*** הטור נכתב ב 31 למרץ, עת מצאתי כמה דקות של חירות בתוך ים סוף של עבודה ושאר התחייבויות. לבוקר האחד באפריל, התעורר עבדכם הנאמן לחרושת "שמועות" על פציעתו של אחד המתמודדים בקרב המרכזי של הערב. המתנתי בסבלנות עד שיצא הלץ שהמציא את ה"בדיחה" העצובה הזו בהכרזה "אחד באפריל, אחד באפריל!". אז לפחות יכול הייתי לכתוב לו איזה ציוץ נבזי בטוויטר. משהו כמו "על נושא כמו פרגוסון נגד חביב לא מתלוצצים יא <ככה וככה>!!!111!!1!~".
אפס, במקום יצאה הודעה רשמית מה UFC שהקרב המקולל בהסטוריה, זה שהיה אמור לצאת סוף סוף אל הפועל אחרי 81723 נסיונות כושלים – נפל שוב. במקום עצבים, ירדה עלי (ועל כל כך רבים וטובים) תוגה. הגלולה המרה הזו הומתקה אך במעט, כשהבנתי שנמצא מחליף לטוני פרגוסון הפצוע בדמות מקס הולוואי, אלוף משקל הנוצה, שנענה בהתראה של שישה ימים לאתגר – קרב על אליפות המשקל הבינוני. אם ינצח הלוחם, חביב הבריות מהוואי, בקרב יהפוך ללוחם הצעיר בתולדות הארגון שזוכה באליפות בשתי קטגוריות משקל שונות, ורק השני (אחרי קונור מקגרגור) שיחזיק בשתיים בעת ובעונה. אבל עוד חזון למועד… הפציעה המדוברת גם קצת הרסה לי את הקונספט (תראו אחר כך), אז השארתי את הטור כמו שהוא ורק הוספתי התייחסות בסופו.
*** יומני היקר שלום. ב 4 לאפריל נכנסו חבורת דגסטאנים למלון בברוקלין ניו יורק ונדבקו לאחד ארטם לובוב שמו. איימו עליו, וחביב נורמאגמדוב, שאמור להילחם באירוע הקרוב על אליפות העולם, אף "ליטף" אותו בחוסר חיבה בולט. ולמה האירוע הזה מעניין? מכיוון שאותו לובוב, מתאמן באירלנד עם אחד – קונור מקגרגור…
*** היום ה 5 לאפריל לספירת הנוצרים. זוכרים את לובוב מלמעלה? ואת החבר שלו קונור? אז ככה. אחר הצהריים, ברוקלין ניו יורק. אוטובוס מתנהל לו לאיטו בכיוון הארינה בה יתקיים UFC223 ועליו חלק לא מבוטל מהלוחמים המשתתפים באירוע, בדרכם לאירוע תקשורתי\קידומי סטנדרטי. משום מקום, מתקרבת חבורה אחרת (לא זאת מאתמול), מונהגת ע"י קונור והם מתחילים לתקוף את האוטובוס – כנראה בנסיון "לנקום" בחביב הרשע. מתפרעים וזורקים כל מיני דברים שנמצאים מסביבם. קונור תופס פיקוד, מרים עגלה כזו של סבלים ופשוט מעיף אותה על האוטובוס במה שנראה כמו התקף זעם – סלאש – מגלומניה. העגלה מנפצת לחלוטין את החלון ומכאן מתחילה שרשרת התרחשויות יותר הזויה ממה שקראתם עד כה…
מייקל קייסה נחתך בפניו מזכוכיות – הועדה האתלטית מחייבת אותו לא להילחם (הלך קרב מהקארד המרכזי)
ריי בורג, לוחם במשקל זבוב – מהמדורגים הכי גבוה שאפשר – מקבל רסיסי זכוכית לעין והקרב שלו מבוטל.
ארטם לובוב מיודעינו משאר הימים מודח מהקרב שלו ומהאירוע בגלל מעורבותו בתקיפה.
רוז נמאיונס – האלופה במשקל קש יושבת מאוד קרוב ולמרות שלא נפגעה פיזית, יורדת מהאוטובוס לפי דיווחים במצוקה. זה יומיים לפני קרב אליפות, כן? ועוד לא גמרנו עם להגיע למשקל בזמן…
לאורך היום רצות שמועות. קונור עצור! לא, יש עליו צו מעצר! לא, המשטרה רוצה לדבר איתו.
דיינה ווייט – איל פרזידנטה של ה-UFC מדבר בצורה תקיפה מאוד על מי שהיה מטיל ביצי הזהב שלו.
וכאמור, לפנינו עוד השקילות לקראת האירוע שעלולות להיגמר בעוד מפח נפש…
עדיין, ולמרות שקשה לנו להירדם מרוב דאגה, יש מספיק קרבות מצוינים. תודה, באמת תודה קונור…
נכתב בסתם יום של חול, ללא אירועים מיוחדים:
ועכשיו… כמאמר ברוס באפר – iiiiiiiiiiiiiiiiit’s time!
ביום שבת קודש הבא עלינו לטובה בעזרת השם ישתבח שמו לעד וכו', מגיע אלינו אירוע ה MMA – UFC223, שהוא מצד אחד אחד האירועים הפחות מתוקשרים כשזה נוגע ל"מיינסטרים" (כי הוא נטול קונור מקגרגור) ומצד שני אחד האירועים הכי עמוסי הכישרון והעניין. ככה זה בעולם שבו הדיבורים והשטיקים של לפני הקרב יותר חשובים לפעמים מהקרב עצמו. והנה מגיע לו אירוע בו ארבעת הלוחמים (והלוחמות) שמעורבים בקרבות המרכזיים פחות חזקים בטראש-טוק, אבל בין היותר משובחים שניתן למצוא בכל הנוגע ל MMA.
לפני שניגע בארבעת המופלאים\ות הנ"ל וקרבותיהם, הרשו לי לספר לכם ששווה לצפות באירוע מתחילת הקרבות המקדימים ועד למיין איבנט. על המזלג, מה מצפה לנו בקארד המרכזי?
משקל קל
בקרב הראשון ילחם פול פלדר, מחביבי הקהל בתור פרשן לעת מצוא, חובב נוק-אווטים מושבע ואחד שיודע לבעוט, מול אל אייקווינטה שהוא ילד רע מניו יורק, וחובב נוק-אווטים מושבע בפני עצמו. הסגנון שלו שונה בהרבה מפלדר הטכני. ההתנגשות הזו צפויה ללדת קרב משובח ומהנה.
אחריהם היה אמור לעלות ולבוא אחד מייקל קייסה. הקרב כאמור בוטל… נמתין לראות איזה קרב יקבל "קידום" במקום. להלן מה שכתבתי לפני הביטול המצער:
זוכה תוכנית הריאלטי לבית ה UFC – "הלוחם האולטימטיבי" (אגב, בעקבות ניצחון על אייקווינטה – ר"ל). הוא אמנם מגיע לאחר הפסד מתסכל לקווין לי בהכנעה שעד היום מחלקת את האוהדים לאלה שטוענים לעצירה מוקדמת מדי של הקרב לבין אלה שמסכימים איתה (אני מהראשונים), אבל לפני ההפסד הזה, קייסה הציג מאזן של 14-2 תוך שהוא מנצח רשימה די יפה של לוחמים מנוסים וטובים תוך הצגת סגנון מוזר ולא צפוי. מולו ילחם האלוף לשעבר אנתוני פטיס שמנסה, מאז שהפסיד את התואר לחבר שני קרבות מוצלחים ובינתיים לא נוחל הצלחה רבה מדי. הקרב הזה מעניין שוב בגלל התנגשות סגנונות שונים לחלוטין וכמו כן, בעוד הוא מציג עוד מבחן משובח לקייסה, הוא נותן אפשרות גם לפטיס לחזור אולי לסוג של מסלול.
משקל נוצה
ממש לפני הקרבות המרכזיים של הערב, ינסו שני לוחמים שמדורגים ממש על סף העשיריה הראשונה של משקל נוצה לעשות עוד צעד בכיוון זה. הראשון, רנאטו מוייקאנו, עם מאזן של 11-1, מגיע אחרי הפסד לבריאן אורטגה (מועמד מאוד ריאלי לזכות בחגורה בקרב הבא שלו). מולו יתייצב קלווין קטאר שבקרב הקודם שלו הסית ממסלולה רכבת-הייפ במה שהוכתר כקרב הערב. לשניהם יש קריירה ארוכה יותר מחוץ ל UFC מאשר כחלק מהארגון, אבל לשניהם כשרון בלתי ניתן לערעור, וגם כאן – כמו שאומרים "אצלנו" – הסגנון עשוי לעשות את הקרב.
שוב אזכיר (שלא תאמרו שלא התרעתי) – יש עוד לא מעט קרבות עם פוטנציאל מאוד גבוה עוד לפני אלה, אבל ברשותכם, נדבר קצת על ארבעה לוחמים.
ואם לקחת מליל הסדר את ארבעת האחים, נוכל לסדר אותם כך:
חכם
ב'איסם אללה אל רחמן, אל רחים – האיש, הכובע והטלות הגוף – חביב נורמאגמדוב. לוחם בלתי מנוצח, עם עבר מרשים בסמבו קרבי –שזה בעצם ענף של MMA שפותח ברוסיה, וייצר כמה מהלוחמים הגדולים בהיסטוריה של הספורט. בנוסף לזה הוא גם בעל חגורה שחורה בג'ודו ומתאבק מצויין. אחרי זכייה בשתי אליפויות עולם בסמבו קרבי, המעבר לבמה המרכזית של ה MMA היתה אך מתבקשת וכשה UFC הכניס אותו לכלוב עם רשימה ארוכה של לוחמים, בכל פעם באיכות גבוהה יותר, הוא הטיל, מעך, הכה והכניע כראות נפשו. למה אני מתייג אותו כאן כחכם? מכיוון שהיכולת שלו להתמודד מול לוחמים מסגנונות שונים ולצאת כשידו עליונה מעידה לדעתי לא רק על קשיחות גדולה (ויש) אלא גם על אינטיליגנציית-כלוב\קרב. הדרכים השונות בהן הוא יודע, וגם מצליח להוריד את יריביו לקרקע ("המשרד" של חביב) – פעם במרכז הזירה, עם הטלה או הכשלה, ופעם תוך שימוש בכלוב כמחסום, עושות אותו עד כה לבלתי ניתן לעצירה. אולי האיזור הפחות טוב בארסנל שלו (ונא לזכור – מדובר על יחסיות) הוא הסטרייקינג. אבל לא ממליץ לעמוד מולו ולחכות, ואם הקרב מגיע אל הקרקע, המכות כבר יגיעו… שני הנצחונות האחרונים שלו היו לא פחות מיפהפיים ומול לוחמים שנחשבו מועמדים לגיטימיים לקרב על התואר.
מכניס הסתייגות: לאור האירועים של היומיים האחרונים, מד החכמה שלו קצת נפגם. בכל זאת, בתוך הכלוב זה עדיין תקף.
תם:
הנה מה שהיה לרוז נמאיונס לומר – שניות לאחר הכתרתה לאלופת משקל הקש של ה UFC:
אמ:לק: "בואו נהיה קצת יותר נחמדים אחד לשני. אני אדם רגיל, אין בי שום דבר מיוחד."
לפני מספר שנים, רוז היתה עבור מרבית הצופים "החברה היפה של פאט בארי" (אז לוחם UFC במשקל כבד). המצלמה היתה חוזרת אליה שוב ושוב במהלך קרבות שלו. אבל רוז היא גם לוחמת בזכות עצמה, ואחת שנמצאת כל הזמן במגמת שיפור. אם בהתחלה מישהו הרים גבה למראה הילדה החמודה הזו בתוך האוקטגון, הרי אז באו כמה ניצחונות מאוד דומיננטיים (בעיקר חביבות על רוז ה"פנים היפות" של המחלקה) וכמובן הקרב בנובמבר האחרון בו הדיחה את האלופה (נגיע אליה מיד) שנחשבת ללוחמת הטובה ביותר עד כה. נראה שלרוז "אין עצם רעה בגוף". תמיד מכבדת את המעמד ואת יריבותיה (לפני ואחרי) ומצפייה בראיונות איתה (ותמיד ביחד עם פאט) ניתן לראות שמדובר בסוג לוחמת שונה בהרבה מהנוף הנוכחי. לא פוחדת להודות בטעויות וללמוד מהן, ולפחות עד כה, בהחלט שומרת את הרגליים על הקרקע.
רשע:
יואנה ידרג'צ'יץ' (גם מול השם בלטינית אני עומד חסר אונים – איך מבטאים את זה?!) היא לא פולניה שמבזבזת זמן על פאסיב-אגרסיב. היא מפליאה מכותיה ללא רחם על כל היריבות שניצבו מולה מאז הצטרפה ל UFC. כמובן, חוץ מרוז נמאיונס. יואנה (JJ בפי רבים) היא הטוענת העיקרית (ולפי רבים היחידה) לתואר הלוחמת הטובה בהסטוריה. עד הקרב מול רוז היא פשוט חיסלה כל תחרות בצורה שעוררה ספק אם יש בכלל מישהי שמסוגלת לסכן אותה. כשרוז קיבלה את הצ'אנס אני מודה, גם אני פקפקתי ביכולתה לנצח. למה "רשע"? אני לא באמת מאמין שיואנה אשה "רעה". היא פשוט אימצה את הפרסונה הזו למטרות קידום קרבות (כולם רוצים להיות קונור). הבעיה היתה שלקראת הקרב האחרון שלה היא העלתה את הטראש-טוק שלה מדרגה ולטעמי (כמו לא מעט אחרים) קצת נסחפה, גם מבחינת הביטחון העצמי, ובעיקר בתוכן הדברים שהטיחה בנמאיונס, כולל התייחסות למחלת נפש במשפחה ושאר התנהגויות על סף (ואף מעבר לו) ההזוי. אתם לא רוצים למצמץ בקרב הזה.
ושאינו יודע לשאול:
טוני פרגוסון, האלוף הזמני של המשקל הקל (עד שקונור יחליט שבא לו לעשות קצת MMA, או עד שתילקח ממנו החגורה עקב חוסר-פעילות) הוא לוחם מצויין. עוד זוכה עבר ב"לוחם האולטימטיבי" ואחד שטיפס במעלה הסולם תוך יצירת רצף נצחונות של ע-ש-ר-ה. יש לו איכויות רבות כולל הכנעות טובות ואיגרוף מצויין. הוא נייד מאוד וקשוח מאוד, והוכיח זאת כבר כמה פעמים. אז למה "לא יודע לשאול"? טוני בשלב מסויים החליט שהוא גם צריך פרסונה (כולם רוצים להיות קונור), אבל אפס, תחום הטראש-טוק לא ממש מראה סימנים של כישרון מולד. סדרה של אמירות… תמוהות? מוזרות? הזויות? כל התשובות נכונות? הובילו לכך שהוא נתפש כקצת… לא מאוד חכם. אז שיהיה זה שלא יודע לשאול.
אז מה יהיה?
קרב (חוזר) על האליפות במשקל קש (נשים): ההימור שלי מוטה. לא נתתי לרוז מספיק קרדיט לפני הקרב הראשון, והדרך המרשימה בה היא ניצחה שכנעה אותי שהיא פשוט טובה מספיק. אני מאמין שיואנה בעלת סיכויים מ-א-ו-ד גבוהים להחזיר לעצמה את החגורה, אבל אני הולך עם הלב. רוז נמאיונס בהכנעה)
קרב על האליפות במשקל קל: אני הולך עם חביב. בקרב הקודם של פרגוסון ראינו שמתאבק טוב יכול להוריד אותו אל הקרקע, ובעוד שטוני ידע להוציא מזה הכנעה יפה מאוד, הפעם היריב – לטעמי – הרבה יותר מוכשר מעמדה של שליטה מלמעלה, יודע בדיוק מה לעשות ואיך. אני אומר – חביב בנואק-אווט טכני על הקרקע.
קרב חלופי על האליפות במשקל קל: אפתח בכמה מילים על חביבינו מקס הולוואי.
שני דברים שמייחדים את מקס בעיני הם התנועה הבלתי פוסקת שלו שמשולבת בלחץ בלתי מתפשר כשהקרב בעמידה, וקשיחות יוצאת דופן. לא הרבה לוחמים מסוגלים לחקות את הסגנון הזה, בוודאי שהוא כרוך בסיכונים שרק סנטר כמו שלו יכול לקחת. ולא הרבה מסוגלים להתמודד עם זה (רק שאלו את אגדת ה MMA ז'וזה אלדו שפעמיים ניסה וכשל). רצף הנצחונות שמקס מביא איתו לקרב הוא מרשים (12) ובהתחשב בגילו, אולי מדהים. אין דבר כזה קרב משעמם בהשתתפותו, ולכן אם כבר נגזר עלינו קרב שונה מאשר תוכנן, הרי שקשה לחשוב על לוחם טוב יותר מאשר הולוואי כמחליף לפרגוסון.
ועכשיו לקושייה – מי לוקח?
ההגיון הבריא, מה הוא אומר? – מה לכם כל החישובים וכל הספקולציות? ההימור הוא עדיין על חביב. גם מול הולוואי אמורים להיות לו אותם היתרונות שהיו לו על פרגוסון (והם משמעותיים), ובנוסף לכך, עם כל הכבוד (ויש!) למקס שמגיע לקרב בהתראה שהיא לא ממש התראה, קשה לדעת באיזה כושר מגיע הלוחם לקרב הזה.
ההרפתקאן, מה הוא אומר? – והלא מקס טכני כמו פרגוסון (לפחות) בעמידה ובנוסף לזה יותר אגרסיבי מבחינת הווליום של המכות שהוא שולח. ומכיוון שראינו שחביב לא סוגר הרמטית את הדרך אל הסנטר גם מול לוחמים פחות מוכשרים בעמידה מאשר מקס, הסיכוי שהולוואי פוגע בו גבוה יותר.
ומי אני? ההגיוני או ההרפתקאן?
תמיד הרפתקאן! שתהיה לנו אגדה של פסח.
UFC 223. יום שבת ה 7 באפריל – חפשו בחבילת הערוצים שלכם ואל תתנו לאירוע הזה לחמוק לכם מתחת לאף.
אם אתם רוצים לקרוא דיעה מעניינת על קונור מקגרגור בעקבות ה"פיגוע" שביצע באירוע, אתם מוזמנים לקרוא את דבריו של דני פטרמן מעמוד ה MMA המשובח "עכברי הכלוב":
