הנה חלף לו טורניר נוסף לאחר משחק הגמר שחותם חודש של שמחה, עצב, צעקות, חוסר שינה וכן… לעיתים גם שעמום.
מהיורו הזה נזכור רגעים רבים – רגע העלייה של נבחרת איסלנד לרבע הגמר, רגע המסובבת של פאייט, רגע הניתור של רונאלדו שהביא את פורטוגל לגמר, רגע הפציעה של רונאלדו שגמרה מבחינתו את הגמר, אבל בעיקר נזכור תואר ראשון אי פעם לפורטוגזים על חשבון מארחת הטורניר מול הקהל ההמום שלה.
אז כמו בסוף כל טורניר הגיע הזמן כמובן לסיכומים:
הפספוס
אומנם היו לנו לא מעט נבחרות שהצליחו מעל הציפיות, אך היו גם לא מעט שאכזבו בגדול. לקטגורייה הזו היו מועמדות כמה נבחרות ביניהן ספרד, אנגליה ועוד. הספרדים אומנם הגיעו עם ציפיות, אך לאור אי ההצלחה במונדיאל קשה להגיד שהכישלון לא היה צפוי. הנבחרת האנגלית הגיעה אחרי אכזבות של עשרות שנים וטורנירים ולמרות זאת באה עם ציפיות גבוהות כי בכל זאת, קשה שלא לצפות מנבחרת בעלת התקפה שכוללת את הארי קיין, ג'יימי ורדי, דניאל סטארידג' ועוד שחקנים ברמה עולמית ליותר מהדחה בשמינית הגמר לנבחרת איסלנד, אבל למרות הכל, נבחרת אנגליה מגיעה לדעתי רק למקום השני ברשימה הלא כל כך מכובדת הזו מאחר והנבחרת הזו ידועה כבר שנים ברשימות האלו ומככבת בהן לאחר כמעט כל קמפיין.
למקום הראשון בדירוג הגיעה נבחרת לא גדולה על הנייר, והיא הנבחרת הקרואטית. אומנם רף הציפיות מהקרואטים בתחילת הטורניר לא היה גבוה במיוחד, אך כבר לאחר משחק אחד היה ניתן להבחין בפוטנציאל הענק שטמון בנבחרת הזו. פרישיץ' הכישרוני באגף, מנדזוקיץ' בחוד, סרנה הנמרץ וצ'ורלוקה הלוחם בהגנה ועל הכל מנצח לוקה מודריץ' המאסטרו ועוזרו איבן ראקיטיץ'.
הנבחרת הנהדרת הזו סיימה במקום הראשון בשלב הבתים תוך שהיא עוקפת את נבחרת ספרד ומסדרת לה מפגש קשה מול איטליה וקיבלה משחק קל על הנייר מול נבחרת פורטוגל שסיימה את שלב הבתים ללא ניצחון.
אלא שעל המגרש הדברים נראו אחרת, פורטוגל הצליחה במטרה העיקרית שלה כבר מתחילת המשחק והיא להרוג את השיטה של הקרואטים, אף אחת מהקבוצות לא בעטה אף לא פעם אחת למסגרת ובסוף ההארכה בדקה ה117 כדור ארוך של נאני הגיע לרונאלדו שלאחר ספרינט הצליח לבעוט, הבעיטה נעצרה אצל השוער, אך הכדור נהדף אל ראשו של קווראסמה שנגח פנימה ושם סוף לאחד המשחקים המשעממים ביותר שראיתי ולחלום הקרואטי.
שער הטורניר
היו לנו בטורניר הזה לא מעט שערים נהדרים, ניינגולן הפציץ את החיבור של הוולשים, פאייט העניק באומנות ניצחון במשחק הפתיחה לצרפת ורונאלדו הגיע סוף סוף ליורו לאחר שלושה משחקים עם עקב מדהים, אך שער אחד היה מעל כולם והוא שייך לשרדאן שאקירי.
לשוויצרים היה טורניר סביר בהחלט, הם סיימו במקום השני בבית A כסגניהם של הצרפתים ופגשו בשמינית הגמר את נבחרת פולין, הפולנים עלו ליתרון ראשונים, אך בדקה ה83 שאקירי בבעיטת מספרת מדהימה השווה את התוצאה ושלח את המשחק להארכה ופנדלים, שבסופם הסתיים הטורניר עבור השוויצרים, אך אם יש רגע שיזכרו השוויצרים מיורו 2016 הוא ללא ספק הרגע הזה.
המאכזב
אז נכון, זלאטן לא באמת הופיע לטורניר ונראה שגם הארי קיין שכח לרדת מהמטוס, אך תואר המאכזב של היורו הולך לשחקן אחד שרבים מן המהמרים שמו את כספם עליו כשחקן שיסיים כמלך שערי היורו והוא תומאס מולר.
היורו הזה הוא אכזבה לכל נבחרת גרמניה, הדחה בחצי הגמר בדרך כלל לא חותמת כישלון, אך הגרמנים שהגיעו כאלופי העולם ציפו בכל מעודם להשתלט גם על אירופה, בפועל הציפיות נקטעו בהפסד למארחת הטורניר צרפת בחצי הגמר ותומאס מולר, שבדרך כלל כובש בצרורות, חתם יורו די עלוב מבחינתו עם 0 שערים.
המפתיעה
כן, אני יודע שאיסלנד הגיעה לרבע הגמר, ואני מבין את הפליאה שלכם שלא בחרתי בה למפתיעה של היורו. אומנם האיסלנדים הדהימו את אירופה עם הגעה לרבע הגמר ורגשו את כולנו עם המחוות לויקינגים ולעבר של עמם, אך מבחינתי נבחרת בריטית לוקחת אותה בסיבוב הזה ולא, אני ממש לא מדבר על אנגליה…
ווילס, הנבחרת שגוטמן שמח לקבל בהגרלה עד לפני שנה, השאירה את כולם בשוק כשהגיעה עד לחצי הגמר לאחר שסיימה במקום הראשון בביתה מעל אנגליה וגברה על עוד יריבה בריטית- צפון אירלנד בשמינית הגמר, פגשה את נבחרת בלגיה הכישרונית ברבע הגמר ולאחר קונצרט וניצחון 3-1 של בייל, ראמזי וחבורתם הם הצליחו לרגש יבשת שלמה.
המסע הוולשי נקטע רק לאחר נגיחה ענקית של הבחור שאוהב להרוס שמחות – כריסטיאנו רונאלדו, אך הוולשים יצאו מהטורניר הזה מלאים בגאווה בעצמם ובנבחרתם.
הפריצה
קשה להגיד שיש שחקן שלא היה מוכר בעליל ופרץ באופן מוחלט לתודעה של כולנו, אבל אני בחרתי את השחקן שהכי קרוב לזה מבחינתי – דימיטרי פאייט.
מי שעקב אחרי סוף עונת הפריימרליג בעונה שעברה ללא ספק מכיר את הבחור, אך כיום אפשר להגיד שכל אוהד כדורגל שנמצא בהכרה מלאה יודע מיהו. הצרפתי של ווסטהאם פרץ כבר במחזור הראשון כשניצח לנבחרתו את המשחק בשער נהדר בדקות הסיום והמשיך את היכולת הנהדרת בשאר המשחקים. הבחור הזה יצר הכי הרבה מצבים מבין כל השחקנים ביורו, כבש, בישל והווה בורג חשוב במערכת הצרפתית שכאמור נותרה מאוכזבת מול הפורטוגלים החוגגים.
המאמן
אם ברוב הקטגוריות היו לי ספקות בנוגע לזוכה, כאן הוא מבחינתי ברור למדי.
אנטוניו קונטה מאמן נבחרת איטליה הגיע לטורניר ללא הרבה ציפיות ועם נבחרת שנחשבה לאפורה וחלשה, אך למרות זאת, מאמן צ'לסי החדש הצעיד את האיטלקים בכבוד למקום הראשון בבית תוך שהוא עוקף את בלגיה הנהדרת ואת שוודיה של זלאטן.
המסע שלו נמשך גם בשמינית הגמר כשהדיח את אלופת אירופה היוצאת ספרד עם 2-0 מהדהד והוא הסתיים רק לאחר הפסד לאלופת העולם גרמניה בתום דו קרב פנדלים הזוי.
אז למי שחשב שבעונה הבאה המלחמה על תואר הפריימרליג תהיה בין מוריניו לפפ ובין 2 המנצ'סטריות, אני ממליץ לשים עין על הבלוז של קונטה.
השחקן
למרות ההפסד בגמר (שזה מה שכולם יזכרו בעצם) שחקן הטורניר כן מגיע לדעתי מהנבחרת הצרפתית והוא כמובן אנטואן גריזמן.
הצרפתי יצא מאוכזב מהטורניר הזה עם הפסד בגמר אך אסור לשכוח שהבחור הזה נתן יורו מדהים:
הוא סיים כמלך השערים עם 6 כאלו, יצר מצבים, היה מעורב, הדיח לבדו את אלופת העולם בחצי הגמר עם צמד מהדהד והוכיח שמקומו הוא בין הטובים ביותר בעולם כיום.
גריזמן מסיים עונה טובה מאוד מבחינה אישית, אך חותם שנה מאכזבת ביותר לאחר שהפסיד פעמיים את ההזדמנות להיות אלוף אירופה, גם במועדון וגם בנבחרת ובכל זאת, הרבה כבוד מגיע לו על טורניר ענק ועונה נהדרת.
הרגע שנזכור
הרגע שנזכור חייב כמובן להגיע ממשחק הגמר, הרי אותו בסופו של דבר זוכרים.
רגע הפציעה של כריסטיאנו, הדמעות, ההנפה, כולם רגעים גדולים, אבל מבחינתי הרגע שמתעלה על כולם הוא החילוף בו נכנס אדר למגרש. רונאלדו אומר לו כמה מילים והוא רץ פנימה, בסופו של דבר אדר כבש את שער הניצחון לאחר טורניר בו כמעט ולא שיחק וכשהוא נשאל מה לחש לו כריסטיאנו לפני החילוף הוא סיפר: "הקפטן שלי אמר לי שהוא מאמין שאני אתן את הכל ואבקיע את שער הניצחון, זה נתן לי אנרגיות מדהימות!"
התשוקה של כריסטיאנו לניצחון כשהוא בקושי יכול לדרוך על הרגל, מראה מיהו באמת. הוא ווינר, אחד שלא יוותר על ניצחון בכל מחיר אפילו אם הוא לא על המגרש. הוא הראה כמה הוא רצה לזכות בתואר הזה בשביל הנבחרת שלו, וכמה היה לו קשה כשהוא לא יכל לעזור לה, וזה לדעתי, מה שהפך את הנפת התואר הראשון אי פעם של פורטוגל למרגשת אפילו יותר ממה שהיא.
