האירועים שעושים דרבי למשחק בלתי נשכח

התחזית לימי ראשון ושני: לוהט בצפון ובמרכז הארץ

לזה ייחלנו. שני משחקי דרבי מותחים ומלאים ביצרים ובזיכרונות עבר כבר בחצי גמר גביע הטוטו. על מנת שמשחק כמו דרבי יהיה באמת חוויה בלתי נשכחת, מסוג המשחקים שאתה חוזר מהם כשכולך רועד מבפנים מרוב סיפוק והגשמה או לחלופין בדיכאון וחוסר אמונה, רצוי שיהיו בו כמה שיותר מהמרכיבים הבאים:

שערים: כמה שיותר. יש הטוענים שהשערים מתחילים לאבד את משמעותם בניצחונות קלים במיוחד, אבל לי אף פעם לא הייתה בעיה עם זה. אם נגזר על הגולים להתחלק בין שתי הקבוצות, עדיף שהקבוצה היריבה תבקיע את שלה ראשונה. יש לי חיבה מיוחדת לניצחונות של 3:2 בבית עם שער ניצחון שמגיע לקראת הסוף אחרי שבמחצית הקבוצה הייתה בפיגור 2:0. לדוגמא הפועל חיפה בעונת 99 הגיעה לדרבי, עדיין ללא הפסד. לאחר 0:0 במחצית מכבי עלתה ליתרון 2:0, הפועל הצליחה להשוות משערים של תורג'מן ומילנקו, אבל בדקה ה-84 יוסי בניון חלף בקלילות על פני רן בן-שמעון וקבע 3:2.

יוסי בניון
בניון. היו ימים שהוא צבע את הדרבי בירוק. קרדיט – דף הפייסבוק הרשמי של מכבי חיפה

שיפוט גרוע באופן שערורייתי: כל אוהד מעדיף שקבוצתו תהיה במקרים של שיפוט נוראי בצד הקורבן ולא הצד המרוויח, כל עוד זה לא עולה להם במשחק. התמרמרות היא נדבך חיוני בחווית הכדורגל המושלמת, בגלל זה אינני יכולה להשלים עם הפרשנים הטוענים שלשופט היה משחק טוב אם לא הרגישו בו (למרות שכמו כולם גם אני לא אוהבת שהמשחק נעצר כל חמש דקות). אני מעדיפה להרגיש בשופטים, לנבוח עליהם ולהרגיש שהם מרמים אותי, אחרי הכל זה חלק בלתי נפרד מחווית הכדורגל.

השופטים בישראל טועים לא מעט בשנים האחרונות, אך הטעות הזכורה ביותר היא זו של צבי שריר במשחק האליפות של הפועל ת"א בעונת 85/86. הפועל הייתה חייבת ניצחון מול מכבי חיפה בכדי לזכות באליפות, בדקה ה-86 הגיע הכדור לגילי לנדאו שבעט מהאוויר פנימה והעניק לאדומים את הצלחת. הבעיה היא ששחקן נוסף של התל אביבים, אלי יאני, עמד בעמדת נבדל בימים בהם לא היה נבדל פאסיבי. הדעות עד היום חלוקות בשאלה עד כמה יאני השפיע באמת על המהלך, שריר טוען שצדק, הירוקים טוענים שטעה, אך מי שזכה הם האדומים.



קהל רועש: מניסיוני, הקהל במיטבו כאשר הקבוצה מפסידה אבל משחקת טוב וזו אחת הסיבות לכך שניצחון מהפכני ומפתיע של 3:2 לדוגמא הוא האהוב עליי ביותר.

גשם, מגרש חלק וכו': כדורגל באוגוסט, על מגרש מושלם של דשא ירוק זו חוויה אסתטית למדי, אבל אני מעדיפה קצת תוהו ובוהו חלקלק בפתח השער . כשיש יותר מדי בוץ השחקנים לא יכולים לשחק וזה מפריע, אבל אין מראה מלבב יותר משחקנים הגולשים 3 או 5 מטרים לתיקול או בניסיון להחליק לעבר מסירת רוחב. יש גם משהו שמעצים את החוויה בצפייה במשחק תחת גשם שוטף. לצערי הרב, הדרבים הקרובים יהיו באוגוסט, בדשא המושלם והאסתטי (נו טוב, בסמי עופר אין דשא מושלם), אבל לפנינו עוד עונה שלמה שכוללת גם דרבים חורפיים.

סמי עופר

הקבוצה היריבה מחמיצה בעיטת עונשין: כל אוהדי הכדורגל האדוקים יותר והאדוקים פחות, היו עדים לפחות להחמצת בעיטת עונשין אחת. תמיד עושה טוב בלב לראות את הקבוצה היריבה שלך מאוכזבת, גם אם זו בעיטת עונשין מוחמצת והיא מובילה. קפיצה קטנה להיסטוריה – שתי החמצות של בעיטות עונשין במשחק אחד בין הפועל ת"א להפועל רמת גן, השנה שנת 55, ליגה לאומית דקה ה 52 שינתה את אווירת המשחק כשבלוט ושויצר אינם מנצלים שתי בעיטות עונשין מ – 20 מ'.

שחקן בקבוצה היריבה מקבל כרטיס אדום: מאכזב היה לשמוע את תגובת הקהל התל אביבי בדרבי הבלתי נשכח שייזכר ליום עצוב בהיסטורית הכדורגל הישראלי. הדרבי הגדול של תל אביב היה אמור להיות אירוע ענק שבו שתי הענקיות, הפועל ומכבי תל אביב, נפגשות למשחק ליגה מותח סוחף וספורטיבי, אך לא כך היה.

האירוע החל בפריצת אוהד של הפועל תל אביב למגרש ובתקיפת ערן זהבי, והתפתח לכרטיס אדום לזהבי ולפריצת אוהדים למגרש, מה שגרם להפסקת המשחק לאלתר. האוהד שפרץ למגרש הוא האשם העיקרי, שכן אוהדים לא אמורים להתקרב אל כר הדשא בכלל, ועל כך העונש אמור להיות חמור מאוד. אך לא רק האוהד אשם. שופט המשחק, רועי ריינשרייבר, שהחליט להוציא כרטיס אדום לזהבי על תגובתו האינסטינקטיבית, אשם גם כן. ההחלטה הזאת היא שערורייתית שכן זהבי הגן על עצמו.

סוג כלשהו של תקרית מבישה (הקרויה גם שטות או אי נעימות): כאן אני חודרת לטריטוריה מוסרית מפוקפקת: ברור שעל השחקנים מוטלת האחריות לא להתסיס קהל משולהב ממילא (ללא תמיכה באלימות כלשהי מילולית או פיזית), אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שתגרה בין שחקנים באמצע משחק אפרורי יש ביכולתו להעיר אותו.

השחקנים והקהל הופכים מעורבים יותר, העלילה מתעבה, הדופק מומרץ וכל עוד ההתמודדות לא מתדרדרת כתוצאה מכך למין משחק טינה חמוץ, דחיפות קטנות ולא מזיקות נראות לי כמרכיב רצוי במשחק כדורגל רדום. לו הייתי כתבת ספורט או נציגת רשויות הכדורגל, ללא ספק הייתי קופצת שפתיים, משמיעה קולות גינוי ועומדת על כך שהשחקנים המעורבים יועמדו לדין משמעתי באופן רשמי, אבל למזלי איני נושאת בכל אחריות מסוג זה: אני אוהדת ואין זה מתפקידי לכדרר בתחום קווי המגרש של המוסר.



גביע הטוטו מתקרב לרגעי ההכרעה, הוכרעו מפגשי חצי הגמר, העולה הטרייה לליגת העל הפועל ת"א תזכה לדרבי הראשון שלה מול מכבי ת"א שעלתה לאחר ניצחונה על ביתר ירושלים במשחק האירופאיות. מכבי חיפה תפגוש את היריבה העירונית הפועל חיפה שעלתה לאחר הניצחון במשחק אלוף האלופים מול הפועל ב"ש וזכתה בכרטיס לחצי הגמר. הדרבי התל אביבי ייערך בראשון הבא, ה-19 לאוגוסט, והדרבי החיפאי יום אחריו.

ימים לא קלים מצפים לאוהדי שתי הקבוצות כי הרי לדרבי חוקים משלו. זהו משחק שקבוצות מגיעות אליו ללא היסטוריה, ללא חישוב סיכויים וללא ראייה בעיניים. אם הקבוצה בילתה קצרות בליגה הלאומית או בפלייאוף התחתון, אם הקבוצה לקחה את גביע המדינה או הגיעה לאירופה, בדרבי זה לא משנה, לדרבי באים בשביל לנצח, כמו המשפט הידוע (רק תביאו את הדרבי).

מה שבטוח הוא שלא משנות תוצאות חצי הגמר, מצפה לנו גמר בלתי נשכח.

מכבי תל אביב גביע הטוטו
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל

דרך אגב – הנה הצצה להיסטוריה מהדרבי החיפאי הראשון שנערך באצטדיון קרית אליעזר, השנה שנת 1931.

דרבי חיפאי ראשון
תמונה מאלבום ההיסטוריה המשפחתית
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח