האם יש קשר בין הצלחת הקבוצה למשך הזמן שהשחקנים נמצאים בה? האם כמות הזרים והדקות שהם מקבלים עוזרת או פוגעת בקבוצות בליגת העל? והאם משתלם לשחק עם צעירים שגדלו במועדון?
האתר CIES FOOTBALL OBSERVATORY בדק מספר פרמטרים במשך חצי שנה במהלך העונה מאמצע ספטמבר ועד אמצע מרץ בכל הקבוצות ב-31 הליגות הבכירות באירופה. נבדק הזמן הממוצע ששחקני הקבוצה נמצאים במועדון, הגיל הממוצע, אחוז הזמן שזרים שיחקו ביחס לסגל, כמות השחקנים בסגל שאומנו בקבוצה בגילאים צעירים וכמות השחקנים ששותפו במהלך העונה. חשוב לציין כי הנתונים בוצעו ביחס לכמות דקות בפועל ששוחקו, ולאו דווקא בהקשר לכמות השחקנים בסגל.
בסיס הנתונים העצום הזה יכול לעזור לנו לבדוק את השפעת הפרמטרים על הצלחת הקבוצות בליגת העל עד לסיום הליגה הסדירה (עד ה-15.3 בהתאם לנתונים מאתר CIES). הצלחת הקבוצה נבחנה גם ביחס למיקום בטבלה וכמות הנקודות, אבל גם ביחס להגדרת ההצלחה של הקבוצה – האם היא הצליחה ביחס לציפיות של עצמה כשיש שלושה סוגים: מעל הציפיות, בהתאם לציפיות ומתחת לציפיות. דירוג "ההצלחה" הוא סובייקטיבי כמובן, אבל בסה"כ הוא נותן תמונה די טובה לאיך נראית בינתיים העונה של קבוצות ליגת העל.
משך זמן ממוצע בקבוצה
אחד הפרמטרים שבו נמצא הקשר החזק ביותר הוא בין משך הזמן בקבוצה להצלחת הקבוצה. ניתן לראות בצד אחד את בני סכנין, שם שיחקו שחקנים שבממוצע נמצאים כמעט 3 שנים במועדון, בעוד שבצד השני, באופן לא מפתיע, נמצאת הפועל ת"א, ששחקניה בילו במדים האדומים בממוצע פחות משנה.
חילקתי את הקבוצות לכאלו שנמצאות ביחד פחות מהממוצע (1.67) ויותר, ואכן ניתן לראות שמרבית הקבוצות ששחקניהן נמצאים במועדון מתחת לממוצע (באדום) נמצאות בתחתית, או חוות עונה לא טובה (מכבי חיפה). קבוצות אלו השיגו בממוצע 28.2 נקודות, שזה כ-10 נקודות פחות (מ-38.9) מאלו שנמצאות יחד מעל הממוצע (בירוק). הנתון בולט עוד יותר בחלוקה להצלחת הקבוצות – קבוצות שחוות עונה לא טובה נמצאות בממוצע יחס 1.2 שנים, קבוצות עם עונה סטנדרטית נמצאות 1.8 בעוד שקבוצה שהצליחה השנה מעל הציפיות נמצאת ביחד מעל שנתיים (2.17).
על פניו הטבלה הנ"ל מראה כביכול שיש קשר חזק בין גיל השחקנים למידת ההצלחה, הרי שתי הראשונות בטבלה זו הן גם אלו שמובילות בבטחה את ליגת העל, אבל האמת שהנתון הזה לא מובהק ומבוסס מספיק. אחריהן בפסגה יש מגוון קבוצות שחוות עונות שונות. ממוצע הגיל בישראל גבוה יחסית לאירופה (11 מתוך 31, נדון על כך בטור נפרד) ובאופן כללי ההבדל לא גדול בין הקטגוריות. אמנם הגיל הממוצע בפלייאוף העליון גדול בכשנה (27.5 לעומת 26.5) לעומת הפלייאוף התחתון, וקבוצות שהגיל בהן גבוה מהממוצע של הליגה משיגות בממוצע כ-6 נקודות יותר, אבל אני חושב שכל הקבוצות מבינות שחשוב להצעיר את עצמן. הפועל ב"ש מבינה זאת טוב מאוד העונה – השלד שלה לא צעיר בכלל ולכן היא ביצעה מספר החתמות של שחקנים צעירים ומבטיחים.
כמות הזרים
בטבלה הנוכחית ניתן לראות את כמות הדקות באחוזים שמילאו שחקנים זרים בכל קבוצה. מצד אחד בית"ר ירושלים, שזרים מהווים מעל 40% מהדקות שלה, לעומת אשדוד, שכאמור, גם הכי צעירה, וגם משתפת הכי פחות מהזמן זרים (כ-17%).
שיתוף רב יותר של זרים נותן בסה"כ תוצאות טובות יותר. קבוצות בפלייאוף העליון משתפות בממוצע 35% מהזמן זרים לעומת כ-27.6% בתחתון, אבל מצד שני, זה לא תמיד מבטיח הצלחה. גם קבוצות שחוות עונה לא טובה (מסומנות באדום) וגם כאלו שרושמות עונה מעל לציפיות, משתפות בממוצע כ-33% מהזמן זרים – מראה שמחד בקבוצות טובות, יש זרים טובים ומשפיעים, בעוד שבכאלו שלא הולך להן, יש תחלופה ומקווים שהזרים יעשו את ההבדל. דווקא בקבוצות שעמדו בציפיות והן במרכז הטבלה (אשדוד, רעננה וק"ש) יש פחות זרים ויותר צעירים. אז כן, בסה"כ חשוב מאוד לשתף זרים בשביל לקדם את הקבוצה, אבל חשוב גם לדעת באילו זרים להשתמש. רום טל-דן כתב על כך טור נהדר.
כמות שחקנים שאומנו במועדון
האתר CIES מגדיר שחקנים שאומנו במועדון ככאלו ששיחקו לפחות 3 שנים בין השנים 15 ל-21. הנתונים כאן מתיישרים עם כתבה אחרת של אותו רום טל-דן על כך שסכנין, אשדוד והפועל חיפה הן הקבוצות שמייצרות הכי הרבה שחקנים לליגת העל. אפשר לצרף לכאן את מכבי פ"ת. כולן קבוצות ביניים שלרוב ממוקמות במרכז הטבלה ומייצרות המשכיות בליגת העל.
אז ניתן לראות שקבוצות ביניים שמגדלות שחקנים נהנות מכך, וגם ממכירות עתידיות של שחקנים לקבוצות צמרת ולחו"ל. בצד השני של המתרס, אפשר לראות גם קבוצות תחתית עם תחלופה רבה ובלי מערכת בריאה כמו הפועל ת"א ואשקלון, אבל מנגד גם את ב"ש שמדורגת אחרונה בטבלה זו עם 1.9% עלובים, נתון שהיא תצטרך לשפר אם תרצה להישאר מועדון גדול לאורך זמן. ועדיין, היא לא מעידה על הכלל. בקבוצות הפלייאוף העליון (בירוק) שיחקו כ-10% יותר שחקנים שאומנו במועדון מאשר בפלייאוף התחתון ובהחלט חשוב ששחקנים יהיו לאורך זמן באותו מועדון.
כמות שחקנים ששותפו
חשוב להשאיר סגל עמוק ומגוון, אבל חשובה גם העקביות ולשחק ביחד לאורך זמן. ניתן לראות בטבלה הזו שמתוך שבע הקבוצות ששיתפו הכי פחות שחקנים, שש מהן סיימו את העונה הסדירה בחלק העליון של הטבלה. מצד שני, קבוצות שעברו עונה לא טובה והחליפו שחקנים והרכבים כל משחק, מדורגות נמוך בטבלה.
קבוצות הפלייאוף העליון שיתפו 4 שחקנים פחות מהתחתון וקבוצות ששיתפו פחות מ-27 שחקנים (הממוצע של הליגה) השיגו 10 נקודות יותר מאלו שמתחת. כמו כן, בבדיקת הפרמטרים, ניתן לראות שקבוצות שרושמות עונה לא טובה, שיתפו בממוצע 7 שחקנים יותר מאלו שכן הצליחו העונה (30 לעומת 23).
לא צריך להיות גאון כדי להגיע למסקנות מהטור הזה, אבל חשוב לראות את זה במספרים מול העיניים. הנתונים אמנם מתבססים רק על חלק מהעונה הנוכחית, אבל הם מאפשרים הצצה למגמות השונות בליגה. על פי הנתונים הללו אפשר לנסות ולבנות פרופיל של קבוצה מצליחה והמילה שחוזרת היא – יציבות: אחת ששומרת על סגל שרץ בממוצע למעלה משנתיים, משתפת במהלך המשחקים כמות לא גבוהה של שחקנים ובכך למעשה משפרת את התיאום. סגל ותיק לא מזיק, אבל חשוב לחדש ולשלב צעירים שגדלו במועדון ומכירים את המנטליות שלו. בטור הבא נבחן איפה ליגת העל שלנו עומדת ביחס לליגות האחרות באירופה.
