עם סיומה הזמני של סאגת מסי, שמצד אחד הוכתרה כהצלחה של ראשי המועדון שהשאירו הכוכב הארגנטינאי בברצלונה אך מצד שני לא פתרה ולו במעט את המשבר העצום שנחת על המועדון, בבירת קטלוניה הגיעו לידי הבנה שהקבוצה חייבת מנהיג חדש ודומיננטי שיעמוד לצדו של מסי בעונה הבאה.
חדר ההלבשה של ברצלונה חייב רוח חדשה וראשי הקבוצה מבינים גם הם שימיו של מסי במועדון ספורים ולכן יש למצוא אלטרנטיבה מנהיגותית חדשה ל"פרעוש" ויפה שעה אחת קודם. בעיניי ובעיני רבים אחרים אין ראוי ומתאים למלאכה זו מאשר סרחיו בוסקטס, הקשר האחורי שגדל בצילם של מסי, צ'אבי ואינייסטה, וחיכה במשך שנים רבות לרגע שיכירו בו בתור אחד מגדולי שחקני ברצלונה בכל הזמנים.
כבר מהאימון הראשון שלו בקבוצה הבוגרת, נדרש בוסקטס להמציא את עצמו מחדש. בכל יתר קבוצות הכדורגל בעולם הופעת הבכורה היא הרגע המכונן הראשון בקריירה של הכדורגלן הצעיר, אך בברצלונה לא כך הדבר. עיתונאי ספרדי אלמוני אמר בשנת 2008 לאיש תקשורת בכיר שנכחתי פעם בהרצאתו ש"אף אחד לא יודע מה קורה באימוני ברצלונה חוץ מפפ ואלוהים". ואכן, מתחם האימונים של ברצלונה בימי גווארדיולה התנהל כמו בסיס של יחידת קומנדו, הלכה למעשה – אין כניסה לזרים ובמיוחד לעיתונאים, האימונים הם סודיים ומיוחדים ואף אחד מלבד פפ (ואלוהים כמובן) לא יכול לדעת מה רוקם המאמן הספרדי במוחו לקראת המשחק הבא של קבוצתו. אל תוך האווירה הקרבית, הקשוחה והסודית הזאת, היו צריכים שחקני אקדמיה צעירים כדוגמת בוסקטס להתרגל לא תוך חודש או חודשיים, אלא תוך דקות ספורות.
האגדה מספרת שבוסקטס נבחן כבר ביומו הראשון על ידי השלישייה האימתנית של ברצלונה – מסי, צ'אבי ואינייסטה באימון ה"רונדו" המסורתי (מעין "אחד באמצע" עם טוויסט). בניגוד לשאר השחקנים הצעירים שנכשלו בענק, בוסקטס עבר את המבחן בהצטיינות כה רבה עד כדי כך שביום למחרת ביקש מסי מגווארדיולה להתאמן יחד עם הקשר הצעיר. אימון בודד, זה כל מה שבוסקטס היה צריך כדי להרשים את מי שעתיד להיות גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים. תוך מספר שעות הפך בוסקטס מנער לגבר בעולם המונחים של מועדון הפאר הקטלוני.
בדיעבד, החלק "האגדי" בקריירה של בוסקטס סימן גם את יריית הפתיחה למספר עונות קשות ומאתגרות במיוחד עבור הקשר הצעיר מסבדל. התקשורת הספרדית התקשתה להכיל את השחקן הגמלוני והשקט שמתנשא לגובה של 189 סנטימטרים, הוא היה נדמה בעיניהם ל"ילד המאומץ" של משפחת הלה-מאסיה. לדבריהם, אין זה הגיוני שכזה נער עצום ומסורבל יגדל באקדמיה שהביאה לעולם את גווארדיולה, אינייסטה וצ'אבי האלגנטיים. אך הביקורות לא שברו את בוסקטס, אלא רק בנו אותו. הוא התגלה כקשר אחורי אמיץ במיוחד שמחלץ כדורים רבים, יורד לאינספור תיקולים במשחק וככזה שיכול לנצח כמעט כל שחקן התקפה באירופה במאבק של אחד על אחד.
בוסקטס הוכיח עם השנים שהוא לא רק יודע לנצח במאבקים מול השחקנים שדוהרים אל עבר שערה של קבוצתו, אלא גם את האתגרים שנקרים בדרכו – הוא גרם ליאיא טורה לעזוב את ברצלונה לטובת פרויקט ההתחדשות של מנצ'סטר סיטי והוריד את מסצ'ראנו הוותיק והמנוסה לעמדת הבלם. אחד מגדולי הקשרים האפריקאים מאז ומעולם ושיאן ההופעות של נבחרת ארגנטינה בכל הזמנים, נדחקו הצידה על ידי מי שנחשב במשך שנים ל"ברווזון המכוער" של הלה-מאסיה. המבקרים סירבו להכיר בו כשחקן הרכב לגיטימי בברצלונה, לטענתם הוא לא היה דבר מלבד בנו של שוער העבר המשוגע והכושל של ברצלונה, אך בוסקטס מצדו המציא את עצמו מחדש דווקא בעמדה היוקרתית והחשובה ביותר הן במערך של ברצלונה והן בשל נבחרת ספרד דווקא בשנותיהן היפות ביותר. והכל בזכות העקשנות והשקט הנפשי שלו.
לאחר שימי הזוהר של צ'אבי ואינייסטה הגיעו לסיומם, סרחיו בוסקטס, שעד עזיבתם של צמד הקשרים המופלאים שימש בעיקר כחומה הניצבת מאחורי השניים, נדרש שוב להמציא את עצמו מחדש. בימים בהם הקישור של ברצלונה היה מורכב מצ'אבי, אינייסטה ובוסקטס, מלאכתו של האחרון הייתה לנטרל את שחקני היריבה. בתור שחקן פיזי ובעל רגליים ארוכות יותר משל חבריו למרכז השדה, היה זה הגיוני ש"בוסי" ימלא את תפקיד "המתנקש". אך לאחר שהשניים נדדו לאסיה, בוסקטס הבין שעליו לתת יותר עבור מועדון נעוריו. אט-אט הצליח בוסקטס האפרורי להפוך לאחד השחקנים הוורסטיליים ביותר באירופה – הוא התחיל לנוע בחופשיות במרכז השדה, לנהל בעצמו את שיטת "הטיקי-טאקה", לכדרר יותר ואף לספק מסירות אשף לחלוצים, וכל זה מבלי לגרוע ביכולתו ההגנתית.
בוסקטס הפך משחקן צעיר בעל חסרונות בולטים שאף אחד לא באמת נתן לו סיכוי, למנוע של ברצלונה וללב הפועם של ה4-3-3 המסורתי של הקטלונים, ואין אדם שיכול לתאר בצורה מדויקת יותר את התהליך שעבר בוסקטס, מאשר מאמנו לשעבר בנבחרת ספרד, וויסנטה דל בוסקה – "כשאתה צופה במשחק, אתה לא רואה את בוסקטס, אבל ברגע שאתה מסתכל על בוסקטס, אתה רואה את כל המשחק".
כיום, בגיל 32, רגע לפני שריקת הפתיחה של העונה ה-13 שלו במועדון, לאחר אינספור משחקים, הישגים ותארים, סרחיו בוסקטס נדרש שוב להמציא את עצמו מחדש, והפעם כמנהיג. ברצלונה זקוקה לו כעת יותר מאי פעם מבחינה מקצועית ומנטלית כאחד. לאחר עזיבתם של ארתור וראקיטיץ', הקישור של הקבוצה מונה כרגע שישה שחקנים בלבד, כולל ארתורו וידאל שעשוי אף הוא לעזוב בשבועות הקרובים. מתוך ששת השחקנים הללו, פרנקי דה יונג הוא היחיד שיכול למלא את תפקידו של בוסקטס, כך שאילולא החתמות של קשרים נוספים, בוסקטס יידרש לשחק המון דקות משחק העונה, אולי יותר מכל שחקן אחר בקבוצה, כולל ליאו מסי.
הבחינה המנטלית קשורה כמובן לשחקן שהוזכר בסוף הפסקה הקודמת, הלא הוא ליאו מסי. הכוכב הארגנטינאי הודיע לפני שבועיים על הישארותו במועדון, אך כרגע קשה להבין איך בדיוק יראה עתידו של מסי בתור המנהיג של הקבוצה. "הפרעוש" נע בין הטחת האשמות, חוסר תקשורת עם קומאן ואף וויתור אפשרי על סרט הקפטן, לבין הבטחות חוזרות ונשנות שיחסיו הרעועים עם ההנהלה והצוות המקצועי, לא ייפגעו בתפקודו על המגרש.
וזו בדיוק הסיבה מדוע ברצלונה חייבת מנהיג חדש, אך לא סתם מנהיג, ברצלונה חייבת את בוסקטס – כוכב כדורגל מהסוג שלא מדברים עליו, אנדרייטד נצחי שהכחול והארגמן של ברצלונה זורם לו בוורידים, רק שחקן כזה יצליח להביא לרגיעת הרוחות ולהשבת הקבוצה אל מסלולה. שחקן שקט, מקצועי, נאמן ועקשן שתמיד יודע להמציא את עצמו מחדש ולהיות בדיוק היכן שהקבוצה שלו צריכה אותו.
