בין מציאות לחלום

ההישג של דודי סלע בצהרי אמש מול איזנר בווימבלדון הפתיע הרבה אנשים. אני רציתי לספר על חווית הצפייה שלי בקרב העיקש והמרשים של סלע.

מאז שהייתי ילד קטן אהבתי לצפות בספורט, בין אם זו אהבתי הראשונה והגדולה ביותר הכדורגל, וגם כדורסל, ומגוון ענפים נוספים. בטניס הייתי צופה במקרים בודדים במיוחד, בעיקר בגמרים של טורנירי הגראנד סלאם ובמשחקי הנבחרת הישראלית. למרות שצפיתי במשחקי טניס מרתקים על הנייר הרבה יותר ממשחק בסיבוב שני בין המדורג עשרים למדורג תשעים בעולם, באף משחק טניס בו צפיתי, לא הייתי מרותק למסך כמו אתמול. צפיתי בבחור ישראלי, שמייצג את המדינה שאני כל כך אוהב ומחובר אליה, נלחם בשיניים ובציפורניים לא רק בשביל לעבור סיבוב ולזכות בעוד קצת כסף וכבוד, אלא, בעבור עשרות ומאות אלפי ישראלים שישבו מרותקים למסך ועודדו אותו ביציע והחזיקו לו אצבעות.

דודי סלע
קרדיט לדף הפייסבוק “איגוד הטניס בישראל- ITA”

כפי שכבר ציינתי, לעולם לא הייתי ממומחי הספורט הלבן, ובכל זאת כשמסתכלים על שניהם ופערי הגודל, לא צריך להיות גאון כדי להבין שזה לא כוחות, הבנתי שזה הולך להיות חד צדדי, ולא לכיוון שאליו ציפיתי וייחלתי. כשהמשחק התפתח, זה הפך לסיפור אגדה, כמו דוד וגוליית התנ”כיים, איסנר פייבוריט, ופתאום דוד(י) מוציא רוגטקה ופוגע בו בעין. פעם אחר פעם. וצפיתי בו בשקיקה מבלי להניד עפעף ולפספס רגע מהדרמה האדירה שהתחוללה על המסך. התרגשתי מאוד לצפות בדודי לא מוותר לאחר שירד פעמיים לפיגור במערכות (1-0, 2-1) מול יריב חזק בהרבה על הנייר, וגם כשחזר מספר פעמים מפיגור 40-0 או שבר את ההגשות של יריבו האמריקני.

אני מבין שגרגור דימיטרוב, היריב הבא של סלע, צפוי להיות אף חזק ועדיף על האמריקני הנפיל והסיכויים קלושים להמשך סיפור הסינדרלה שכל כך נהנתי לצפות בו. בכל זאת, נותר רק לייחל שסלע ימשיך להיות חזק ועוצמתי ולהיות הגיבור שלנו ובכך, לאפשר גם לי להמשיך לחיות בתוך חלום אידיאלי ותמים שבו הכל אפשרי.

דודי סלע
קרדיט לדף הפייסבוק “איגוד הטניס בישראל- ITA”
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!