ארבעת הגדולים – סיכום ביניים

אז כל ארבעת הגראנד סלאמים מאחורינו ואנחנו מתקרבים לסוף שנת הטניס, והכל כבר נראה בהיר יותר. אם לפני חודשיים עוד היו ספקות לגבי  הכושר של דג’וקוביץ אחרי ההפסד באולימפיאדה או ההתמודדות של פדרר עם הגיל והפציעות, היום כבר אפשר לעשות סיכום קטן על כל אחד מארבעת הגדולים לקראת תקופת הטורנירים על משטחים קשים.

נובאק דג’וקוביץ:

הסרבי הבטיח לעצמו את המקום הראשון בעולם זאת השנה השלישית ברציפות ולא נראה שיש מישהו שיכול לקחת ממנו את התואר הזה בקרוב.  למרות שהפסיד בגמר אליפות ארה”ב הפתוחה לסטאן וורינקה השוויצרי, הוא עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם. לפי דעתי, הסיבה להפסד הלא צפוי בגמר הטורניר נגרם אך ורק בגלל שהוא לא שיחק כמעט משחקים מלאים בתחילת הטורניר, מה שגרם לכך שהוא לא היה בכושר מספיק טוב להתמודד עם הטניסאים הגדולים בשלבים המכריעים. המשטחים קשים אהובים על דג’וקוביץ, ולכן אני אהמר שיזכה לפחות בשניים מהם, וכמובן באליפות סוף השנה בנובמבר בה זכה בכל אחת מארבעת השנים האחרונות.

נובאק דג'וקוביץ
Credit to :Novak Djokovic official Facebook page

אנדי מארי:

הסקוטי הגיע לאליפות ארה”ב לאחר שזכה במדליית זהב באולימפיאדת ריו ועם הרבה מוטיבציה. אך לצערו, בחצי הגמר נפגש עם קיי נישיקורי היפני (טניסאי אהוב עלי במיוחד) ובקרב שנמשך 4 שעות הפסיד ב-5 מערכות. ולמרות זאת, מארי כנראה חווה את השנה הטובה ביותר בקריירה שלו, עם זכייה שלישית במגרש הביתי בווימבלדון. בנוסף לכך, גם עליה לגמר אליפות אוסטרליה ואליפות צרפת. כמו דג’וקוביץ, גם מארי אוהב את המשטחים הקשים. בעיני רוחי אני רואה שבחודשיים הקרובים נראה יחסית הרבה גמרים בין מארי לדג’וקוביץ, אך הבריטי לא יצליח לנצח את הטניסאי הטוב בעולם. מארי יסיים את השנה במקום השני והוא גם מבסס את עצמו כמספר שתיים בעולם לתקופה הקרובה.

סטאן וורניקה:

לא השוויצרי שהייתי רוצה לראות במקום השלישי בעולם (בגלל היותי אוהדת פדרר מושבעת) אבל אין מה לעשות. נראה שסוף סוף וורינקה הצליח לעשות את הסוויצ’ בראש והתחיל לנצח את חבריו לטופ. בשנים עברו היו לו הבלחות פה ושם, אך הוא אף פעם לא הצליח להיות קונסיסטנטי כמו השנה כשהוא מתייצב במקום השלישי בעולם ועם ניצחון מרשים בארה”ב (3 מ-3 בגמרי גראנד סלאם) אפשר להגיד שהוא טניסאי בשל, שכנראה יעשה לאחרים חיים קשים ויזכה בעוד גראנד סלאם אחד או שניים, למרות גילו המתקדם.

רפאל נדאל:

נדאל הוא חידה גדולה. כנראה כבר לא אחד מארבעת הגדולים, מדורג שמיני בעולם כבר. ונראה שבשנה האחרונה הטניסאי בן ה-30 דועך לאיטו- כמו יריבו הגדול פדרר. הספרדי שמסתמך מאוד על הכושר הגופני שלו כחלק מסגנון המשחק האגרסיבי, איבד את היכולת לרדוף אחרי כל כדור ואיבד את כוחו בחבטות. עוד היבט המראה את ההתדרדרות שלו היא העובדה שמאז שנת 2004, נדאל הצליח להגיע לשלב רבע הגמר לפחות באחד מהגראנד סלאמים, אך השנה הוא נכשל בזאת. אני לא מתכוונת להספיד אותו, אך נראה שזהו סופו של עידן עבור השור ממאיורקה. אני מאמינה שהוא עוד יכול להבליח גראנד סלאם פה או שם (בעיקר באליפות צרפת), אך לא יותר מזה.

עדיין חולמת

ועוד מילה קטנה על  פדרר. לפני כחודשיים פרסמתי כתבה בה טענתי שפדרר יכול לזכות בעוד גראנד סלאמים ושהוא עדיין בכושר טוב. אך לצערי נראה לי שפשוט חייתי בפנטזיה. כשבועיים לאחר מכן, פדרר פרסם בעמוד הפייסבוק כי הוא סיים את עונת 2016 ולא יחזור למגרשים בקרוב. ההודעה העציבה אותי מאוד, ואני באמת מבינה שאולי זה הסוף, אולי הוא יפרוש סופית בסוף השנה ולא אזכה לראות עוד משחק שלו בשידור חי בטלוויזיה, ואם זה יקרה, באמת שהטניס כבר לא יהיה אותו דבר.

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!