הדרך לרוסיה – It’s time for Africa

רעידת אדמה. לא פחות. זאת הייתה ההגדרה המדויקת ביותר למה שקרה בסיום מוקדמות מונדיאל 2006 באפריקה. לא פחות מארבע נבחרות העפילו לראשונה בתולדותיהן לגביע העולמי – אנגולה, טוגו, גאנה וחוף השנהב. קמרון וניגריה, הנבחרות האפריקאיות הבולטות עד אז, נותרו בחוץ, כאשר הקמרונים מחמיצים פנדל ואת העלייה בדקה ה-90′ של המשחק האחרון.

הקמרונים והניגרים חזרו אמנם לבמה המרכזית והעפילו למונדיאלים הבאים, אבל למעשה זה היה הרגע שבו חוף השנהב וגאנה השתלטו על היבשת, לפחות מבחינה ההגדרה כנבחרות המובילות והאיכותיות ביותר. והנה, 12 שנים חלפו ושלשום יצא לדרך שלב הבתים האחרון בסופו יעפילו חמשת ראשי הבתים לגביע העולמי ברוסיה, ויש סיכוי גדול מאוד, שגם הפעם בסיומו של קמפיין, תרעד האדמה.

זה קורה בגלל שהפילים (חוף השנהב) והכוכבים השחורים (גאנה) בסיומו של דור הזהב והשנהב (גאנה נקראה בעבר חוף הזהב), בעוד שלפחות אחת מבין קמרון וניגריה, שהופיעו בכל ששת המונדיאלים האחרונים, מלבד 2006, לא יגיעו לרוסיה, אם לא שתיהן.

זה זמן טוב לסקור את הבתים:

בית א’ – חגיגה לעדות המזרח

אף אחד מבין הנבחרות בבית א’ לא העפילה לאחרונה במונדיאל. הבכירה היא טוניסיה שלא העפילה למונדיאל מאז 2006, שהוגרלה ל למפגש פיקנטי ערבי עם לוב המשתפרת ותפתח את הטורניר מול גינאה. היריבה העיקרית שלה על העלייה היא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר לשעבר, בשונה מקונגו), בשורותיה לא מעט שחקני פרמיירליג כמו חלוץ האל, דיומנסי אמבוקני, יאניק בולאסי מאברטון ויוסוף מולומבו מנוריץ’ שירדה לליגת המשנה. כבר בפתיחה הקונגולזים אותתו על חוזקם כשהביסו 0-4 את לוב מצמד של אמבוקני, אבל עדיין, הטוניסאים פייבוריטים להעפיל מהבית.

בית ב’- בית המוות

דיברנו על כך שקמרון או ניגריה לא יעפילו לטורניר, זאת מכיוון שהם שובצו לאותו הבית. אלא ששתיהן בכלל לא מועמדות להעפיל, כשהמועמדת הבכירה היא אלג’יריה החזקה, או כמו שרבים קוראים לה, צרפת ב’. האלג’יראים, שמרביתם בכלל נולדו בצרפת ורבים שיחקו בנבחרות הצעירות של הטריקולור, היו לאחת הנבחרות המפתיעות והמלהיבות של המונדיאל בברזיל. אלג’יריה כבשה רביעייה נהדרת מול קוריאה וכמעט והפתיעה את אלופת העולם גרמניה, בשמינית הגמר. אלא שבעוד שאז האלג’יראים נחשבו להפתעה, עכשיו הם כבר מגיעים עם לחץ על הכתפיים. עם שחקנים כמו ריאד מחרז, איסלאם סלימאני סופיאן ויאסיני ברהימי, הציפיות בשמיים עד כדי כך שלדעתי יש לה את הפוטנציאל לשבור את מחסום רבע גמר המונדיאל האפריקאי.

אבל קודם היא צריכה לעבור את המוקדמות וזה יהיה ממש לא פשוט. במשחק הפתיחה המסקרן היא תפגוש את קמרון, שבניגוד לניגרים דווקא כן העפילה לאליפות אפריקה הקרובה, אבל נראה שהיא הנבחרת השלישית באיכותה בבית הזה.

cameron-national-team
Credit to:http://www.espnfc.com/cameroon/story/2636980/cameroon-football-federation-elects-sidiki-tombi-a-roko

ניגריה אמנם נמצאת בשפל יחסי ולא העפילה לשתי אליפויות אפריקה האחרונות (כולל זו שתצא לדרך בינואר), אבל דווקא בשורותיה אפשר לבנות על העתיד עם חלוצים כמו איינאצ’ו מהסיטי, אלכס איובי מארסנל ואיזאק סוקסס (הצלחה) מווטפורד בעל השם המבטיח וגם נוסא אייגיבור, שזומן למשחק הפתיחה מול זמביה על חשבונו של… ג’ון אוגו. אולי זה לא יספיק למונדיאל הנוכחי, אבל המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה (180 מיליון ניגרים, תודו שלא ידעתם) עוד תדבר חזק בעתיד.

בית ג’- הפילים יצאו מהקנה?

חוף השנהב היא אולי אחת הנבחרות המוכשרות ביותר בעולם בעשור האחרון, אבל הכישרון הזה לא התבטא כמעט בהישגים, מלבד זכייה באליפות אפריקה האחרונה. אלא שדור הזהב של חוף השנהב כבר מאחוריה, בלי דרוגבה והאחים טורה, שבשלושה ניסיונות לא הצליחו לעבור את הבית המוקדם במונדיאל. אבל אל תדאגו לפילים, לחוף השנהב לא חסר כישרון, יש לה עדיין את ג’רביניו, ווילפרד בוני, אריק ביילי וסרג’ אורייה, ועוד המון כישרונות, והיא פייבוריטית ברורה לסיים בראש הבית, ואולי גם בלי לחץ של הכוכבים הגדולים, לרשום הישגים משמעותיים ביותר. במשחק הפתיחה היא גברה 1-3 על מאלי בעוד שגאבון של אובמיינג נפרדה בתיקו 0-0 מול ומרוקו.

בית ד’ – זכרונות מ-2002

סנגל היא אחת מסיפורי הסינדרלה הגדולים בתולדות המונדיאל. הנבחרת המלהיבה שפתחה את מונדיאל 2002 עם ניצחון על אלופת העולם, צרפת, והודחה רק משער זהב ברבע הגמר מול טורקיה. מאז היא לא מנצלת את הפוטנציאל שלה, למרות שלא חסר לה. משנת 2006 היא לא עברה את שלב הבתים באליפות אפריקה וכמובן שלא העפילה לשום מונדיאל. הפעם היא פייבוריטית מבית שכולל גם את דרום אפריקה הבינונית ובורקינה פאסו (סיימו ב-1-1 במשחק הפתיחה) וקייפ ורדה. לסנגל כישרונות רבים כשהחם מביניהם הוא סיידו מאנה, חלוץ ליברפול, והקפטן שיק קויאטה מווסטהאם. בסגל אפשר למצוא גם את אקס מכבי ת”א, מוסה קונאטה, שמשחק היום בסיון השוויצרית. סנגל צריכה לעלות מהבית הזה והיא גם פתחה עם ניצחון 0-2 על קייפ ורדה משערים של קייטה ומוסא סו (הידוע גם בשמו – “מוש השור”)

בית ה’ – ישראלי במונדיאל?

11 שנים לאחר שאימן לאחרונה נבחרת במוקדמות מונדיאל, אברם גרנט ינסה להשלים את המלאכה כמאמן גאנה, אותה הוליך להפסד בפנדלים בגמר אליפות אפריקה האחרונה. כמו חוף השנהב, גאנה עמוסת הכישרון כבר אחרי שנות הזהב של סולי מונטארי, מיקאל אסיין וגם אסמואה ג’יאן מאחורי השיא, אבל עדיין, יש לה מספיק שחקנים בסגל שאמורים להוליך אותה למונדיאל רביעי ברציפות כמו כריסטיאן אטסו, האחים אייו ובאבה רחמן.

אלא שבינתיים ההתחלה הייתה רעה מאוד. גאנה נתקעה כבר במשחק הראשון, שהיה אמור להיות הכי קל שלה – 0-0 ביתי מול אוגנדה. הלחץ על גרנט עצום ובכלל לא בטוח שהוא זה שיאמן את הנבחרת במונדיאל, אם וכאשר היא תעפיל אליו. יש עוד אליפות אפריקה בדרך ומספיק זמן לראשי ההתאחדות לפטר אותו. היריבה הגדולה שלו על המקום ברוסיה היא נבחרת מצרים, שזכתה בשלוש אליפווית אפריקה רצופות בעשור הקודם, אבל לא מצליחה להעפיל למונדיאל מאז שנת 1990.

%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93
Credit: Wikipedia https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Avram_Grant_post_match_v_Bolton_Wanderers_21Aug10.jpg

גרנט – יעפיל למונדיאל?

הסיפור נהיה יותר פיקנטי בהתחשב בעובדה שבמוקדמות המונדיאל הקודם, השתיים נפגשו לפלייאוף מכריע על ההעפלה (אז לאחר שלב הבתים היה שלב פלייאוף נוסף). גאנה התעללה במצרים עם 1-6 במשחק הראשון וסגרה את הסיפור, כך שהמצרים צמאי נקמה, מבלי להתייחס לביקור המסקרן של המאמן הישראלי בקהיר. מצרים אותה מאמן הקטור קופר, מציגה כמה שחקנים מעניינים כמו מוחמד סלאח ומוחמד אל-נני, ששיחקו מול מכבי ת”א במדי באזל ומאז הגיעו לאנגליה, והיא פותחת מחר מול קונגו.

סיכום

נתחיל בפרט הפיקנטי – נראה שכמעט לכל נבחרת יש לפחות שחקן אחד ששם המשפחה שלו הוא טראורה. אבל עכשיו ברצינות, נראה שמשהו נתקע איפשהוא במדינות האפריקאיות. ההתלהבות בשנות ה-90′ מנבחרות כמו קמרון וניגריה גרמו לנו לחשוב שעוד 20 שנה נזכה לראות נבחרת אפריקאית מניפה את הגביע העולמי. זה אולי מתרחש באולימפיאדות ואליפויות עולם לנוער, אבל לא מתבטא לאורך זמן בהצלחה במונדיאל. כישרונות יש בשפע, אבל רבים מהם יוצאים בגיל מוקדם למדינות אירופה ומייצגים נבחרות אחרות, בעוד שבהתאחדויות המקומיות יש הרבה שחיתות ובלאגן וריבים על מענקים וכספים. מאמנים מוחלפים בקצב של ליגת העל. אבל עדיין, המוקדמות אמורים לספק קרבות כמה קרבות מרתקים, ושווה לעקוב אחריהם.

 

 

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח