שבוע שלא שינה את המציאות , לא לטוב ולא לרע.
כל אוהד מכיר את השפעת הקבוצה על מצב הרוח שלו לטווח הקצר. כל אוהד יודע שהרבה מאיך שנראה השבוע שהיה לו היה מורכב ממה שעשתה הקבוצה שלו. ביום של משחק אוהד יודע שלא משנה כמה הבוס שלו הרגיז אותו בעבודה היום, האוטו הארור שוב במוסך, האישה כעסה עליו(טור זה כתוב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים באותה המידה ואגב כך, גם לכל הקהילות…) והילדים שיגעו אותו, הגיע הערב ויש משחק וזה אומר שכל היום הזה יכול להסתיים בכי טוב. כמובן שהקבוצה יכולה גם להפסיד ואז בכלל תלך לישון עצבני…
אז לרבים מאוהדי מכבי ת"א, אלה האוהדים גם את קבוצת הכדורסל וגם את קבוצות הכדורגל, בימים אלה של משחקי ליגה ואירופה לשתיהן(וגביע המדינה וגביע ווינר ומזל שלא גם ליגה בלקנית), כל יום כמעט יש משחק וזה אומר שהשבוע שלנו הוא רכבת הרים משוגעת.
אז במיוחד עבורכם, צהובים, הנה הפרק ה 18 ביומן השבועי למדד מצב הרוח הצהוב: ה- YelloWeek, או בעברית המכביומן…
הכותרת של השבוע:
סטטוס קוו בצמרת בכדורגל. ביורוליג מזמן משחקים על כלום
השבוע שהיה:
כדורגל:
משחק העונה בחיפה התחיל בנתוני פתיחה מלחיצים, בגלל ההרכב המאוד חסר שחקני מפתח וגם נפתח רע מבחינתנו, המשיך טוב יותר במחצית השנייה ואז, כשהיה נראה שאנחנו בדרך למהפך, הגיע ניק בלקמן ועשה… ניק בלקמן. ממצב של מסירה ימינה(הכי טוב), או שמאלה(פחות קל, אבל אם מצליח, היה יוצר מצב טוב יותר), או לבעוט ( פחות מוצלח, אבל יכול גם לעבוד) הוא הלך על אופצייה ד': לקבל צהוב שני…
מאותו רגע רק רצינו לצאת בשלום ובכר הלך אול אין. לכן התיקו הרגיש סוג של נצחון וגרם לנו להרגיש גאווה גדולה בחוסן המנטלי של הקבוצה
כדורסל:
שבוע סיום היורוליג. גארבג' טיים אחד ארוך. כל מה שרצינו ממנו זה לנצח בבית את וילרבאן וחימקי, קבוצות חלשות מאיתנו. גם זה לא עבד. ביום ראשון נראינו רע מאוד נגד וילרבאן וגם הקהל לא עזר ויצאנו עם הפסד מרגיז ותחושה קשה של זלזול באוהדים. בשלישי קיבלנו פיצוי הוצאנו עצבים על חימקי המפורקת, בסוג של מסיבת סיום, בה היתה הזדמנות לקהל להודות לקבוצה על העונה שעברה, עליה למעשה מעולם לא זכה להודות. ההפסד לזניט בשישי, במשחק הנעילה של היורוליג היה צפוי לחלוטין, כי זניט היתה צריכה את המשחק להעפיל לפלייאוף. תמה עונת היורוליג בכשלון גדול ועכשיו חוזרים לליגה כדי לקחת אליפות וגביע
סך הכל ארבעה משחקים: נצחון אחד, תיקו אחד, שני הפסדים.
המשחק שעשה לנו את השבוע:
יום שלישי היה טוב אלינו בסך הכל. הצגה נחמדה לקהל מול חימקי, כדי לפחות להפרד ממנו יפה ואחר כך הרבה כבוד במשחק העונה.
המשחק שהרס לנו את השבוע:
וילרבאן ביום ראשון. ההפסד לזניט היה, כאמור, ברור ומובן. להפסיד לקבוצה המדורגת מתחתנו ועוד בבית, עם קהל, לא היתה סיבה.
מצב הרוח הצהוב:
ציפיות באמת היו ממשחק העונה בכדורגל. תיקו היה בסדר ונצחון היה עושה מצב רוח מרומם. בכדורסל, כאמור, לא היו ציפיות. אז מצב הרוח הוא סביר, כפי שנכנסנו לשבוע כך יצאנו ממנו…
השבוע שיהיה:
שני משחקים בלבד בתחילת השבוע:
מתחילים ביום ראשון, הפלייאוף העליון בכדורגל ממשיך וכמובן שכל משחק קריטי. מארחים את מכבי פתח תקווה, לעיני 9000 צופים בבלומפילד. בשני קלאסיקו בכדורסל, הפועל ירושלים במלחה תמיד קשה, גם כשהם נראים כפי שהם נראים. באותו ערב מכבי חיפה עם משחק חוץ קשה באשדוד וכמובן שנחזיק אצבעות לאיבוד נקודות שלה…
הציפיות מהשבוע:
בכדורגל כל משחק הוא גמר גביע. בכדורסל לירושלמים אנחנו אף פעם לא רוצים להפסיד. רק שני נצחונות יעשו לנו שבוע טוב.
שבוע טוב וצהוב לכולם
הכותב הוא מבעלי הפודקאסט "מכביפוד", פודקאסט האוהדים של מכבי ת"א בכדורסל
