באמצע היום, בן אדם זר לחלוטין ניגש אליי ומחבק אותי. אני מחבק אותו בחזרה, הוא כנראה שתוי, אני גם קצת ושנינו מאוד שמחים. לשנינו יש במקרה מכנה משותף מאוד חזק: אנחנו לובשים בדיוק את אותה חולצה אדומה של ליברפול עם המספר 96 בגב הצווארון. השעה 13:51, אני נמצא בפאב האוהדים הרשמי של ליברפול בדאון טאון וונקובר, קנדה, וכולם מאושרים מהניצחון על צ׳לסי.

בשבוע שעבר המשחק מול לסטר התחיל בשעה 9:30 בבוקר, שעון פאסיפי, אבל בשעה 8:30 כיביתי את השעון המעורר וחזרתי לישון. איזה פיספוס, ויתרתי על ניצחון צפוי במקדש המחודש ומאוחר יותר ראיתי רק את תקציר ההצגה והתוצאה הידועה מראש על מסך הסמארט. החלטתי שאת המשחק מול צ׳לסי אני לא מפספס ולמזלי שעת המשחק היתה נוחה מאוד, יום שישי בשעה 12 בצהריים. לעתים שריקת הפתיחה עלולה להיות בשעה 5 בבוקר, שעון מקומי, ובשעה זו לא כל כך מתאים לי להיות ערני ומוקף באוהדים שיכורים. הרי וונקובר נמצאת במחוז בריטיש קולומביה וזה אומר שהאוהדים פה אוהבים לשתות ולצעוק כמו סקאוזרים אמיתיים.

נגד צ׳לסי, חשבתי לעצמי, אמור להיות יותר מותח כי הניצחון לא בכיס ויהיה קשה לשחזר את ה-4-1 הקודם מסטמפורד ברידג׳.

לקראת המשחק ניגשתי לתחנת האוטובוס ודווקא הפעם הוא איחר לבוא, כמו בארץ. אחרי המתנה ארוכה, שהרגישה כמו תקופת החלמה של סטארידג׳ 2015, הגיעו 2 אוטובוסים בבת אחת. יופי… הגעתי לפאב בשם “The butcher and Bullock” באיחור של 3 דקות שזה למעשה איחור של לפחות 33 דקות אם אתה רוצה מיקום טוב. חוסר מקצועיות זה עלה לי בעמידה למשך רוב שלבי המשחק. הפאב היה מלא עד אפס מקום וחוץ ממסך בגודל של שער היו שם מסכים כמספר האליפויות שליברפול זכתה, פעם. כן, גם בקנדה הרחוקה יש אלפי אוהדים ואוהדות של ליברפול. אנשים התחילו שם את הסופ״שׁ, חלק חתך מהעבודה להפסקת צהריים ארוכה וכולם ראו איך הקבוצה של קלופ נותנת מחצית מדהימה, פשוט חגיגה.

ללאנה כרגיל רץ ללא הרף, מילנר נתן את הנשמה ולוברן חגג שער בכורה יפה והוכיח שהוא עמוד יציב במרכז ההגנה, שש לב אדום. שחקני ההגנה נתנו משחק טוב, אולם מעל לכולם בלט הנדרסון: חזק, חכם, יעיל וכמובן מעל קורטואה הוא שיגר טיל. עם השריקה לסיום המחצית בחור עם חולצה כחולה עזב את הפאב עם הזנב בין הרגליים. הוא בחר בפאב הלא נכון ביום הלא נכון מבחינתו. המחצית השנייה היתה פחות איכותית ויותר מותחת. בחור ממוצא סיני התחיל לדבר איתי על החילוף הבא של קלופ ובדיוק כשתהינו מה שלום פירמינו התבצע חילוף. הברזילאי נכנס למשחק, לא פירמינו אלא לוקאס. איש עסקים מעונב כמעט חטף שם התקף לב כשלוקאס ביצע את העבירה ליד הרחבה. לא ברור לי למה אותו אוהד היה מופתע. לוקאס שווה לפחות טעות אחת קריטית במשחק.

השריקה לסיום הגיעה ועימה צהלות השמחה. ליברפול בטופ 4 בטבלה, בשאיפה להיות שם גם בסוף העונה. זה לגמרי אפשרי. יש כיוון, יש מגמה, יש שיטה ויש מומנטום. כעת צריך לנצח גם את הקטנות.