לפי הכותרות בבוקר שאחרי העפלתה של מכבי תל אביב לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות, אפשר כבר לסכם את העונה האירופית של מכבי ככישלון חרוץ, חלק מהכותרות אף התנצלו שלמרות התוצאה במשחק חייב לבוא שינוי ומהר.
אז כמובן שישנן מספר עמדות שצריך להתחזק בהן, אך הגאולה לא תגיע בהכרח משם. מכבי ת"א של השנים האחרונות מתקשה לשחק כפייבוריטית ולכן לא הייתי מספיד אותה בטרם עת. בשנה שעברה שיחקה מכבי תל אביב מול הפועל אשקלון בשלב שמינית גמר גביע המדינה בבלומפילד וניצחה רק 1-0 למרות שבקרב התקשורת והאוהדים היה נדמה כי התוצאה תהיה גבוהה בהרבה. לעומת זאת, בגמר גביע המדינה, משחק של הכל או כלום, הגיעה מכבי כאנדרדוג מול הפועל ב"ש ופירקה אותה 6-2. בשלב הבא פוגשת מכבי קבוצה שעולה עליה כמעט בכל פרמטר ודווקא שם אני מאמין שנראה מכבי אחרת, כזאת שנלחמת על כל כדור ויתרה מכך, כזאת שיודעת שהיא צריכה להוכיח את עצמה במגרש של הגדולים.

היברניאנס הגיעה לצמד המשחקים כאנדרדוג מובהק וזה היה גם הכוח הגדול ביותר שלה. במשחק הראשון היה נראה שמכבי זלזלו וכשנגמר לשחקנים האוויר (תופעה מובנת יחסית בשלב זה של העונה) החלו לשחק לאחור והזמינו את המלטזים להתקפות מהן הבקיעו את שני השערים והשלימו מהפך.
בימים שלפני משחק הגומלין, במכבי ניסו לשדר רוגע והצהירו כי ינצחו את המשחק ויחזירו את הכבוד לקריית שלום, הצהרות אלו לא תרמו ליכולת על המגרש והמשקולות על רגלי השחקנים הורגשו כבר משריקת הפתיחה. הקבוצה נראתה לחוצה, בזבוזי הזמן של המלטזים והחלטות תמוהות של השופט וצוות הקוונים לא תרמו לשקט הנפשי ונראה היה שהמשחק מתפתח לכיוון בו הדרך החוצה מאירופה קרובה מתמיד, אך מכבי התעשתה ובזכות יום גדול של בן חיים החלוץ, איגיבור ואלברמן הצליחה לעבור את המשוכה שגרמה ללא מעט דפיקות לב מואצות בבלומפילד.

אז מה למדנו מהמשחק הזה? כמעט כלום. בשבוע הבא מכבי תגיע למשחק מול הצ'כים החזקים כאנדרדוג עם הרבה פחות מה להפסיד, יהיה לשחקנים עוד שבוע להבין מה המאמן החדש שלהם מצפה מהם והלחץ להיות מודח מול "נמושה אירופאית" יתחלף בדריכות ומוכנות למשחק גדול ראשון. יאללה, שיגיע כבר יום שלישי…