// מאת אביב רובשיץ
"כל אחד רוצה להיות כוכב,
אם לא כוכב אז בדרן,
אם לא בדרן אז מנחה,
אם לא מנחה אז חקיין"
כל אחד רוצה לממש את היצירה שלו, בבני אדם שונים היצירתיות באה לידי ביטוי בדרכים מגוונות. אצל שחקני כדורגל היצירתיות מתפרשת ביכולות המסירה והבקעת שערים.
קיים ביטוי השגור בפי פרשנים ישראלים רבים – "תוך כדי תנועה", היוצרת התפעלות רבה מפעולה בסיסית. התייחסות זאת בליגה הישראלית מדגישה את חוסר ההתפתחות לעומת מדינות אחרות. יתרה מזאת, יש עניין להסתכל על היריבות ברמתה של הנבחרת הלאומית ולהבין כיצד מדינות "קטנות" על הנייר השתפרו בעשורים האחרונים בצורה דרסטית, בתזוזת המערך על המגרש וביצוע תנועה מסונכרנת עם יתר חברי הקבוצה – הדבר המרכזי להצלחת קבוצה.
לא צריך לראות 6/6 כדי להיות בעל ראיית משחק מיוחדת, נשמע קצת אבסורד לא? לודוויג ואן בטהובן, אחד המלחינים המוכשרים ביותר בהיסטוריה, כתב כמה מהיצירות המוכרות ופורצות הדרך (הסימפוניה החמישית והתשיעית) דווקא בעת שמחלת שמיעה התגברה עד ששמיעתו אבדה כליל. עד כמה חירש היה? מספרים שבאחד הקונצרטים שניצח את יצירתו הסימפוניה התשיעית, הוא אינו השתחווה בסיום היצירה כי חשב שאף לא אחד מיושבי הקהל מוחא לו כפיים. רק בזכות הכנר הראשי, שהסב את תשומת ליבו, ראה את ההמון מריע לו.
הכיצד עשה זאת? בטהובן השתמש בחוט נחושת מתוח שקשר בין הפסנתר לבין מקל עץ שאחז בפיו כדי להרגיש את תנודות התווים בשיניו. באמצעות כך כתב את הסימפוניה התשיעית. אחד מציטוטיו המוכרים – "אני שומע צלצולים באוזניי יום ולילה". ציטוט זה מסביר באופן מושלם את האומן היצירתי, שמרחף אל עולמו ומדמיין כיצד היה חולם להגשים את מחשבותיו.
בטהובן הוא דוגמה להיות אמן יצירתי למרות המגבלות הפיזיות. כך גם הכדורגלן היצירתי, אינו צריך לראות בחדות מרבית (אין ספק שזה מועיל), אך צמד המילים שיתאר את המושג "ראיית משחק" הן התמצאות במרחב. השחקנים היצירתיים מודעים היכן לקבל את הכדור, אבל בעיקר בעלי דמיון מפותח. הם מדמיינים (כל יום כל היום) כיצד יעבירו את המסירה ("האחרונה"), הבלתי אפשרית בין קווי ההגנה לנקודת התנועה של השחקן שיקבל את הכדור, כך שיוכל לנצל את המסירה בצורה האידיאלית ביותר.
כאן נכנסים אספקטים של תנועת שחקן ההתקפה ועמדתו כדי שיוכל להבקיע את השער המיוחל במספר פעולות הדורשות את המאמץ המינימלי עבורו כדי להגדיל את טיב הסיומת. הכדורגלנים היצירתיים צריכים לנתח כמויות מידע רבות בצורה מהירה ביותר – לשערך את מיקום שחקן ההתקפה אליו מועבר הכדור ומיקום שחקני ההגנה שמטרתם למנוע את הפריצה במערך, כל זאת תוך כדי לחץ משחקני היריבה הבאים לקראתם.
במדעים קוגניטיביים חוקרים את עיבוד המידע וקבלת החלטות של בני האדם. מעניין יהיה לחקור את מוחות הכדורגל הגדולים כדי לנתח ע"פ איזה מידע הם מקבלים את החלטותיהם וכיצד מאלפי אובייקטים שהם מנתחים הם יודעים במה להתמקד.
שחקני כדורגל, כמו אמנים שונים, חווים לעיתים משברים (ואף דיכאונות) הפוגעים ביכולתם, לכן חשוב שיהיה אדם שיעניק להם ביטחון גם בתקופות הפחות טובות. קשה לבצע יצירה 100% מהזמן, אך בזמן החשוב ביותר, פיצוח הגנת היריבה, כדאי שהאדם היצירתי יהיה לצידך ויפרוץ את גבולות ההיגיון. מאמנים בגילאים הצעירים חייבים לעודד יצירתיות ופחות קיבעון מחשבתי. אין צורך לזעוק ולנזוף בשחקן צעיר שכשל בביצוע מסירה מתוחכמת, גם אם הוביל לשער לזכות היריבה, זהו "שכר הלימוד" הטוב ביותר עבור צעירים כדי שיוכלו לשפוט בעצמם סיטואציות אפשריות במשחק.
תחשבו על הצעירים שרואים במאמנם כדמות החשובה ביותר, מבצעים טעות, מקבלים ולאחר מכן כל הביטחון של השחקן יורד לאדמה תוך שניות. כך בפעם הבאה שיקלע לסיטואציה דומה, השחקן הצעיר יהיה בעמדה טובה למסירה חכמה, אך יעדיף "ללכת על בטוח" מהפחד לא לבצע "טעות" נוספת שעלולה לטרפד את הרכבתו במשחק הבא ובעתיד נראה הרבה פחות שחקנים יצירתיים על המגרש. חשוב לומר, תמיד אפשר להסביר באופן תרבותי, במיוחד בגילאים צעירים, על תיקון שגיאות בהשפעה רבה יותר. זוהי גם אחת משינוי התפיסות של מאמני כדורגל בכירים פפ וקלופ לעומת מוריניו. תשפטו בעצמכם איזו גישה עדיפה.
בשבילי המנון ליגת אלופות הוא הסימפוניה הפרטית שלי. למזלי הקונצרט מתנגן שלוש-עשרה פעמים בשנה.
מחזור ליגת אלופות מהנה.
כשאומנות מתחברת עם אומנות from Hazavit on Vimeo.
תעריכו את כל הגאונים שמעניקים עונג צרוף לצופים ותראו לצעירים שיפתחו את הדמיון להיות יצירתיים.
