קיץ 1998 היה אחד הקיצים האהובים עלי. באותו קיץ נערך המונדיאל הראשון שראיתי במלואו. ידעתי את הסגלים של רוב הנבחרות בע"פ, ראיתי כמעט כל משחק אפשרי, התלהבתי, התאכזבתי, שמחתי, בכיתי ובעיקר- התאהבתי. בנבחרות, באוהדים, בשחקנים. זאת הייתה תקופת ההתאהבות שהפכה אותי מחובב כדורגל למשוגע אמיתי. אומרים שהיה פה שמח פעם. צודקים.
גם הליגה האיטלקית ידעה ימים יפים יותר מהיום. בסוף המילניום היא נחשבה לליגה הטובה ביותר בעולם. הסריה א' של אז הייתה רחוקה שנות אור מהליגה האפורה היום. הקבוצות הכי טובות, השחקנים הכי נוצצים. כולם רצו להגיע לשם.
בעצם, כולם כבר היו שם: יובנטוס של זידאן, דל פיירו, דווידס והנרי. מילאן של מלדיני, וואה ובירהוף. רומא של טוטי, קאפו ודלווקיו. לאציו של נדבד, ויירי ונסטה. פיורנטינה של אדימונדו, רוי קוסטה ובאטיסטוטה. פארמה של בופון, קנבארו, ורון וקרספו. סמפדוריה של אורטגה ומונטלה. והקבוצה האהובה עלי באותם ימים, אינטר של באג'יו, סימאונה ורונאלדו.
שיטוט ברשת הוביל אותי לעדכון מיוחד שהופך את CM01/02 הפופולרי ל-CM3, המנג'ר של עונת 98/99. המשחק מתחיל ביולי 98 וכולל את הדאטאבייס המקורי של CM3, למעט באג קטן ומעצבן – כל השחקנים שמשחקים בישראל מתחילים בגילאי נוער. מעצבן, אבל לא נורא.
בחרתי להתחיל את המסע החדש עם אינטר. מי שהיה נכנס לחדרי באותם שנים היה רואה קירות מלאים בפוסטרים של רונאלדו (המקורי) ומוצא בארון חולצה של אינטר עם הכיתוב Pirelli ואת נעלי ה-R9 המיתולוגיות. פרט לרונאלדו היו באינטר כמה מהשמות האהובים עלי באותה תקופה, כוכבים כמו רוברטו באג'יו, איוון זאמורנו, דייגו סימאונה, חאבייר זאנטי, יורי דז'ורקף, דאריו סימיץ', פאולו סוסה, ג'יאנלוקה פאליוקה, ארון וינטר ואנדראה פירלו הצעיר. במציאות הקבוצה האדירה הזאת סיימה משום מה במקום השמיני, אחרי עונה שכולם בג'וזפה מיאצה רצו לשכוח. איך אינטר הזו תיראה תחת שרביטי הוירטואלי?
למרות היותה של אינטר קבוצה "כמעט" מושלמת, עדיין הייתי צריך רכש משמעותי כדי להיאבק על אליפות בליגה תחרותית וקשה כל כך. הרכש הראשון היה הברזילאי האגדי רומאריו, ובכך הגשמתי חלום של מיליוני אנשים בשנות ה-90', לראות שיתוף פעולה בינו לבין היורש שלו, רונאלדו. ג'יאנלוקה זאמברוטה הצעיר הגיע מבארי הקטנה תמורת לא פחות מארבעה שחקנים, מרקו מטארצי הקדים את בואו למילאנו כשהגיע מאברטון, כמו גם פאביו קנבארו, שהגיע מפארמה תמורת סכום שיא של 29 מיליון יורו.
לסגל נוצץ שכזה צריך לבנות מערך מיוחד, ולאחר עשרות רישומים ומחיקות במחברת הגעתי למערך של 5-2-3: פאליוקה בשער, דייגו סימאונה מתפקד כליברו, זאנטי וזאמברוטה באגפים, באג'יו כפליימייקר וצמד הברזילאים בהתקפה.
העונה התחילה בהצהרת כוונות רצינית להמשך. אינטר זכתה עונה קודם לכם בגביע אופ"א, ולכן פגשנו את אלופת אירופה, ריאל מדריד, בסופר קאפ האירופי. 4-1 מדהים הבהיר לכולם שהקבוצה שנבנתה בסאן סירו תתמודד העונה על כל התארים. המשחק הראשון בליגה היה מול לאציו החזקה וגם שם הפצצנו עם 5-0 מטורף, כולל שלושער של רומאריו. בסך הכל ניצחנו בתשעת המשחקים הראשונים של העונה, כולל תוצאות מדהימות כמו חמישיות מול בולוניה ופרוג'יה בליגה ורביעייה לצ'לסי בליגת האלופות.
שני הפסדי ליגה רצופים ליובנטוס ולמילאן הורידו אותנו מהמקום הראשון ובחודש דצמבר מכת פציעות גרמה לרצף של שלושה משחקים רצופים שהסתיימו בתיקו שלאחריהם תמונת הצמרת התבהרה: שש קבוצות צמודות אחת לשנייה ורודפות אחרי פארמה הראשונה, עם תום המחזור ה-17 והסיבוב הראשון. אנחנו ממוקמים במקום הרביעי, שמונה נקודות מהמקום הראשון ושלוש נקודות מהמקום החמישי, שמוציא אותנו מתמונת ליגת האלופות בעונה הבאה.
בינתיים התקדמנו בליגה האלופות ובגביע האיטלקי. בצ'מפיונס עברנו את שלב הבתים הראשון והוגרלנו לבית קשה שכולל את ארסנל, סלטיק ואתלטיק בילבאו, בעוד בגביע עברנו את בולוניה ואת מילאן בתצוגת שיא (6-1 בסיכום שני המשחקים), בדרך למפגש חצי גמר מרתק מול פיורנטינה.
כשהעונה נמצאת בעיצומה אינטר נראית חזקה מתמיד, במיוחד בהתקפה. ארבעה שחקנים (רונאלדו, רומאריו, באג'יו ורקובה) עומדים כבר עכשיו על מספר דו ספרתי של שערים, ההגנה סופגת פחות משער למשחק ואנחנו נמצאים בעמדת זינוק טובה להמשך העונה, לעבר תואר כבר בעונת הבכורה שלי בסאן סירו.
עדכונים בהמשך
** בנוסף – עבדנו קשה ועדכנו את משחק המנג’ר הנוסטלגי ואהוב על כולנו – Championship Manager 01/02 בתוספת הליגת הישראלית עם עדכונים נכון לנובמבר 2017!!!