// מאת שאול שמרלינג
מקובל לומר שבשביל להיחשב אחד שיש לו ידע בסיסי בכדורגל, צריך לדעת מזה נבדל.
לכל אחד יצא כמה פעמים בחיים להסביר לאחרים איך עובד החוק המוזר הזה. בדרך כלל זה להסביר לאשה שמתיישבת לראות כדורגל פעם אחת או סתם להסביר לאח הקטן שהתחיל לשחק עם חברים שלו בבית הספר ומתעניין בחוקים או לחבר שנקלע להקרנה משותפת עם חבריו השרופים ורואה דגל מונף באמצע המשחק. אחרי ההסבר מגיעה השאלה "למה זה טוב?" ואז מגיעה התשובה שלנו ש"זה בשביל למנוע מצב ששחקני ההתקפה יושבים על שער היריבה ומצריך את ההגנה שלה לעמוד גם היא על קו שערה ואז נוצר משחק מבולגן מאוד ושיכול להיות גם לא ספורטיבי כי במקרה שיש התקפה של קבוצה אחת, השניה פשוט משאירה את החלוצים שלה למעלה ומעיפה אליהם כדור". החבר ממשיך להקשות וטוען ש"זה סתם מונע גולים ולא נותן למשחק לזרום ומשחק כזה הוא פשוט יותר משעמם". אנחנו הודפים את הטענות ומסבירים ש"זה כל החוכמה של המשחק – טכניקה ברמה גבוהה וגם המון חשיבה בנוסף למשחק הפיזי". למרות תחנונינו, החבר בדרך כלל ילך ויעדיף את היריבה מהכדורסל בטענה ששם יש קצב והמון סלים…
הנבדל הוא באמת חשוב כדי למנוע מצבים כמו שהסברתי, אבל החוק קצת יצא מגבולות תפקידו. אין סיבה לפסול ולעצור התקפה מסודרת ויפה בגלל ששחקן היה חצי מטר לפני קו ההגנה, כי הטעם לחוק כשתיקנו אותו לפני 150 שנה לא קיים – אין פה חוסר ספורטיביות או משחק מבולגן. יש שיגידו שזה בדיוק העניין, שכדורגל צריך להיות מדויק וחכם, וצריך לתרגל ולתכנן מהלכים שיהיו בדיוק ובתזמון מושלם כי זה מה שהופך את המשחק לגדול ואז כשעוברים את החוק, אפילו בסנטימטר, זו סיבה להעביר את הכדור ליריבה. לדעת אותם אנשים, הטעם בחוק הוא לא מה שהיה לפני 150 שנה, אלא שעצם המשחק הוא חשיבות הדיוקים והמהלכים וזו לדעתי למעשה הסיבה השניה לצמצום חוק הנבדל.
הדיוק, זאת הבעיה. כולנו ראינו עשרות ואפילו מאות משחקים עם טעויות של קוונים, במשחקים גדולים וקטנים, עם שופטים בכירים או לא, בארץ ובחו"ל. הגדרת הנבדל היא מאוד קטנה – אם השחקן באותו קו אין עבירה, אבל ברגע שעובר אותו בסנטימטר זו עבירה. שום עין אנושית לא יכולה לקלוט את זה. לא משנה כמה הקוון למד והתאמן וניסה. כשכדור מורם לאורך 30 מטר הקוון צריך לזהות את רגע המסירה ואז לסובב את הראש לראות אם השחקן היה בקו אחד או חצי מטר לפני ואת כל זה הוא צריך לעשות תוך כדי ריצה במקביל לקו ההגנה של הקבוצה השניה, זה לא הגיוני. אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל אני בטוח שבהרבה מקרים גבוליים הקוונים פשוט מהמרים. במקרים כאלה הסיכוי לשריקה נכונה הוא לא גבוה בהרבה מ-50 אחוז, כי הקוון פשוט משער, אין לו דרך לדעת. במקרה שהכדור נבעט לקורה וחוזר לשחקן אחר, הוא לא יכול לעקוב איפה השחקן הזה היה בזמן הבעיטה. עכשיו, אני יודע שתגידו שזה המקצוע שלו והוא למד את זה הרבה שנים ויש לו ניסיון והכל, אבל העובדה היא שיש המון טעויות, כולל במשחקים הכי גדולים, ואני יכול בהחלט להבין את אותם הקוונים שכושלים.
אז ברור שאי אפשר לבטל את החוק לגמרי, כי הוא מוסיף הרבה חוכמה למשחק ומונע בלאגן כמו שפרטתי, אבל בהחלט צריך להקל מאוד בעניין. כמובן שאם המקרה הוא מוגזם מאוד אז צריך לשרוק לנבדל, אבל אני חושב שבמקריים גבוליים שבהם לא ברור לגמרי לכל העולם שהיה נבדל, לא צריך לשרוק. גם הצופים בבית יודעים אם היה נבדל רק אחרי השידור החוזר ולא בזמן אמת כך שאין שום סיבה לעצור משחק.
כנראה שהרצון שלי לא כל כך ישים כי לא יהיה לזה סוף וצריך לקבוע מגבלה מסוימת, אז אתם יכולים להציע רעיונות איך לשפר את העניין הזה, אבל עד אז, ועד שהטכנולוגיה תתפשט לכל העולם ותודיע לשופטים ברגע שהייתה עבירת נבדל, אולי באמת כדאי לשחק בלי האופסייד. כי במצב היום, הוא יותר מזיק לכדורגל מאשר מוסיף לו.
