אל נא לנו להיות כבשים – על פרופורציות ותקשורת ספורט

הסיפור של התקשורת הוא לא כזה מורכב, הוא אפילו די פשוט – בראשה נמצאים אנשי ההון-שלטון של המדינה, אשר קובעים לנו סדר יום לפי ראות עיניהם ואף יותר מכך לפי ראות כיסיהם. נכון, לא כולם מאמינים לכל דבר שהם קוראים וחלקנו מפקפקים בלא מעט מהמועבר אלינו, אך בואו רגע נשים דברים על השולחן, אותם המסרים עוברים את הפילטר של הרוב. גם אם אתה חושב שהאחר גרוע ממך, ואילו בפועל אתה עשית אקט חמור לא פחות, זה כלל לא רלוונטי. הדברים יוצגו לפי האג’נדה של אלו המוזכרים מעלה.

ולמה אני מספר לכם את זה? כי בימים האחרונים אני קורא תגובות מכל מיני צבעים בנושאים שונים: ירידת הפועל תל אביב ליגה, ההלוויה שערכו ה”פאנטיקס”, מסיבות רווקים בבוקרשט, התאגיד ועוד. אני מופתע עד כמה אנשים הולכים עיוורים ככבשים אחרי מה שמכתיבים להם, עד כדי כך שאם היו מספרים להם את האמת ואת המציאות כפי שהיא הם לא היו משתכנעים. התשדיר, הצילום או הכתבה שמנסים לשתול לנו במוח לא בהכרח מייצגים.

קרדיט: Pixabay

בואו ננסה להבין באמצעות רצף דוגמאות:

ידוע לכל על החגיגות הישראליות בבוקרשט (ואיפה לא בעצם? משוכנע אני שגם בתל אביב ניתן לחגוג, אמנם סביר להניח שבעלות גבוהה הרבה יותר), אבל ממקור ראשון אני יכול לספר שהאוסטרלים, הגרמנים, האיטלקים והקנדים שעמם טיילתי לא שונים בהרבה מלבד השפה. נעבור ל”הלוויה” של ארגון “הפאנטיקס” שאינה שונה מהשנאה של האדומים כשאלו שרים שירי שואה ובכלל, כשאני מנסה לנתח את כל האירועים בין המחנות נופל לי האסימון שסה”כ ישראל נכנסה למשפחת הכדורגל העולמי. לדאובני לא ברמה המקצועית, אלא בכל המסביב.

חברים, כדורגל זה הרבה מעבר לרק ספורט. זאת פוליטיקה, דת ואופיום להמונים. בארגנטינה החונטה הצבאית העלימה את חבריהם של אלו היושבים ביציעים במסגרת מונדיאל הדמים. במלחמת יוגוסלביה היו אילו אנשיו של “ארקאן” בחזית, “הטיגריסים של ארקאן” או במילים אחרות האולטראס של הכוכב האדום בלגרד. במצרים, בזמן האביב הערבי, בככר תחריר, יודעים מי הדליק את האש? אתן לכם רמז, אלו שעד הצטרפותם לככר ההפגנות עברו בשקט יחסי. נו ניחשתם? אולטראס אל-אהלי – השדים האדומים של קהיר. וזאת עוד מבלי להזכיר את מעורבותם במותם של 74 איש במשחק כדורגל שפוצץ ב-2012 (מי בכלל זוכר את זה ?!). נעבור לספרד – המלחמה הבלתי פוסקת בין קסטיליה והמשטר של פרנקו לקטלוניה, צריך להרחיב? ואם לא רוצים לנבור באמצע המאה הקודמת, רק לפני כמה שנים ה”אולטראסור” של ריאל השחיתו את קברה של מריה אנחלס סנדובאל, אשתו המנוחה של פלורנטינו פרז הנשיא ואם זה לא מספיק הם דאגו להפיץ את המחאה הלאה במסרים דומים על כל הגשרים בבירה מדריד ולמי שתוהה, גם בצד הקאטלני לא חסר. מנהיגי ה”בושיוס נויס”, האולטראס הקטאלנים, נכנסים ויוצאים מהכלא על פשעי שנאה. כמה מחברי הארגון אף דקרו מספר אוהדים של פריז סן ז’רמן בתקרית שאירעה ב-2014. ויש עוד מליון דוגמאות ברחבי העולם. מישהו נכח בדרבי סרבי? קרואטי? הונגרי? פולני? אנחנו נראים ילדים בגן טרום חובה לעומתם.

קרדיט: CNN

ולכן, המסקנה שלי היא שסה”כ נכנסו לשכונה. ישראל מדינה צעירה, אך הישגית. את מה שהשגנו ב 50-60 שנים למדינות אחרות בעולם לקח זמן רב הרבה יותר. אז בימים אלו האולטראס המקומיים בכותרות והבאזז סביבם גדל, לא מבין על מה ההתרגשות. תראו מה קרה בעולם בזמן הזה.

יבואו כאלו שיגידו שלאולטראס יש יתרונות רבים – תרומה לקהילה. לדוג’ שמעתי את צמד המילים הנ”ל בהקשר של לה פמילייה כל כך הרבה פעמים. עובדתית, בעולם המגמה היא להוציאם מחוץ למגרשים. אני לא חושב שההחלטה בארץ צריכה להיות לכאן או לכאן, אך אני כן מצפה לטפל באנשים כשהם מרגישים שהם מעל החוק. אחרת נגיע למקרים שהעולם כבר ראה בהיסטוריה שלו ואף אדם שפוי לא רוצה לחזור עליהם.

קרדיט: freegreatpicture

לסיכומו של עניין, קחו הכל בפרופורציה. אל תיהיו חשדנים וחסרי אמונה בנוגע לתקשורת, אך אל תיהיו כבשים. תזכרו שהכדורגל הוא הרבה מעבר לרק ספורט, אבל כולנו רוצים לחזור בשלום הביתה ולגדל את ילדנו בנחת. הרי בינינו, אתם רוצים להדביק אותם בחיידק הזה לא?


וכפי שאומרים בנשיונאל ג’יאוגרפיק – Never stop exploring.

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!