הפעם האחרונה שבדקנו את מצבם של הליגיונרים שלנו הייתה בסוף שנת 2016 כשמאז חלו לא מעט שינויים. אז אחרי משחק הנבחרת, הגיע הזמן לבדוק את מצבם של השחקנים שלנו בחו"ל במדור דירוג הליגיונרים והאם זה מתיישר עם מה שראינו בחיחון.
שלושה ליגיונרים חזרו הביתה – שרן ייני למכבי ת"א, עמיר עגייב לבני יהודה וגם יובל יעקובוביץ' ברח מהבלאגן בטרגו מורש הישר לבלאגן בהפועל כפ"ס. גם חברו לקבוצה, אלון נצר, עזב את רומניה לטובת יעד מפתיע במדי דרי סיטי באירלנד. עוד אחד שחזר הביתה, אבל נשאר ליגיונר הוא מונאס דאבור שהושאל מרד בול זלצבורג לאקסית, גראסהופרס. זה משאיר אותנו עם 17 ליגיונרים, שגם מתוכם לא כולם בדיוק משחקים. מהדירוג נעדר ערן זהבי שרק פתח את העונה בסין, אז בואו נתחיל בדירוג:
מקומות 17 ו-16: אופיר דוידזאדה, גנט ועומר אצילי, גרנאדה – אפס דקות משחק ב-2017 לשניים שגם לא בדיוק שרפו נעליים ב-2016. תואר הליגיונרים החלשים של העונה ככל הנראה יזכה את השניים בקיץ בתואר המלפפונים החמים ביותר בקיץ 2017, ואולי גם לאכזבת העונה ב-2018.
15.אלון נצר, דרי סיטי – אין הרבה מה לומר על נצר, שלא ממש שיחק עד כה באירלנד, אבל מהכיוון של הקבוצה הזו מגיע סיפור אחר וטראגי. ביום שני שעבר מת במפתיע קפטן הקבוצה, בריאן מקברייד, כשהוא בן 27 בסה"כ. מקברייד היה אחד השחקנים המובילים בליגה האירית.
14 – טאלב טאווטחה, פרנקפורט – אמנם הדירוג של המגן השמאלי לא גבוה, אבל דווקא הוא עובר תקופה מעודדת וחיובית ואפשר היה גם לראות את הבגרות והשיפור הפיזי שלו מול ספרד. טאלב פותח באופן קבוע במשחקי הגביע, שם קבוצתו העפילה לחצי הגמר, והוא גם הוסיף שער נגד האנובר ובישול נגד בילפלד. בליגה הוא שותף בכל חמשת המשחקים האחרונים, כולל שלושה משחקים בהרכב הראשון ו-90 דקות סבירות באליאנס ארינה מול באיירן (כלומר, שום שער לא היה באשמתו הישירה). טאווטחה מתמודד מול מגן שמאלי חזק בדמותו של בסטיאן אוציפקה, אבל לחילופין הוא משולב לעיתים גם כקשר שמאלי וההתקדמות שלו אכן מעודדת.
13. אופיר מרציאנו, היברניאן. בכל הסערה סביב שוער הנבחרת לא שמעתי התייחסות לפציעה שגרמה לשוער להיעדר מ-8 משחקים רצופים, ולכן הדירוג שלו גם נפגע ונראה שגם המומנטום. בארבעת המחזורים האחרונים כשחזר ספג חמישה שערים, ממוצע של 1.25 למשחק, כפול מהמאזן שלו לפני הספיגה. הבעתי את דעתי כי הוא היה צריך לעמוד בשער ושגם ההופעה לא כזאת נוראה. הדרך היחידה שלו להחזיר את הביטחון היא להמשיך ולהציג יכולת טובה, ואולי בשאיפה בשנה הבאה לעשות קפיצת מדרגה עם עלייה לליגה הראשונה בסקוטלנד או לקבוצה אחרת.
12. סינטיאו סולליך, מאריבור. עונה בינונית לקשר המהיר, רק שער אחד ובישול, ולמעשה ללא דקות משחק בארבעת משחקי הליגה בסלובניה מאז החזרה מפגרת החורף. הגיע הזמן שיחזור הביתה.
11. בירם כיאל, ברייטון. הקשר האחורי חזר מפציעה קשה שהשביתה אותו ארבעה חודשים דווקא עם שער בקאמבק בגביע, אבל החזרה שלו לא פשוטה. מבאנקר בהרכב בעונה שעברה, כיאל איבד את מקומו במרכז המגרש של ברייטון. דווקא עכשיו ברגעים המכריעים של העונה כשכל נקודה חשובה במאבק על המקום השני מול האדרספילד, כיאל חזר להרכב ופתח בשלושת המשחקים האחרונים. הנבחרת הייתה זקוקה לבולדוג כמוהו במרכז המגרש במשחק מול ספרד, אבל לרוע מזלו חלה, והוא לא הגיע עם הנבחרת לחיחון.
10. אופיר מזרחי, לוגנו. עונת בכורה מדושדשת לחלוץ של ק"ש לשעבר. שני שערים בלבד העונה, שניהם בגביע ומזמן והוא כבר לא שחקן הרכב.
9. ניר ביטון, סלטיק. עונה בינונית למי שאמור להיות אחד מהליגיונרים המובילים שלנו. הוא בסה"כ כן חלק חשוב ברוטציה של הקבוצה, לרוב פותח בהרכב (דווקא לא במשחק האחרון), אבל עצם ההדחה של סלטיק מאירופה והעובדה שהיא מוליכה בפער של כ-25 נקודות בצמרת די הוציא את העוקץ ממשחקיה. אשתקד ביטון לפחות פילפל בכמה שערים נהדרים, אבל העונה הוא עומד על שער אחד בלבד, ואם זה לא מספיק, אז גם אלישע לא ממש סופר אותו. איך שאני רואה את הדברים, לשחק בסלטיק זה לא שדרוג לעומת מכבי ת"א או הפועל ב"ש. ביטון צריך לנסות לעבור לליגה האנגלית השנייה ושם לשפר את מעמדו, ואולי ככה להגיע לפרמיירליג.
8. ליאור רפאלוב, קלאב ברוז'. גם ליאור, כמו כיאל, מנסה למצוא את עצמו בהרכב הקבוצה אחרי עוד פציעה לא קלה, אבל גם לא זה לא ממש הולך. ליאור לא מזכיר את שתי העונות הקודמות, כשלמעשה עד כה מאז שחזר מהפציעה עדיין לא השלים 90' דקות. המאמן מישל פרודום סומך עליו עדיין, אבל רפאלוב הוא כרגע חלק מהבעיה בקבוצה שרוצה אליפות שנייה ברציפות, אבל לקראת שלב הפלייאוף איבדה גובה עם שני ניצחונות בלבד בששת המשחקים האחרונים. בנבחרת הוא הציג יכולת סבירה מינוס למרות השער היפה כשלעצמו.
7. מונאס דאבור, גראסהופרס. עונה לא קלה עוברת על החלוץ הפורה ביותר שלנו אשתקד, שקיווה לעונת פריצה טובה יותר במועדון גדול יותר. ההשתלבות של דאבור לא הייתה פשוטה בזלצבורג הלחוצה ועתירת הכוכבים, אבל דווקא כששיחק בעמדה שלו, הציג יכולת טובה. בזלצבורג העדיפו להחזיר לו את הביטחון ולהשאיל אותו למועדון שבו סיים אשתקד כמלך השערים והבישולים בליגה השוויצרית. דאבור חזר נחוש מאוד , קיבל את סרט הקפטן וגם הספיק לכבוש שער, אבל מצד שני הקבוצה נראית רע, הוא החמיץ פנדל והיא הפסידה את כל חמשת משחקיה כשהיא ממוקמת רק מקום אחד מעל הקו האדום. דאבור צריך להיות השחקן שמשאיר אותה בליגה, זה יתן לו הרבה ביטחון להמשך. בינתיים, הוא גם איבד את מקומו בסגל הנבחרת.
6. מרואן קבהה, מאריבור. הליגיונר השקט ממשיך לשמור על מקומו בצמרת בזכות יכולת טובה במדי הקבוצה שתחזיר לעצמה העונה את תואר האליפות, אחרי שאיבדה אותו אשתקד בעונה נוראה. קבהה מנווט מאחורה, וכבר בישל שישה שערים. בנבחרת הגדושה בשחקני מרכז שדה אין לו מקום, אבל קבוצות הצמרת בליגה שלנו בהחלט צריכות לשים עליו עין.
5. תומר חמד, ברייטון. עוד חלוץ שעומד בעין הסערה. כן, אני חושב שהוא צריך לפתוח בכל משחק, אבל הוא לא היה צריך להתבטא כך. אני מניח שאתם גם מופתעים מהדירוג שלו, ציפיתם לראות את חמד מדורג במקום גבוה יותר, כנראה אפילו שני, בזכות טירוף השערים בינואר ובפברואר. החלוץ כבש 8 שערים, חשובים מאוד במאבק של ברייטון. אבל חמד, שהיה אשתקד החלוץ המוביל של ברייטון, עדיין נחשב לאופציה השלישית לפחות בהתקפה אחרי גלן מארי וסם באדלוק, וזאת למרות שהוא כובש שער כל 130 דקות, יותר טוב משני האחרים. הוא שיחק רק בכ-40% מהדקות של הקבוצה העונה, שאם אכן תצליח להעפיל בסופו של דבר לפרמיירליג, לא בטוח שתרצה להמשיך איתו.
4. קני סייף, גנט. הקשר ממשיך לרשום עונה מצוינת ומפתיעה, ודווקא על רקע הדיווחים שיזכה לזימון ראשון לנבחרת, הוא נפצע. סייף כבש ארבעה ובישל חמישה ושותף כבר ב-40(!) משחקים בעונה המוזרה של גנט. מצד אחד הצגות באירופה כשעברה את טוטנהאם, מצד שני תבוסות מוזרות, שינויי מערכים ובגלל העומס שחקנים מבלים פתאום כמה משחקים על הספסל. בשלושת המשחקים האחרונים גנט נתנה גז ועלתה ברגע האחרון לפלייאוף העליון, וסייף לרוב הוא שחקן הרכב ובהחלט יש לו מקום בסגל הנבחרת.
3. רמי גרשון, גנט. עונה די דומה עוברת גם על חברו לקבוצה של סייף, מצד אחד לפעמים כבלם המרכזי בשלישיית הבלמים הוא פורח ונותן הצגות, ומנגד המאמן חוטף עליו עצבים ומוריד אותו לספסל כמו בארבעת המשחקים האחרונים. גרשון שיחק העונה כבר מעל 3,000 דקות, הכי הרבה מבין הנציגים שלנו בניכר, הוא שחקן ההגנה הבכיר שלנו וניתן היה לראות את החשיבות שלו בנבחרת כשהוא יכול לשחק בכמה עמדות.
2. ביברס נאתכו, צסק"א מוסקבה. המקום השני של ביברס הוא עם כוכבית. כזכור, הליגיונרים מדורגים לפי הדירוג הממוצע שלהם למשחק, ולא הדירוג הכולל. אז לביברס יש ממוצע גבוה, אבל חשוב לזכור שברוסיה הייתה פגרה של שלושה חודשים וצסק"א שיחקה העונה 28 משחקים, שזה 19 פחות מגנט למשל. למעשה מאז דצמבר שיחקה רק שלושה משחקים תחת מאמן חדש, ונאתכו שיחק בהם רק 105 דקות, ובאחרון סופסל ואכן הוא היה מתחת לבינוני מול ספרד. אז כן, נאתכו כרגע במקום השני, אבל אם לא ישיג את אמון המאמן, הוא ימצא את עצמו במקום נמוך יותר, ואולי גם מקום עבודה אחר.
1. אלמוג כהן, אינגולשטאט. בזכות העבודה הקשה כהן ממשיך להתבסס בפסגת דירוג הליגיונרים שלנו ולמען האמת, לא נראה שמשהו יזיז אותו משם עד תום העונה. מקום קבוע בהרכב בקבוצת בונדסליגה. קבלו את הנתון הבא – מאז המחזור החמישי, כהן פתח בכל המשחקים העונה, מלבד אחד בו היה פצוע. הוא מפגין יכולת גבוהה, ואפילו הוסיף ארבעה שערים, למרות המוגבלות ההתקפית שלו. הבעיה היא שאינגולשטאט בדרך הבטוחה לליגה השנייה בגרמניה. לא שזה כזה נורא, אבל יהיה נחמד לראותו בעונה הבאה נשאר בבונדסליגה. בכל מקרה, בהרכב הנבחרת הוא כרגע באנקר..
