אינטליגנציה של שחקן כדורגל

שחקני כדורגל לרוב נתפסים ע”י הציבור הרחב כטיפשים, חסרי השכלה ואם להוסיף על התדמית השלילית גם כאלימים (לא מזמן היינו עדים שוב לאלימות במסגרת משחק הכדורגל שבה היו מעורבים שחקני הפועל ת”א). לא חסרות הדוגמאות כדי להבין ולתמוך בדעה הרווחת – נתחיל ממיודענו אלון מזרחי, שצוטט אינספור פעמים בהגיגיו ותובנותיו המופלאות שניתן למלא בעזרתם ספר שלם: “השנה אני רגוע יותר בגלל שהשחקנים בליגה למדו לתת לי כבוד עצמי”, “אני רוצה לשחק או באירופה או בספרד”, “יש לי כל שני משחקים ממוצע של שער למשחק” ועוד… דוגמא נוספת הוא הכוכב שלומי ארביטמן שגם הוא ידע לייצר שיאים בראיונות טלוויזיה ובמיוחד כשהם באנגלית “pass pass it’s a come” היתה מבחינתנו תשובה לגיטימית כשהוא ניסה לתאר את הוראותיו של המאמן לשחק בסבלנות עד שיגיע השער וכמובן הראיון הזכור עם ראובן עובד שבו הוא הציג יכולות בידע כללי כשנשאל “מה היה המקצוע של יוחנן הסנדלר?” והחליט לענות “עזוב… דבר איתי על כדורגל”. וכנראה שכך תמיד היה. אבא שלי למשל ידע לספר לי ששלום אביטן היה מגיע לבית הספר עם כדור במקום ילקוט ובמשך כל שעות הלימודים היה משקיע אנרגיה על המגרש הרחק מספסל הלימודים – עוד דוגמא לקשר הרופף בין שחקן הכדורגל לכיתות הלימוד.

שלומי ארבייטמן מתראיין - מילון אבן שושן

המפגש של אוהדי הספורט וצרכני טלוויזיה אחרים עם שחקני הכדורגל מתרחש בדרך כלל באמצעות ראיונות לאחר משחקים או כשהשחקנים מוזמנים לתכניות טלוויזיה ושם הם מפגינים את כושר הביטוי והידע הכללי שלהם שבדרך כלל אינם מהמשובחים וגורם לצופים לגבש את אותה דעה שלילית לגבי האינטליגנציה הנמוכה שלהם וללעוג ולגחך לשמע מוצא פיהם. ישנם לא מעט סרטונים ברשת שמציגים ראיונות מבדחים עם שחקני כדורגל ששם אין ספק שהם “כוכבים”. לעומת זאת, על מגרש הכדורגל הם טובים. חלקם טובים מאוד ורובם פועל במקצוענות. יכולת זו מאפשרת להם להרוויח סכומי כסף דמיוניים לאדם הממוצע וכצ’ופר להצליח להשיג את הבחורות הכי יפות.



כשבוחנים את המושג אינטליגנציה הוא מוגדר כמכלול כישורים שנהוג לאחד ולתחום כמדד בודד ולהעריך באמצעות מבחנים, כגון מנת משכל IQ, המספקים ציון כללי לאדם בדיוק כפי שהצופה הממוצע נותן ציון כללי לשחקן כדורגל שסיים זה עתה ראיון ופוסק שהוא טיפש. תיאוריות אינטליגנציה כגון זו של גרדנר טוענות שהתייחסות לאינטליגנציה כולה כמכלול אחד חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית ובעקבות זאת הוא פיתח את גישת האינטליגנציות המרובות, לפיה ישנם מספר מדדים הכוללים אינטליגנציה לשונית, לוגית-מתמטית, מרחבית, גופנית-תנועתית, מוזיקלית ובין אישית. מבחני IQ מעריכים אינטליגנציה לשונית ולוגית-מתמטית וסביר להניח שמעטים האנשים בעולם שהם בעלי יכולות גבוהות בכל אחד מהמדדים. ניתן להעריך שאסטרונאוטים הם דוגמא לבני אנוש שהם בו זמנית רהוטים כמו קריין חדשות, בעלי יכולת גופנית כמו אתלט, לוגיים ברמה גבוהה כמו מרצה למתמטיקה ובנוסף לכל אלו גם מוזיקליים. רוב שחקני הכדורגל כבר הבנו, בעלי אינטליגנציה לשונית ולוגית ברמה בינונית-נמוכה, להוציא כמובן יוצאים מן הכלל כמו למפארד (IQ-150) או סוקרטס (ד”ר באופן מעשי), אך מצד שני שחקני הכדורגל ברובם בעלי אינטליגנציה מרחבית וגופנית-תנועתית גבוהה, בוודאי שחקני העלית.

Credit to "UEFA EURO 2016" Facebook page
Credit to “UEFA EURO 2016” Facebook page

בין השנים 2007-2010 חוקרים שוודים מהאוניברסיטה הרפואית קרולינסקה בשטוקהולם בחנו עשרות שחקני צמרת אל מול קבוצת ביקורת של חובבנים ומצאו במסקנותיהם ש-“שחקני צמרת חושבים באופן צלול, מהיר וגמיש יותר וישנה קורלציה בין היכולת הקוגנטיבית למספר השערים והבישולים של השחקן כך שניתן לזהות פוטנציאל של שחקן צמרת מגיל צעיר”. לטענתם, אינטליגנציית משחק משקפת מעבר ל-IQ ע”פ נוירו-פסיכולוגים, פונקציות ביצועיות שהן היכולת להיות יצירתי באופן מיידי, לזהות פתרונות חדשים ולשנות טקטיקה במהירות. צופי הכדורגל יודעים להעריך פעולה מהירה של שחקן שהיא שוברת שוויון, כמו מסירה מדודה בין שני שחקני הגנה בדיוק כשהחלוץ פורץ, זיהוי שוער מחוץ לשער והגבהה מעליו או הקפצה מעל שחקן הגנה כשאינו מוכן לתנועה כמו בסרטון.

אנו כצופים מקבלים בידור כפול – הנאה מהביצועים במגרש הכדורגל ובנוסף מהראיון בסוף המשחק. אז מי אמר שאיננו מקבלים תמורה מלאה לכספנו?

בתודה ובהערכה לעונת כדורגל נפלאה שסיפקו הכדורגלנים בארץ ובעולם.

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!