בית"ר ירושלים חלמה בוודאי על פתיחת עונה מוצלחת יותר מאז החל עידן משה חוגג בקבוצה, אבל המועדון סופר עד כה ניצחון בודד מתוך חמישה מחזורים והמאזן הלא מחמיא מציב אותה במקום לפני אחרון בטבלת ליגת העל. הערב היא תפגוש את מכבי ת"א ולא כך ייחלה להגיע למפגש.

משה חוגג בן ה-37 הוא דמות יוצאת דופן בעולם העסקי וכיום גם בעולם הכדורגל. באר שבעי (עם חיבה לקבוצה הביתית), שומר מסורת, חסר השכלה אקדמית, אך אינטליגנציה רגשית וחברתית ויכולת להתחבר עם אנשים הן התכונות העיקריות שאפשרו לו להפוך לאחד ממגייסי הכספים הטובים ביותר כאשר את הונו צבר מהשקעה במטבעות ווירטואליים. כל עסקיו טרום הקנייה של בית"ר ירושלים אפפו רעש ויחסי ציבור. לקראת הרכישה החדשה שלו, מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, חוגג הבין מיד את המכנה המשותף הפשוט ביותר עם האוהדים הקיצוניים של בית"ר, דת וכסף.

כאיש שומר מסורת בעצמו, נכנס חוגג למועדון הירושלמי בטענה שבידו המפתחות, שהוא האיש לנטרול המוקש הגדול ביותר עבור כל בעל בית במועדון מהבירה – גזענות והתנגדות להחתמת שחקנים מוסלמים. מאז שידיו של חוגג הן אלה המנהלות את בית"ר, לא ראינו הרבה מכך בא לידי ביטוי, יותר שמענו או חזינו בישיבות של רב/ הייטקיסט וחברי לה פמיליה, במשחק אחד עם ניצחון אחד על סכנין במשחק שהתאפיין בשקט יחסי בין הקהלים והשגת ספק "שלום" בין מחנות האוהדים.

נראה שחוגג עבד ועובד על הסברה ושיקום התדמית הבעייתית של המועדון. כבר בפגישתו הראשונה עם ארגוני האוהדים הידועים לשמצה של בית"ר ירושלים, דאג להעביר בבטחה את כוונותיו העתידיות להחתים שחקן ערבי "נאמן לישראל" או שחקן מוסלמי ברמה גבוהה מחו"ל. לצורך כך, גייס חוגג רבנים שתירגמו את מצוות "ואהבת לרעתך כמוך" לכך שגזענות היא חלק מחילול השם ולא קידושו כפי שחשבו חלק מאוהדי הקבוצה. כך השקיט זמנית את רעש האוהדים הידוע של בית"ר. טהורה לעד? אם הם רוצים שמשה חוגג יישאר, אז לא.

בינתיים הקבוצה נכשלת, בעיקר בחלק שעליו היה אמור חוגג לעבוד יותר מכל, ההגנה. קולות שכבר נשמעו בבירה עולים שוב, קולות שקוראים לפיטורי המאמן, קולות ביקורת, קולות הלחץ הכה אופייניות לאוהדי בית"ר ירושלים. על הנייר הסגל הקיים של חוגג ולוזון לא אמור להראות כך, אז למה בכל זאת הוא סגל מאכזב וכושל?

תחילה בגלל רוח המועדון, אותה רוח שחוגג כל כך רוצה לשנות, אותה הרוח הבית"רית, משהו שאי אפשר לעשות לו ריסטארט כמו שוודאי רגיל הבעלים לעשות, ריענון בלחיצת כפתור. ההבטחות הגדולות שנתנו לחוגג ולקבוצה את דחיפת הקהל כבר מתחילות לאבד מגדולתן, כל כישלון גורם לעוד עליית מדרגה במדד הלחץ, גורם לחוגג להחתים עוד שחקני "על הנייר", עוד הבטחות ועוד נחיתות למציאות. ניסיונות חוזרים ונשנים של חוגג שאין לדעת לאן יובילו אותו בסוף.

שנית, הכתובת היא גיא לוזון. המטרה הראשונה שלו הייתה צריכה לייצב את ההגנה הרופפת והלא מוצלחת של בית"ר, מטרה שלא נראית שהייתה בראש מעייניו ואם כן הוא כשל בהשגתה. לדעתי, האיש שכרגע עומד על הקווים בבית וגן הוא לא המאמן המתאים להעלות את רמת הקבוצה. למה מחכים שם בבירה? אם בשלב כזה של העונה סבלנות המועדון מתחילה לפקוע, אפשר לצפות לשינוי במיוחד בעמדה הכל כך חשובה, עמדת המאמן.

ייתכן והדברים היו נראים ונשמעים אחרת, אם סכנין הייתה משיגה שיווין במשחק הרגיש ההוא, אבל זה לא קרה ועל "ייתכן" לא בונים תיאוריות. במצבה הנוכחי, בית"ר ירושלים הייתה רוצה לפגוש את סכנין בכל שבת, גם כי זו הזדמנות לדגמן שינוי מדומה וגם כי צירוף המילים גיא לוזון וכדורגל פחות משכנע כרגע. אלמנטים חשובים של המשחק עדיין חסרים למועדון הבית"רי, ההגנה המבולבלת והכושלת בנוסף למרכז המגרש הם טיילת ללא ים, האלמנט היחיד של התלהבות ממנו ניזונה בית"ר יותר מכל מועדון בישראל, האלמנט שמספיק כדי להדביק ולהעלות קבוצה – הקהל, מתחיל לאבד סבלנות.

ביום ראשון תארח בית"ר ירושלים את מכבי ת"א בטדי. מפגש מסקרן ולא קל לשני הצדדים. מפגש המבחן של לוזון אם רואה עצמו נשאר על הקווים בירושלים ומבריג את הקבוצה לפלייאוף העליון. כל תוצאה שהיא לא ניצחון תביא לעוד לחץ לגבי מעמדו ועתידו במועדון. ניצחון על מכבי ת"א העכשווית שמכוונת לתואר האלופה לא נראה הגיוני, גם בטדי. לחלוטין לא המשחק האידיאלי לבית"ר במצבה הנוכחי.

לדעתי, כל ההבטחה הגדולה שהגיחה בבית"ר ירושלים ושמה משה חוגג לא תחזיק ואף תאכזב רבות את מאמיניה. נדמה שהוא סך כל הקלישאות על בעלי בית חדשים הטוענים שהם אלה שיעשו את השינוי, שיפרצו את המחסומים, שיביאו את הבשורה. בבירה יש יותר מידי מחסומים שחוצצים בין מה שיכול להיות לבין מה שקורה בפועל. לפני עידן חוגג היה אדם שניסה לשנות ולא צלח במשימה של שבירת סטיגמות והבאת הבשורה. סוף עידן גאיידמק במועדון הירושלמי זכור לכולנו בטעמו המר ואין צורך להזכיר את האירועים הרבים שהובילו לאותו סוף רע. במסיבת עיתונאים שקיים משה חוגג, טרם פתיחת העונה, אמר שיש המון סטיגמות ידועות על האוהדים והמועדון וכשנכנס לתפקיד הוא דווקא הופתע לטובה. אני חושבת שהוא יופתע עוד יותר (ולא לטובה) בהמשך הדרך. אשרי המאמין שלא כך.