיפה, הסודנים חטפו 5-1 במשחק החמישי, שהבטיח סופית את העלייה, וגם המשחק לפרוטוקול במחזור הסיום מול גינאה המשוונית הסתיים בניצחון 1-0 משער של באבאקאר, שסיים עבורנו קמפיין מושלם עם 18 מ- 18 והפרש שערים של 21-2. בלט במיוחד- מוסא וואגה, המגן הימני הצעיר של ברצלונה, שסיים כמלך הבישולים של שלב המוקדמות.

מערך סנגל

ג’מייקה

הג’מייקנים החלו את הדרך באתגר בטורניר מוקדמות ליגת האומות של צפון ומרכז אמריקה, שמהווה גם מוקדמות לטורניר הגולד קאפ (אליפות צפון אמריקה) שייערך בקיץ. החוקים בצפון ומרכז אמריקה קצת שונים ממה שאנחנו רגילים באירופה. 34 נבחרות נאבקות על מקומות בטבלה, כשהשישייה הראשונה עולה לדרג א’ והעשירייה הראשונה מעפילה בנוסף גם לגולד קאפ. אממה, לכל נבחרת יש ארבעה משחקים בלבד, נגד הנבחרות שהיא הגרילה.

נשמע מסובך? שש נבחרות פטורות מטורניר המוקדמות – אלו שהצליחו לעלות לפחות לסיבוב החמישי במוקדמות מונדיאל 2018. מה שהופך את הדרך לשישייה הראשונה קל יותר, אבל בגלל ריבוי הנבחרות החלשות בקונפדרציה, יש דגש כבד מאוד על הפרש השערים בכל משחק, במיוחד באזור בו תבוסות בהפרש שערים דו ספרתי הן לא עניין נדיר.

בחרתי לשחק במערך של 4-3-3 קלאסי, עם קשר אחורי אחד, חלוץ לוחץ ושני ווינגרים התקפיים במיוחד, כשרוב הכדורים הולכים לכוכב הגדול באגף ימין, לאון ביילי הצעיר מלברקוזן. מרבית השחקנים הבריטיים ממוצא קנדי, כמו סקוט סינקלייר, טרוי דיני ודמראי גריי לא הסכימו לייצג את הנבחרת, אך בכל זאת הצלחתי לגרד מספר שחקני פרמייר ליג וצ’מפיונשיפ שכן הסכימו להגיע, כמו אנדרה וויזדום מדרבי קאונטי (לשעבר מליברפול), דניאל ג’ונסון מפרסטון, רולנדו ארונס מניוקאסל ודארן פראטלי הוותיק מבולטון. הם מצטרפים לחבורה וותיקה ומנוסה הכוללת את ווס מורגן, דניאל גורדון, רודולף אוסטין וגארת’ מקלירי, כולם כבר חצו את גיל 30 ורוצים להביא תואר לבירה קינגסטון לפני שהם פורשים.

 

ארבעת המשחקים שלנו בטורניר נשמעים כמו טיול באתרי הנופש היפים של מרכז אמריקה: אנגווילה, ברמודה, בליז וקוארסו. את אנגווילה ניצחנו 8-0 מוחץ (שלושער של ביילי), את בליז ניצחנו 3-0, מול ברמודה הסתפקנו בשער בודד אחד של ביילי (1-0) ולמשחק האחרון מול קוארסו הגענו במקום הראשון. ג’ונסון כבש ראשון בפנדל, אך המארחים הפכו עם צמד והורידו אותנו למקום התשיעי בטבלה, ששם אותנו מחוץ לשישייה הראשונה. פנדל נוסף של ג’ונסון בדקה ה-87 השווה את התוצאה והעלה אותנו למקום החמישי עם 10 נקודות, בדיוק כמו ברבדוס שבמקום השמיני, אבל עם הפרש שערים טוב יותר. וכך, בדקה ה-87, הצלחנו לעלות לדרג א’ של ליגת האומות. המטרה הבאה: הגולד קאפ.

מערך ג'מייקה


קולומביה

עדיין לא שיחקתי משחק רשמי עם הקולומביאנים, אלא מספר משחקי ידידות. האתגר האמיתי יתרחש בקיץ הקרוב – קופה אמריקה 2019.

בית הקופה אמריקה


דרום קוריאה

הטורניר הראשון הגדול שלי באתגר היה אליפות אסיה, שהחלה בחודש ינואר 2019. מספר משחקי הכנה בודדים הספיקו לי כדי להיסגר על סגל ומערך רצויים. בחרתי לשחק ב- 4-2-3-1 א-סימטרי, עם קשר אחורי, קשר אמצע, שלושה קשרים התקפיים וחלוץ לוחץ. כמחצית משחקני הסגל שזימנתי הגיעו מהליגה המקומית, מרביתם מהאלופה המקומית, ג’אונבוק יונדאי מוטורס (הליגה הסתיימה בדצמבר) והחצי השני מליגיונרים מסין, קטאר, ארה”ב וגם ליגות באירופה כמו ספרד, אנגליה, צרפת וגרמניה.

המכה הגדולה הייתה פציעתו של אחד הכוכבים הגדולים בנבחרת, קי-סונג יונג מניוקאסל, שהחמיץ את האליפות ובמקומו החזרתי לסגל את קו-ג’ה צ’אול הוותיק מאוגסבורג, שבאמתחתו תריסר שנות בונדסליגה, שהסכים לחזור בו מהפרישה הבינלאומית כדי לעזור לנבחרת לזכות באליפות אסיה, לראשונה בתולדותיה.

שחקן המפתח בנבחרת הוא כמובן, הכוכב הגדול והקפטן מטוטנהאם, סון-הונג מין. לגיונרים בולטים נוספים הם ג’י-דונג וואן מאוגסבורג והוואנג הי-צ’אן מהמבורג, שנאבקו על המקום בחוד, לי ג’ה-סונג מקיל מהבונדסליגה השנייה, נאם טאה-הא שמשחק בקטאר ושלושת ה”אסים” מהספסל, לי קנגין בן ה-17 מולנסיה, ג’ון וו-יונג בן ה-19 מבאיירן מינכן וקוון צ’אנג-הון מדיז’ון הצרפתית.

 

רביעיית ההגנה הורכבה מארבעת שחקני ההגנה של האלופה ג’אונבוק, שיחד עם חברם לקבוצה, הקשר האחורי סאן ג’ון-הו, שזכה בתואר השחקן המצטיין בליגה הדרום קוריאנית, יצרו חלק אחורי חזק ומתואם. השוער הראשון הוא צ’ון היון-וו מדאגאו, שוער השנה בליגה המקומית.

בית האליפות כלל את ערב הסעודית החזקה, סוריה וטורקמניסטן. המשחק הראשון התקיים מול הסורים. סון כבש את הראשון במחצית הראשונה, הוואנג הי-צ’אן הוסיף צמד במחצית השנייה וגם שער מצמק של הסורים בדקה ה-85 לא מנע את שלוש הנקודות הראשונות. הבשורה המרה- צ’אול ולי ג’ה-סונג נפצעו ונעדרו מהמשחק השני. המשחק השני מול ערב הסעודית היה קשה יותר, אך הוואנג הצליח לשבור את ההגנה החזקה של הסעודים בדקה ה-71 ולהבטיח מעשית את המקום בשמינית. למשחק השלישי מול טורקמניסטן עליתי עם ההרכב השני, מה שלא הפריע לנבחרת להשיג ניצחון שלישי רצוף ומאזן מושלם, עם 3-2 משערים של קו-ג’ה צ’אול שחזר מפציעה, וו-יונג והבלם פארק ג’י-סו.

לבנון חיכתה לנו בשמינית הגמר, ואולי היה עדיף לה כלל לא להגיע לשם. המשחק נגמר כבר במחצית הראשונה עם חמישייה מוחצת (צמד של הוואנג ושערים של לי קנגין, קו ג’ה-צ’אול ונאם טאה-הא). במחצית השנייה הורדנו את הרגל מהגז והתוצאה נשמרה עד הסיום. ברבע הגמר המתינה לנו ירדן, וגם אותה עברנו בקלילות עם רביעייה משערים של סון, סאן ג’ון-הו וג’י-דונג וואן. בחצי הגמר ציפיתי למשחק מסקרן מול יפן, אך הפיליפינים גרמו לסנסציה כשהדיחו אותם בפנדלים ברבע. אותנו הם כבר לא הפתיעו, והם חזרו הביתה עם רביעייה לרשת משערים של סון, הוואנג, ג’י-דונג והוואן אין-בום.

בגמר חיכתה לנו היריבה העיקשת מהבתים, ערב הסעודית החזקה, שהדיחה בדרך נבחרות חזקות כמו אירן ואיחוד האמירויות. כבר בדקה הראשונה קיבלנו פנדל, אבל סון החמיץ אותו. בדקה ה-17 הוואנג, מלך שערי המפעל, כבש את שערו השביעי בטורניר. יום נפלא של השוער הסעודי מנע מהתוצאה לצמוח, אך גם ההגנה החזקה שלנו לא נשארה חייבת ועמדה איתנה עד סיום המשחק. השער של הוואנג הפך לשער האליפות. 1-0 קטן ומתוק, שהעניק לי תואר ראשון באתגר הנבחרות, כבר בטורניר הראשון שלי. ‘וי’ אחד סומן, עוד ארבעה בדרך.

לחלק א’ של האתגר

הרכב טורניר אסיה

אליפות אסיה

 
   

תגובה אחת

  1. Avatar

    מרתק, מחכה בקוצר רוח לחלק הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!