המשימה הושלמה! בתוך ארבע עונות בוסטון יונייטד הקטנה עלתה ארבע ליגות והגיעה לליגה הכי טובה בעולם – הפרמיירליג. המסע המופלא של 'עולי הרגל' הגיע לליגה של הגדולים. עכשיו מתחיל האתגר האמיתי, להפוך לקבוצה הכי טובה באנגליה ולבסוף, גם באירופה.
כנראה שההנהלה הבינה שמדובר בקבוצה יוצאת דופן והפעם הציפיות היו גבוהות יותר מאשר העונות הקודמות – לא רק הישארות בליגה, אלא מקום טוב באמצע עם עדיפות לחלק העליון של הטבלה. המטרות שלי? הגעה לאירופה, ומי יודע, אולי אפילו לליגת האלופות. כצעד ראשון בדרך להפיכתה של בוסטון לאימפריה מקומית, מספר המקומות באצטדיון יורק הוכפל לכמעט 17,000 מקומות- כולם אגב, מקומות ישיבה.
רכש
סגל מנצח לא מחליפים, ואכן לא רציתי לגעת יותר מדי בקבוצה. בכל זאת, החלטתי שתוספת של שחקנים וותיקים ומנוסים לא תזיק. רוי קארול, שוער נבחרת צפון אירלנד, הגיע מווסטהאם. אולוף מלברג הבלם השבדי הצטרף מאספניול והרכש המרכזי היה הכוכב הניגרי, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה, שבגיל 32 אמור להיות המנוע של הקבוצה. גם מאסימו מאקרונה האיטלקי, 'ביג מאק', הצטרף בהעברה חופשית וגאז מרפי, שהיה הכוכב הגדול של בוסטון יונייטד בעונתי הראשונה בליגה החמישית, חזר הביתה.
סגל ומערך
חמשת השחקנים הצטרפו לשמות כמו קלאס יאן הונטלאר, אייל ברקוביץ' ובני מק'ארתי (שהסכים להאריך חוזה בעוד עונה), ולשלד שמלווה אותי בליגות הנמוכות, מייק דאף, ג'יימי ויקטורי, סימון ראסק, סקוט האקרבי, ג'יימס נואלס ודניאל נארדיילו, מלך שערי בוסטון יונייטד בכל הזמנים. המערך נשאר אותו דבר כבר עונה חמישית ברציפות- 4-4-2 התקפי, טיפוסי יותר מכוס תה בהפסקת צהריים בארמון בקינגהאם.
מהלך העונה
העונה החלה במשחק ביתי מול מנצ'סטר סיטי באצטדיון יורק המשופץ מול קהל שיא:
הניצחון מול סיטי פתח רצף של שבעה משחקים רצופים ללא הפסד וכיבוש המקום השני בטבלה. לאחר מכן הגיעו שלושה הפסדים רצופים ללידס, אברטון וטוטנהאם ותיקו מכובד בחוץ מול מנצ'סטר יונייטד ומאז- בעיקר אקשן. הפסדים ללסטר, וולבס ובירמינגהאם העיבו קצת על תוצאות בלתי נשכחות כמו 1-0 על ליברפול באנפילד, 4-0 על מידלסברו בבית והתוצאה הכי גבוהה בקריירה שלי, 8-0 מטורף על לסטר בבית. אמנם ירדנו קצת בטבלה אבל עדיין נשארנו בצמרת הגבוהה עם חלומות על העפלה היסטורית לליגת האלופות.
במקביל נאלצתי להתמודד עם קשיים כספיים בעקבות חוזי העתק שחתמתי עם השחקנים הזרים והמצב הכלכלי של הקבוצה היה קשה. הודחנו בשלבים הראשונים בגביע וגביע הליגה ונשאר לנו להתרכז בכרטיס לליגת האלופות. בחודש ינואר קיבלתי הודעה שהנהלה חדשה השתלטה על הקבוצה, הזרימה קצת מזומנים לסגירת החובות ונתנה לנו קצת אוויר לנשימה.
העונה המשיכה עם עליות וירידות קיצוניות. מצד אחד תבוסות לניוקאסל, לידס, ווסטהאם ומנצ'סטר יונייטד ומצד שני ניצחונות גדולים על סנדרלנד, צ'לסי ושוב, לסטר, הפעם "רק" 6-1. סקוט האקרבי המשיך להיות המבשל המצטיין, דניאל נארדיילו עבר את סף 100 השערים במדי בוסטון, נואלס קיבל זימון לנבחרת אנגליה ומעל כולם היה אוקוצ'ה, סגן מלך השערים והבישולים של הקבוצה שסחב את כל השחקנים על הגב.
שלושה מחזורים לסיום העונה הסיפור כבר היה גמור. הכרטיס לליגת האלופות היה רחוק בדיוק כמו החצי התחתון של הטבלה. התבססנו במקום השביעי מה שאפשר לי להרכיב כמה שחקנים צעירים בשני המחזורים האחרונים. את העונה סיימנו במקום השביעי, 30 נקודות מתחת לארסנל האלופה אבל בכל זאת עם תואר אחד- הקבוצה ההתקפית בליגה עם 90 שערים, 19 יותר מארסנל ולידס, וכרטיס יוקרתי לגביע אופ"א.
מלך השערים
גם הפעם, דניאל נארדיילו היה האיש הכי חם בהתקפת הקבוצה עם 20 שערים בכל המסגרות, אחד יותר משחקן העונה של בוסטון יונייטד.
השחקן המצטיין
ג'יי ג'יי אוקוצ'ה הגיע תמורת 2 מיליון ליש"ט בלבד והיה המנוע מאחורי ההצלחה של הקבוצה. סגן מלך השערים (19), סגן מלך הבישולים (12) וציון ממוצע של 7.64 בליגה. וכל זה בגיל 32.
מה הלאה?
לאחר שביססנו את מקומנו כקבוצה לגיטימית בפרמיירליג, הגיע הזמן להיאבק על תואר- אליפות, גביע, גביע הליגה- מה שבא, ברוך הבא. בכל מקרה, גם העונה הבאה הולכת להיות היסטורית עבור אוהדי בוסטון עם הופעה ראשונה אי פעם באירופה.
בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
