נאמנות לא קיימת בספורט, במיוחד לא בנ.ב.א. כשקבוצה יכולה להעביר שחקן מרחק של 3000 ק"מ כי זה משתלם לה כאילו הוא חבילה של הדואר, לא צריך לצפות משחקנים לאיזושהי נאמנות מיוחדת לקבוצה שלהם. גורדון הייוורד שיחק ביוטה מאז 2010, אבל הוא בכלל גדל באינדיאנה ושיחק במכללה באותה מדינה. מהצד זה באמת נראה כאילו הוא דקר את יוטה ואוהדי הקבוצה בלב (פעמיים אפילו), אבל הוא בסה"כ עשה מה שטוב לו.
מבחינת הייוורד, הוא עשה את המהלך הנכון לקריירה שלו, כנראה. הוא עבר לקבוצה עם סיכוי יותר טוב להגיע לגמר הנ.ב.א. הסלטיקס איתו לא בהכרח יותר טובים מהג'אז איתו, אבל במזרח דליל כל מה שיש בדרך לגמר זה לברון ג'יימס. במערב? כמו שעומרי אנג'ל אמר במחרוזת שירי רדיוהד בעברית, במערב אללה בחטי. הוא מצטרף למאמן שלו במכללות וכמו שהיוורד אמר במכתב הפרידה שלו ב-Players Tribune, יש לו ולבראד סטיבנס עניינים לא גמורים. ההפסד לדיוק בגמר המכללות ב-2010 (הייוורד וסטיבנס היו בצד של באטלר) עדיין נמצא חזק בתודעה. באטלר הפסידו 61-59, כשהייוורד כמעט קולע סל ניצחון מטורלל מהחצי.
אבל יש עוד צדדים לסיפור חוץ מזה של הייוורד. הצד של יוטה והאוהדים שלה. יש כבר מפגרים ששורפים את הגופייה שלו, מעין טקס מטומטם שנהיה חובה אחרי כל החלטה של שחקן בפרי אייג'נסי. אני לא אהיה מופתע אם האוהדים ששורפים את הגופיות לא דורכים הרבה במגרשי כדורסל. אבל יש את התחושה של דקירה בלב, פעמיים אפילו אחרי אירועי ה-4 ביולי, מה שכבר מכונה The Green Wedding (פראפראזה לאירוע משמעותי ממשחקי הכס): כתב של אי.אס.פי.אן דיווח שהייוורד חותם בבוסטון, מהר מאוד יצאו הודעות ממחנה הייוורד שאין עדיין החלטה, אבל כמה שעות אח"כ יצאה הודעה רשמית: הייוורד הופך לשחקן סלטיקס. הידיעה התעכבה בגלל שהייוורד כתב את מכתב הפרידה/תודה שלו ליוטה. שזה בעצם עוד יותר כואב. אני לא אוהד של הג'אז, אבל הייתי מעדיף ששחקן פשוט ילך, מאשר יכתוב במשך 2100 מילים כמה הוא אוהב את הקבוצה והעיר והאוהדים, אבל בעצם הוא מעדיף מקום אחר, כי היא/הם לא מספיק טובים בשבילו. קווין דוראנט, שהעזיבה שלו הייתה משמעותית באותה מידה לאוקלהומה סיטי (ואולי אפילו פחות משל הייוורד ליוטה בגלל שלת'אנדר נשאר סופרסטאר) והרבה יותר בשביל הליגה כולה, ניסה בימים אחרי לתת כל מיני הסברים, התחנפויות ובסוף מילות התקרבנות על כמה היה לו קשה וכואב. זה רק הוציא אותו יותר רע. הייוורד, שהיה אחד השחקנים היותר אהודים בליגה ע"י ניטרליים, איבד הרבה מהקרדיט שלו. כשאתה מסביר כמה היה קשה להחליט ועדיין קיבלת את ההחלטה לעזוב את הקבוצה… עדיף לחסוך במילים ופשוט ללכת. זה רק עושה את זה, כמו שכבר ציינתי, הרבה יותר כואב לאלה שעוזבים אותם.
ויש את הקבוצה עצמה. הג'אז כמה שנים בונים לכיוון הפיכה לכוח במערב, ועשו את כל המהלכים הנכונים. סילקו את אל ג'פרסון ופול מילסאפ (אולי לא כזה חכם בדיעבד) אחרי שגם דרון ויליאמס נטש לו, ובנו כמו שצריך. קבוצת הגנה קשוחה, מגוונת, ובסוף גם עמוקה ומוכשרת. הייוורד היה במרכז הנסיקה שלהם, כשהוביל את יוטה לפלייאוף עונה שעברה ואפילו לחצי גמר המערב. יש כמה שחקנים טובים ביוטה, כולל שחקן ההגנה המשמעותי בליגה, רודי גובר. אבל הייוורד עזב אותם ואין מי שיחליף אותו. לא בשלב הזה של השוק, ופרי אייג'נטס ברמה של הייוורד לא מגיעים ליוטה. לא כשהם בשיא הקריירה שלהם.
ומהבעיה של יוטה אנחנו מגיעים לבעיה של הליגה כולה. שוק קטן מול שוק גדול. סולט לייק סיטי מייצגת את אחד השווקים היותר קטנים בליגה. בוסטון את אחד היותר גדולים. אותו דבר נוגע לגבי דוראנט והמעבר שלו בין קבוצות. כשהנ.ב.א יצאה למלחמה מול השחקנים שלה בשביתה של 2011, אחת המטרות, לכאורה, הייתה ליצור איזון בליגה, ושיהיה יותר קל לקבוצות עם פחות אמצעים לשמור על השחקנים שלהם. אבל לקבוצות הגדולות פשוט לא איכפת לשלם את המס (העצום) אם זה אומר לשמור על גרעין של אליפות. וככה, הסופרסטארים נוהרים לשחק אחד עם השני, בזמן שהדרג השני והשלישי של הנ.ב.א, גם בקבוצות שמנוהלות כמו שצריך, כל פעם צריך ללחוץ על כפתור ה-Restart ולבנות הכול מחדש. סן אנטוניו היא היוצא מן הכלל, אבל קשה ללמוד מהמקרה שלהם, שכולל שחקן טופ 10 בכל הזמנים שמגיע אליהם בדראפט ביחד עם אחד המאמנים הכי טובים על הקווים. קליבלנד היא גם שוק קטן יחסית, אבל במקרה יש לשחקן הכי טוב בליגה זה כמה וכמה שנים חיבור אליה שגרם לו לחזור. קבוצה כמו מילווקי צריכה להיות מוכנה שברגע האמת יאניס יעזוב אותם. כנ"ל כל קבוצה "קטנה" אחרת בליגה שיש לה סופרסטאר צעיר.
אין פה רעים וטובים בסיפור הזה, למרות שקל לזרוק אנשים וקבוצות לתוך ההגדרות האלה (הגדרות זה של פעם, אומרים לנו בפירסומות). בוסטון עבדו קשה כדי ליצור לעצמם מקום מתחת לתיקרת שכר (הם צריכים לעבוד עוד טיפה בשביל זה) ולבנות קבוצה אטרקטיבית בשביל שחקנים חופשיים. הייוורד רוצה סיכוי יותר טוב לאליפות (הוא יקבל אותו כסף בכל מקום), וליוטה והאוהדים שלה יש את הזכות להרגיש נבגדים, ושהמשחק מכור נגדם. לא יהיה מפתיע אם הבעלים של חלק מהקבוצות שנדפקות במשוואה הזו ידרשו שינוי מהקומישינר בזמן הקרוב.
