דירוג הישראלים בתולדות הצ’מפיונס

עונת נוספת של ליגת האלופות תצא הערב לדרך ולראשונה מאז עונת 2005/06, לא יהיה בה אפילו נציג ישראלי אחד. זאת הזדמנות טובה לדרג את עשרת הישראלים המצליחים ביותר בליגת האלופות. כן, יש עשרה כאלה. הדירוג מתבוסס בעיקרון רק על הופעות בליגת האלופות עצמה, כשנקודות זכות מקבלים על התמדה עם בונוס לרגעים שחיממו לנו את הלב, אז בואו נתחיל.

10. חיים רביבו (פנרבחצ’ה)
נתחיל עם פורץ הדרך שלנו. רביבו היה הישראלי הראשון ששיחק בליגת האלופות, וגם הראשון שכבש. זה קרה בעונת 2001/02 במדי פנרבחצ’ה, שעונה קודם לכן זכתה באליפות בה היה משמעותי. אלופת טורקיה הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הצ’מפיונס שמפסידה בכל ששת משחקיה. פנר קיבלה בית מוות שכלל את ברצלונה, לברקוזן (שהגיעה עד לגמר) וגם ליון, ורביבו כבש את השער הראשון שלה, שער נהדר, בהפסד 1-2 בגרמניה. רביבו שותף ב-5 משחקים בלבד (שני הכי מעט) ולא עשה מספיק והוא כאן בעיקר כי הוא היה שחקן ענק והראשון שתקע דגל בבמה הגדולה בכדורגל העולמי. תשמעו את השדר הטורקי:

9. קני סייף (גנט)
הרזומה של סייף כולל 7 משחקים בליגת האלופות בעונת 2015/16. הקמפיין שלו לא היה יוצא דופן במיוחד, ויש ישראלים אחרים ששיחקו בקמפיין אחד, יותר דקות ואולי אפילו יותר טוב. הוא כאן מכיוון שמלבד יוסי בניון, הוא הישראלי היחיד ששיחק בשלב הנוקאאוט של הצ’מפיונס (גם רמי גרשון שיחק משחק אחד בשמינית יחד עם סייף). גנט, שזכתה באליפות סנסציונית, רשמה הפתעה גדולה כשעלתה לשמינית (הבלגית היחידה שעלתה לנוקאאוט בעידן האלופות), כשסייף גם מבשל בשמינית הגמר בהפסד לוולפסבורג.

8. ניר ביטון (סלטיק)
לביטון יש כבר 10 משחקים בליגת האלופות במדי סלטיק. משחקיו פרוסים על פני שלוש עונות, בעונת 13/14 ובשתי העונות האחרונות. הילד מאשדוד שיחק מול הקבוצות הגדולות בתבל, מול ברצלונה, פסז’, באיירן, מילאן. אבל הוא מדורג שמיני מכיוון שלא עשה משהו מיוחד. סלטיק לא שייכת לליגה הזו, וביטון, כאחד מהשחקנים שאמונים על עבודת ההגנה, ספג שישייה ושתי שביעיות ולא הצליח לספק תרומה משמעותית לקבוצה שלו. העונה הם ינסו את מזלם בליגה האירופית.



7. ברוך דגו (מכבי ת”א)
ייתכן שחלקכם היו מצפים לראות את דגו מדורג גבוה יותר. דגו כבש את כל ארבעת השערים בקמפיין האלופות המפתיע יחסית של מכבי ת”א. זכור במיוחד הצמד הנהדר בניצחון 1-2 באצטדיון ר”ג על אייאקס, והוא הוסיף גם שני פנדלים נוספים בתבוסה 5-1 לבאיירן מינכן ובתיקו 1-1 עם יובנטוס. דגו מחזיק במקום השני ברשימת הכובשים הישראלים באלופות ביחד עם זהבי, אבל הסיבה העיקרית שהוא מדורג רק שביעי היא העובדה שמבין כל השישה שמעליו, הוא שותף רק בקמפיין אחד, שיחק הכי מעט משחקים (4) והכי מעט דקות (277).

6. בירם כיאל (מכבי חיפה, סלטיק)
הישראלי היחיד בעשירייה (ובכלל) ששיחק באלופות גם בקבוצה ישראלית וגם בקבוצה זרה, וגם בהצלחה. הקמפיין של מכבי חיפה ב-2009/10 נתפס כמביך עם 0 נקודות ו-0 שערים, אבל מבין כל הקבוצות בהיסטוריה של הצ’מפיונס שסיימו ללא נקודות (כ-25), חיפה סיימה עם הכי פחות שערי חובה, וזה קרה בין היתר בזכות העבודה הנמרצת של כיאל במרכז המגרש שם התמודד עם כמה שמות גדולים. ברזומה של כיאל גם אדום מול בורדו, אבל בהמשך היה חלק מעוד שני קמפיינים לא רעים של סלטיק, ב-12/13 הם הגיעו גם לשמינית ועונה לאחר מכן כיאל כבש שער ניצחון יוקרתי מול אייאקס. בסה”כ הוא שותף ב-14 משחקי צ’מפיונס, מקום שלישי.

בירם כיאל ברייטון
Credit to Brighton & Hove Albion Facebook page

5. ואליד באדיר (מכבי חיפה, הפועל ת”א)
יש מעט ישראלים ששיחקו בשני קמפיינים ישראלים, ועוד בשתי קבוצות שונות. גילי ורמוט עשה זאת והוא מחוץ לדירוג, גם ערן זהבי אליו עוד נגיע. אבל באדיר הוא היחיד שהיה בשני הקמפיינים הכי מוצלחים של הישראליות באלופות, והוא גם היה משמעותי בשניהם. באדיר שיחק בכל 12 המשחקים הללו, זכור לו כמובן השער השלישי מול גראץ, שחתם את ההעפלה של מכבי חיפה, העפלה הישראלית הראשונה לאלופות. אח”כ מול אולימפיאקוס הוא הוכשל ברחבה וכך נקבע השער הראשון מבין השלושה של יעקובו, וגם במשחק השני מול היוונים כבש באדיר שער חשוב שעזר לחיפה לסיים שלישית. צריך להוריד את הכובע גם בפני באדיר של הפועל ת”א, הפעם כבר פחות דינמי, כבר בן 36, ועדיין, פתח בשלושה משחקים ונכנס כמחליף בשלושה, ועמד בכבוד במשחקים מול יריבות קשות.

4. יניב קטן (מכבי חיפה)
אם יכולתי לבחור רגע בחיים שלי שאני רוצה למות בו, זה כנראה היה בין שתי הדקות שאחרי השער של יניב קטן מול מנצ’סטר יונייטד ועד שהיא השוותה. קטן יהיה תמיד הישראלי הראשון שכבש שער עבור קבוצה ישראלית בליגת האלופות, כשהקפיץ 6,000 אוהדים ירוקים באולד טראפורד.

אח”כ הגיע השער האדיר בניצחון ההיסטורי על היונייטד, כשקטן כובש ומבשל גם במשחק האחרון באולימפיאקוס. שלושת השערים והיכולת הנהדרת בקמפיין גרמו לנו לחשוב שהשמיים הם הגבול עבור קטן, אבל בעיות הגב שלו בהמשך לקחו ממנו את העוצמה והמהירות. הוא עדיין הגיע כמנהיג וקפטן לקמפיין הסביר (לדעתי) השני של מכבי חיפה, אבל חיפה הייתה מאוד אנמית מבחינה התקפית, ולקטן היה גם חלק בעניין הזה. למרות זאת, ימי התהילה שלו בקמפיין הראשון מציבים אותו גבוה מאוד בדירוג שלנו.

3. ערן זהבי (הפועל ת”א, מכבי ת”א)
על פניו לערן היו בסה”כ קמפיינים די דומים לזה של קטן. קמפיין ראשון נהדר עם שלושה שערים (עם אחד בלתי נשכח) ובישול ועוד קמפיין די מאכזב. במדינה שלנו שלא משופעת בהצלחות בזירות הללו, זה מספיק לחלק הגבוה של הדירוג. זהבי כבש צמד מול בנפיקה ליסבון ב-0-3 גדול לא פחות מזה שהושג מול היונייטד וכמובן קינח עם המספרת הנהדרת מול ליון. הוא מקדים את קטן בשוברי שיוויון – גם בזכות השער בפנדל בקמפיין השני (שהיה חלש משמעותית מזה של חיפה) ובעיקר בזכות העובדה שהעלה במו רמ”ח איבריו את מכבי ת”א לליגת האלופות עם 7 שערים ב-5 משחקים.

2. ביברס נאתכו (רובין קאזאן, צסק”א מוסקבה)
אחרי ארבע עונות רצופות, נאתכו לא ישתתף העונה בליגת האלופות. הקיץ עבר כאמור קפטן הנבחרת לאולימפיאקוס, אלופת יוון הניצחית, חוץ מהעונה הזו. ביברס עם 24 הופעות (10 יותר מהמקום השלישי) זקוק לעוד 3 כדי להיות הישראלי ששיחק הכי הרבה משחקים, אבל הוא כבר ראשון במספר הדקות (1,671) במפעל. ההופעה מול קאזאן בגביע אופ”א סידרה לו מקום בקבוצה הרוסית המפתיעה ובספטמבר 2010 עלה לשתי דקות בכורה מול ברצלונה. קאזאן רשמה קמפיין לא רע, אבל לא הצליחה להעפיל לשמינית הגמר כשנאתכו משותף בעוד 3 משחקים.

ב-2014 חזר לבמה הגדולה, הפעם במדי צסק”א מוסקבה. נאתכו שיחק לאורך השנים בעמדות הקישור האחורי, מרכזי והקדמי, נגד קבוצות רבות ברחבי היבשת, ועשה הרבה דברים גדולים. זכור לו במיוחד המשחק באיתיחאד כשבישל את שני השערים בניצחון החוץ המפתיע של צסק”א על מנצ’סטר סיטי. נאתכו כבש באלופות שני שערים, שניהם בפנדלים, מול אותה הסיטי ומול לברקוזן. הוא הוסיף גם ארבעה בישולים, אבל יחד עם צסק”א לא הצליח להשיג מקום בשמינית הגמר. אשתקד הקבוצה הגיעה הכי קרוב לנוקאאוט עם 9 נקודות, אבל סיימה שלישית אחרי באזל. בכל מקרה, אני מאמין שנאתכו עוד יחזור לליגת האלופות.

1. יוסי בניון (ליברפול, צ’לסי, ארסנל)
היה לכם ספק? הישראלי הגדול ביותר בדור האחרון במקום הראשון הבלתי מעורער. היחיד ששיחק ב-3 קבוצות שונות, אבל כמובן שהעיקרית שבהן היא ליברפול. שני משחקים זכורים במיוחד, ההופעה הבלתי נשכחת ב-0-8 מול בשיקטאש שכללה שלושער ושני בישולים, והגול בברנבאו עונה לאחר מכן בניצחון 0-1 בשמינית הגמר. אבל אסור לשכוח את ההופעה של בניון ברגע הבכיר ביותר עד כה של כדורגל ישראלי בליגת האלופות, חצי הגמר מול צ’לסי בערב יום השואה כשמנגד ניצב אברם גרנט. בניון מבשל לטורס את השער ששולח את המשחק להארכה, ולאחר מכן מוחלף.

לבניון גם שני שערים בעונת 2009/10 מול ליון ופיורנטינה בעונה חלשה של המרסיסייד, וגם בישול ב-4-4 המטורף מול צ’לסי עונה קודם לכן. במדי אותה צ’לסי הספיק לשחק משחק אחד ולבשל מול ז’ילינה לפני שנפצע וסיים את העונה, במדי ארסנל סיים את קריירת האלופות שלו עם שער מול אולימפיאקוס. בסה”כ 24 משחקים, 7 שערים ו-5 בישולים לבניון. מה יקרה בעתיד? אצל בניון אי אפשר לדעת, יכול להיות שהסיפור שלו ושל ליגת האלופות עדיין לא נגמר.

יוסי בניון, ליברפול
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!