כרעם ביום בהיר, נחתה השבוע הודעת הפועל ב"ש בתקשורת – אלונה ברקת החליטה להאריך את חוזהו של ברק בכר גם לעונה הבאה וזאת עוד לפני חנוכה. הייתכן? האם ברקת רוצה להפוך את מקצוע המאמן לעבודה נורמלית עם בטחון תעסוקתי? ולמי יצעקו עכשיו האוהדים "תתפטר תתפטר" אחרי הפסדים? ובכלל, להכניס לכדורגל נורמות בריאות שכאלה? מה עבר לה בראש?
אז כנראה, שכמו רבים בשבוע האחרון, ברקת קראה את המאמר בThe Marker על המחקר של גוגל שמגלה מהן חמש תכונות האופי להצלחה בעבודה, חשבה, בחנה את ברק בכר וראתה שהוא עומד בכללים האלה, ואם לא הבנתם, נעשה זאת בשבילכם:
1.ביטחון פסיכולוגי: אין כמו מאמן כדורגל כדי לקחת סיכונים גם במחיר של להיות פגיע בעקבות ההחלטות שלו. הוא עושה זאת כל הזמן, תוך כדי משחק ואימון. כל חילוף הוא סיכון, כל שינוי טקטי יכול להיות פגיע. אין ספק שבכר וגם שאר המאמנים, עושים זאת על בסיס קבוע.
2.אמינות: בתפקיד כל כך מתוקשר, קשה לחפף. בכדורגל אין דד ליין לפרויקט מסוים, אבל אפשר לראות את איכות העבודה וההשפעה שלה על המגרש. לבכר, על פי ברקת, יש את זה והיא מרוצה מרמת העבודה שהוא מספק לה.
3.מבנה ובהירות: לא מובן מאליו, בטח לא בכדורגל החפיפניקי שלנו. במקום בו כל בלם נהיה מגן וכל מעסה רופא, חשוב שיהיו תפקידים מוגדרים וכל אחד יידע בדיוק מה התפקיד שלו ומה המטרות שלו, על המגרש ומחוצה לו. לא בכל מועדון זה מובן מאליו. אצל ברקת כנראה שכן.
4.משמעות: אין ספק שלמשכורות היפות יש השפעה רבה, אבל לבכר העבודה חשובה מאד גם באופן אישי. אכפתיות, עבודה עם נשמה, השקעה מעבר. ברקת רואה בו כנראה את כל אלה.
5.השפעה: כאן זה כבר ברור לכל אוהד מן השורה ובטח למאמן ולבעלים. העבודה שהמאמן עושה היא החשובה ביותר ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הקבוצה. בכר, מן הסתם, מאמין בכך גם הוא, וגם ברקת אחריו.
ולא נותר אלא לייחל שגם שאר בעלי הקבוצות ילכו בעקבות ברקת ואולי כך גם נתחיל סוף סוף להתרומם גם בפן המקצועי להנאת כולנו.
