הם מפחדים: על ספורט אלים ותגובות רכות

נמאס. מתי בפעם האחרונה עברנו עונה ספורטיבית שלמה בלי אירוע מזעזע? טוב הגזמתי, חודש.
אפתח ואומר, כן ברור לי, זה לא תיאטרון. באים להוציא עצבים, לפרוק אנרגיות וגם להגיד לשחקן כזה או אחר בן זונה כי הוא פשוט נגדך. יישרנו קו? סבבה. עכשיו לכו תסבירו לי איך כתבה עם הכותרת “שיר צדק חטף אגרוף מאוהד אשקלון” מסתדרת באותה משוואה. ברור לכולנו שזו אלימות מסוג אחר, אבל היא מגיעה אך ורק ממקום אחד: בדיוק מאותה קללה שרק לפני שלוש שורות נשמעה לנו כאמירה שגרתית. תחשבו על זה. הרי אף אחד מאיתנו, אני מקווה, לא מגיע למקום העבודה שלו וסופג קללות באופן קבוע במקרה הטוב או מכות בסיטואציה קצת יותר ביזארית. במגרשים נדמה שהכול מותר וכאן הטעות שלנו.
על ספורט אלים ותגובות רכות
Credit to “Hapoel Beer Sheva FC” Facebook page
תתפלאו אבל יש לי עוד אשמים: השחקנים והמאמנים בפרט והקבוצות ככלל. רק לפני מספר שבועות הוצפו הרשתות החברתיות בשיר אוהדים חדש מיציעי מכבי חיפה נגד מי שהיה עד לא מזמן הסמל הגדול: יוסי בניון. בשל תחושת גועל אחסוך מכם את המילים הקשות שהמועדון כמובן גינה, אבל הנזק כבר נעשה. במהלך המשחק בנתניה מספר 15 המיתולוגי בירוק שהפך בינתיים למספר 51 בצהוב, “זכה” לקריאות נאצי כאילו היה נציג בכיר מהגסטפו. במקום להוות דוגמא שאין מקום למילים כאלה באף הקשר שהוא אינו שואה, ולרדת מכר הדשא, יוסי בחר להתעלם. במהלך הריאיון אמר כי “קיללו בגבול הטעם הטוב, אנחנו עכשיו במקום אחר. שמעתי קללות רגילות”. בניון, שלא רגיל לפספס במהלך הקריירה המפוארת שלו, החמיץ בענק. במעמדו, הייתה כאן הזדמנות פז למגר תופעה מוכרת בכל האצטדיונים, ההתעלמות נותנת לה לגיטימיות.
ועוד מילה עלינו האוהדים. ביקורת זה דבר חשוב. שריקות בוז, שירי גנאי וקריאות להתפטר הם כבר מזמן בגדר המקובל. אבל לעשות זאת על בסיס אובססיה לא משנה מה התוצאה, הופכת את הסיפור להרבה יותר מורכב. איך לדעתכם צריך להתנהג קהל שהקבוצה שלו ניצבת במקום החמישי, חמש נקודות בלבד ממוליכת הטבלה? תשאלו את הצופים ב”טדי” שראו את בית”ר ירושלים מנצחת 0:1 את הפועל רעננה. הובכתי בשביל רן בן שמעון. היכולת להפנים שאם תפסיד יקללו אותך ואם תנצח יקללו אותך היא קשה מנשוא. אבל גם המאמן ניסה לשמור על כללי המשחק עם אמירה פייסנית שתיתן לו לפחות להעביר את האימונים בשקט: “כשיש תוצאות פחות טובות הכתובת היא אני, אין מה לעשות, הקהל חי את הרגע ואני מאמין שיהיה בסדר. אנחנו נותנים הכל כדי להיות בסדר, האווירה במועדון טובה מאוד, ולפעמים יש דברים כאלה, אנחנו לא מתייחסים למה שאומרים ומה שכותבים, בולעים את הרוק וממשיכים הלאה”.
לצערי ההסבר של בן שמעון הפך להיות “הקוד האתי” בין אנשי הספורט לאוהדים, וחבל. אז בפעם הבאה שתשמעו על עוד שחקן שהותקף ולא עשה עם זה דבר, אל תופתעו.
אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה
אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!