// מאת יותם גולומב
יש הרבה אופנים לספר את הסיפור של גיברלטר ושלי. אני מניח שאני אתחיל מהתחלה.
בקיץ 2005, אחרי בגרות במתמטיקה ופסיכומטרי, טסתי לגור ולעבוד בגיברלטר. מצאתי את העבודה הזו לגמרי במקרה, דרך לינק שחבר שלח לי באימייל. הרעיון קסם לי מאוד וגם לא ממש מצאתי את עצמי באותה תקופה בארץ. נרשמתי ללימודי תואר ראשון, אבל ידעתי שייקח קצת זמן עד שאקבל תשובה וגם לא ידעתי אם אתקבל או לא, אז אמרתי לעצמי ״פאק איט״. לא סיפרתי לאף אחד, כולל להורים שלי, עד שלא היה לי חוזה ביד עם ויזת עבודה וכרטיסי טיסה.
כמובן שאמרתי שאני אחזור ללימודים, אבל לא ידעתי מתי זה יהיה. חוץ מזה מי יסרב לשכ״ד דירה חינם ל-4 חודשים, טיסות והעברות וכמובן שכר שמשולם בלירה שטרלינג? במיוחד שהעבודה כללה מעקב צמוד על משחקי ספורט, כולל כאלה שלא ידעתי שקיימים. אז עליתי על המטוס. תוך כמה ימים התאהבתי במקום, באנשים, בחופי הים הנקיים, בסמיכות לספרד וכמובן המרחק מלונדון: רק שעתיים וחצי טיסה. היה נפלא. השכנים שלי בבניין היו נוצרים אוהבי ישראל. כל בוקר בדרך לעבודה או ממנה, הייתי עוצר אצלם כי הם תמיד היו צמאים לעוד סיפורים על ארץ הקודש, על הערים, הנופים, האוכל והאנשים.
איפשהו תמיד תהיתי גם איך למקום כזה ועוד תחת הדגל הבריטי אין נציגות באופ״א ובפיפ״א. אחרי הכל, ההתאחדות לכדורגל של גיברלטר הוקמה ב 1923. ואז הבנתי שהחשש הגדול הגיע מספרד. ספרד פחדה שזה יהווה תקדים להקמת נבחרות לאומיות לבאסקים ולקטאלנים. אז גם הם, הגיברלטרים, איפשהו נלחמו על הכרה ועצמאות – רק בתחום הכדורגל.
החברות הרשמית המלאה באופ״א הגיעה במאי 2013 והחברות הרשמית בפיפא הגיעה ב 2016 אחרי כמובן דרך חתחתים שבה בהתחלה הרשו רק לנבחרות הצעירות לשחק. לי כבר היה ברור אז שזה יהיה עניין של זמן שגם תהיה נבחרת בוגרת. כמובן שמדובר בנבחרת רשמית של מדינה, אבל כמובן שאין בה ליגה אירופית מקצוענית מסודרת וכוכבים בעלי שם ומוניטין. וכישרון.
כמובן שכולם אוהבים סיפור סינדרלה. אז במוקדמות יורו 2016 – 10 הפסדים מעשרה משחקים, שני שערי זכות, 56 שערי חובה (שיא שלילי חדש ל-10 משחקים, הקודם הוחזק על ידי מיודעתנו סן-מרינו). עם בית יחד עם גרמניה, פולין, צפון אירלנד, סקוטלנד וגיאורגיה… בכל מקרה לא היה להם סיכוי. שביב של תקווה במשחק הרשמי הראשון במוקדמות, במחצית הראשונה זה היה רק 1:0 לפולין. זה נגמר 7:0… במוקדמות המונדיאל המצב היה טוב יותר – 10 הפסדים גם, אבל 3 שערים ורק 47 ספיגות… לכל סטטיסטיקאי זה שיפור הרי. גם לי כמובן.
Credit to "Gibraltar Football Association" Facebook page
כאשר הגיע הפורמט של ליגת האומות, כבר קיננה בי המחשבה של ״גם אם ישראל תהיה לבד בבית, היא לא תעלה״ אז חזרתי כמובן להתעניין שוב, בגיברלטר. ומה אתם יודעים? היה לי שבוע מצוין בדיוק כמו לאוהדי נבחרת ישראל! 2 ניצחונות רצופים! לא יאומן. אני חושב שכאן נקודות הדמיון זהות, כי גם כאן וגם שם – אף אחד לא העיז לדבר על מתמטיקת הסיכויים של להעפיל.
אז נשארו שני משחקים לסיום השלב הזה ואני כמובן מחזיק להם אצבעות. אחרי הכל, לגיברלטר יש נבחרת ששחקניה מחזיקים גם עבודות רגילות, כאשר הקפטן הנוכחי שלה הוא גם שוטר. ואיך אפשר בלי הקשר הישראלי? תכירו את ליאם ווקר, קשר הנבחרת, ששיחק בבני יהודה בעונה 2013-14. 14 משחקים, שער אחד מבעיטה חופשית בניצחון 2-0 על הפועל רעננה וזהו פחות או יותר.
אז במקרה זה אנוכי במזרח, אך ליבי במערב, אי שם בנקודה הקטנה הזו בסוף הים התיכון קצת לפני שנכנסים לאוקיינוס האטלנטי.
GO GIB !!!!!
Credit to "Gibraltar Football Association" Facebook page
