מסך הגאות והשפל – שבוע של אוהד ספורט

אוהד ספורט רואה את החיים דרך המשקפת שלו. ברור שיש לו עוד עיסוקים, תחומיי אחריות ומחויבויות אחרות, שכמעט תמיד יקבלו את העדיפות על ספורט ("החיים עצמם" וכו'). אבל השבוע שלו מבוסס על נקודות ציון ספורטיביות.הופעות - טיק טיק

כאוהד של כמה קבוצות כדורגל בישראל וברחבי היבשת, חובב הוקי ידוע ובעל שריטת MMA חמורה, השבוע עשוי להיות עמוס, עד כדי כך שאני עלול להידרש למתן קדימות לספורט אחד על פני משנהו. בשל כך, יוצא שלאורך השבוע משתנה מצב הרוח בהתאם לתוצאות. דוגמה? בבקשה. כדי להקל על הקורא, הקבוצות "שלי" נכתבו ראשונות.

אוהד רואה כדורגל
השבוע מתחיל
Credit to D.Reichardt on @Flickr

יום א', 15 באוקטובר 2017: מכבי ת"א נפגשת עם בני יהודה למשחק בליגת העל

חזרנו לליגה המקומית מפגרת הנבחרת, התקופה בה אנחנו רואים כמה הנבחרת שלנו מפגרת אחרי השאר. עם כל הכבוד לשאר תחומי העניין, לנצח יהיה הגורם המשפיע ביותר על מצב הרוח. ככל שהאדם קרוב למושא אהבתו, כך כנראה גוברת השפעתה, ולכן היה חשוב להתחיל את השבוע עם ניצחון. ואכן ניצחנו.

אגב, שימו לב; כשהקבוצה מנצחת – "ניצחנו", גוף ראשון, רבים. כשהקבוצה מפסידה או מסיימת בתיקו – "הפסידו", או "יצאו בתיקו", גוף שלישי, רבים.

אבל ניצחון לחוד והרגשת ניצחון לחוד. מזה זמן מה שמכבי אהובתי לא נראית מי יודע כמה… הניצחון הזה הושג למרות היכולת ולא בזכותה. לכן התחלנו את השבוע עם מקום לדאגה מהבאות (ראו: יום חמישי – אסטנה).

אז כן, ג'ורדי דיבר יפה והסביר שעדיף 3 נקודות אני מסכים, עדיף. אבל עם כל הכבוד, זאת בני יהודה, לא בית"ר או ב"ש. נגדן, ביכולת כזו, אין 3 נקודות. אין אף נקודה.

גורדי קרויף
Credit to Maccabi Tel Aviv Facebook Page

יום ב', 16 באוקטובר 2017: ככל הנראה לא היה יום כזה. אני עדיין מחפש הוכחות לקיומו.

משהו לא מסתדר ביומן. יום שלם בלי משהו שבאמת אכפת ממנו? כנראה עבדו עלינו ולא היה בכלל יום שני השבוע.

יום ג', 17 באוקטובר 2017: ריאל מדריד מתמודדת מול טוטנאהם במסגרת ליגת האלופות

הנה היא באה, ליגת האלופות. משבר? בנזמה לא פוגע? רונאלדו עצבני? יש תרופה – המפעל הפרטי של ריאל.

אממה, באים הלונודנרז החיוורים האלה ומעיזים להוות אופוזיציה! ואפילו, במלוא חוצפתם, עוד עולים ליתרון וגורמים לבלאנקוס לרדוף אחריהם.

יצאו תיקו, גוף שלישי, רבים.

מרסלו
מרסלו נגד אייבר. מול התרנגולים זה הלך קשה
Credit to Real Madrid C.F. Facebook Page

יום ג', 17 באוקטובר 2017: אוטווה סנאטורס (NHL) מארחת את וונקובר קנאקס

אחרי חמישה משחקים ללא הקפטן, שחקן ההגנה הטוב בליגה ואחד הטובים בהיסטוריה, ולאחר שסיימו, לראשונה בתולדות המועדון, סוויפ של החוף המערבי הקנדי, הסנאטורס חוזרים הביתה כדי לחגוג.

אבל לקנאקס יש תכניות אחרות. בשליש הראשון, למרות שליטה מוחלטת ויתרון של 16-4 ב"יריות לשער" לקבוצה המקומית, דווקא האפורים האלה מבקיעים ראשונים.

מגיע שליש שני, סיפור קצת שונה אבל לא בהרבה. ועוד אחד. בסוף נגמר 0-3.

הפסידו, גוף שלישי, רבים. על האפס…

יום ד', 18 באוקטובר 2017: מנצ'סטר יונייטד מתארחת אצל בנפיקה ליסבון במסגרת ליגת האלופות

עכשיו אנחנו מדברים! הנה הם באים, השדים האדומים. אחרי שגירדנו תיקו אפס עם שנואת נפשנו ליברפול, הגיע הזמן להתפוצץ על הפורטוגלים הנחותים האלה עם איזו חמישייה.

בסוף ניצחנו (גוף ראשון!), מוריניו יצא קרויף. הכי חשובות 3 הנקודות.

בוא, ספר לי על זה שלושה ימים אח"כ, אחרי הפסד מביך להאדרספילד.

יונייטד בנפיקה
שלוש נקודות. ותודה לשוער הצעיר
Credit to Manchester United Facebook Page

יום ד', 18 באוקטובר 2017: יובנטוס פוגשת את ספורטינג ליסבון במסגרת ליגת האלופות

במקביל, יובנטוס באה לכסח לספורטינג את הצורה.

ניצחנו. אבל במקום להיות מאוד שמח, אני מתחיל לחשוב שאולי מתקרב לו הסוף של אחת מתקופות הזוהר של המועדון. בליגה פתאום יש עניין אחרי שנים של שלטון עריץ, באירופה כבר אין הגנת ברזל ונראה שחלום הצ'מפיונס של ג'יג'י הולך ונמוג.

למרות הניצחון, משתלטת לה תוגה…

יום ה', 19 באוקטובר 2017: מכבי ת"א מתארחת אצל אסטנה במסגרת הליגה האירופית

יאללה מכבי! הולכים בכל הכוח להוציא תיקו גאה אצל הקזאחים. למה מי הם בכלל חבורת הבוראטים האלה? יאללה, הולכים לתפור או..

רגע רגע רגע, מה זה!? מה זה ההרכב הזה? בטח סתם טעות בשקופית. אין מצב שהבן של יוהאן שם את השחקן הכי איטי בסגל (כולל הפצועים) על הקו, איפה שפעם היה טב"ח 2. לא יכול להיות. אצילי ועטר על הספסל?! איזה דפוקים הטלוויזיה האלה. שמאלנים. אוהדי הפועל. מנסים לעבוד עלינו.

אה, זה באמת מה שג'ורדי עשה?

אחרי המחצית הראשונה, עם החילופים, עוד חשבתי לרגע שהנה מתחילים למזער נזקים. אבל אז ראיקו, אהובי משכבר הימים, גומר את המשחק עם סגירה של טירון. ומיד אחר כך חוטפים עוד אחד.

עוד לא נגמר השבוע ואני קרוב לדמעות.

Haven’t the Jewish people suffered enough!?

יום ה', 19 באוקטובר 2017: אוטווה סנאטורס מארחת את ניו ג'רזי דווילס

עם אנרגיות נמוכות’ ניגשתי למשחק הזה מול ניו ג'רזי, שמפתיעים מתחילת העונה. אחת הקבוצות היותר חלשות בליגה בשנים האחרונות, עברה "תהליך" של הצערה ופתאום הם סילונים על סקייטס. אחרי פתיחה מג'עג'עת קצת, התייצבנו ועלינו ליתרון שני שערים.

אחר כך, משום מקום, באו הסילונים וחזרו ל-4-4 כדי לכפות הארכה.

המאמן שלנו – גי בושיי, בדרך כלל די גאון טקטי, החליט לפתוח את ההארכה עם הרכב די הזוי (אולי ניסה לבלבל את האויב) ושילם על זה מיד.

הפסידו. ומה איתי? מה. איתי. לא מגיע לי קצת? משהו? לקראת שבת קודש?

יום ו', 20 באוקטובר 2017: בלאטור 185 – אירוע MMA

ב-MMA התמונה קצת שונה. יש לוחמים שאהודים עלי קצת יותר מאחרים, אבל הם לא יילחמו כל שבוע שבועיים. ב-MMA המדד קצת שונה, מעבר לניצחון פה ושם של מישהו שאני אוהב, הדבר החשוב הוא איכות ערב הקרבות. בסך הכל היה די טוב. קצת הפתעות וקצת דם, יזע ודמעות. בסדר גמור.

שבת, 21 באוקטובר 2017: UFC בפולין – אירוע MMA

זוכרים מה אמרתי על לוחמים אהובים? אז דונאלד "קאובוי" סרונה, הוא לא רק אחד הלוחמים הפעילים האהובים עלי, אלא אחד הלוחמים האהובים עלי אי פעם.

לאירוע הזה, ולקרב הזה במיוחד חיכיתי בקוצר רוח. והנה זה בא!

אבל מה שבא, לא היה ברוך הבא.

קאובוי קיבל מכות, והוכרע בנוק אווט טכני, בצורה שגורמת לי לחשוב שאולי הגיע הזמן לחשוב על פרישה. קצת מאוחר בקריירה הענפה שלו לחשב מסלול מחדש. הצעירים מתחילים להשתלט על כל מחלקות המשקל ואנחנו בעיצומם של חילופי דורות. קאובוי הוא אחד מאחרוני הדור. היה עצוב.

דונאלד "קאובוי" סרונה
Credit to Cowboycerrone twitter page

שבת, 21 באוקטובר 2017: אוטווה סנאטורס מארחת את טורונטו מייפל ליפס לדרבי של מחוז אונטריו

בערב שבת, אחרי שבוע בו הקבוצות והספורטאים שאני מעודד חטפו מכות, תבוסות, או סתם אכזבו, מגיע לו הדרבי!

בקנדה קוראים לזה "הקרב של אונטריו" ולמצב של הקבוצות בטבלה אין הרבה חשיבות. בהוקי יש תמיד מצב להפתעות. משחק עם מומנט משתנה, הרבה מאוד בהתאם למה שמתרחש בערב נתון על הקרח.

למרות זאת, טורונטו של השנים האחרונות היא לא ממש קבוצה. הם גם בעיצומו של עוד תהליך, אחרי שבשנה שעברה הם סוף סוף פגעו בבינגו רציני עם בחירת הדראפט, העונה לשם אוסטן מאת'יוס. שחקן התקפה מפחיד. בשנה שעברה הבקיע רביעייה נגדנו (וניצחנו למרות זאת) והשנה הם התחילו את העונה בסערה, מה שאני לא מאמין שיימשך יותר מדי זמן.

אוטווה לעומת זאת, חוזרת אחרי הפסד על חודו של גול בגמר המזרח בשנה שעברה (מול מי שהמשיכה לזכות בסטאנלי קאפ – פיטסבורג פנגווינס) ואמורה, על הנייר, לנצח ללא יותר מדי בעיות.

המשחק התפתח במשך שני שלישים כצפוי. הסנאטורס מבקיעים גול אחד בראשון ועוד שניים בשני. אבל לכולם נשאר בראש אובדן היתרון מיום חמישי. ואכן טורונטו, קבוצה של התפרצות שערים עד כה, מבקיעה פעמיים תוך שתי דקות. המאמן של אוטווה לוקח פסק זמן, כדי לנסות ולהרגיע את המומנטום המטורף של הליפס.

חוזרים מפסק זמן ותוך שבע שניות בלבד, מארק סטון גונב את הפאק ומרווח בחזרה ל 4-2. טורונטו מקבלים מה שנקרא power play וביתרון מספרי שוב מצמקים ל 4-3.  אבל אוטווה מראה אופי ואחרי הצלה לא פחות מהירואית של השוער שלנו (במשחק ה-300 בליגה), יוצאים למתפרצת ו-5-3.

טורונטו מוציאים שוער כדי להשיג יתרון מספרי ושוב זהו סטון שמעניש עם שער לרשת חשופה.


Highlights video from NHL

סוף סוף מסתיים לו השבוע הארור הזה.

סופ"ש!

כפי שניתן לראות, אוהד הספורט עובר שבועות טובים יותר, או פחות. זה לא אתם, זה הוא. פשוט יש לו דברים יותר חשובים על הראש מאשר פוליטיקה ושטויות שוליות לחלוטין מסוג זה.

ומה עכשיו?

מחכים לשבוע הבא.