עוד לא הספיק להיגמר מחזור ותכף מתחיל עוד אחד, אתם תשמעו את המשפט הזה לא מעט בתקופה הקרובה.
כמיטב המסורת, משחקי חג המולד הביאו עמם את רוח הרוטציה שבאה וסחפה שחקנים מההרכב לספסל. דווקא שמות כמו מוחמד סלאח, שכמעט כולם היו בטוחים שיזכה למנוחה, פתח בהרכב ולעומת זאת שחקנים שהיה נראה שלא ינוחו כלל כמו גרוס פתחו על הספסל. גדולות כקטנות, הוכיחו לנו קבוצות הפרמייר ליג שאל לנו להיות בטוחים לגבי שחקן זה או אחר, כי לאלוהי הפנטזי יכולות להיות תוכניות אחרות לגמרי. חוסר הוודאות הזה מחזק את הרצון שלי לכתוב על שחקנים שאמורים בסבירות גבוהה לפתוח בהרכב, שכן נקודה אחת יכולה להיות ההבדל בין העפלה להדחה בגביע. כמו כן, מזכיר לכם שההמלצות מסתכלות בכוונה עד שלושה-ארבעה מחזורים קדימה.
לפני שנצלול אל שלושת ההמלצות של המחזור הקרוב, בואו נראה מה עשו המומלצים של המחזור שעבר:
ג'ורדן פיקפורד – ממשיך להוכיח את הערך שלו. שער נקי, ארבע הצלות ושלוש נקודות בונוס מסתכמות להן בעשר נקודות ותואר מצטיין ההמלצות השבועי.
דמראי גריי – דווקא השבוע החליט פואל להחזיר אותו אל הספסל. 18 דקות לא הספיקו לו כדי להצטרף לחגיגת השערים ולכן סיים עם נקודה אחת בלבד.
כריסטיאן בנטקה – הוא שמע כנראה שיש לו יופי של מספרים בלי תכל'ס, אז החליט לא לבעוט לשער בכלל כדי לאזן את הסטטיסטיקה. שתי הנקודות שלו שלחו אותי לתהות מה חשבתי לעצמי כשהמלצתי עליו.
נדמה לי שבזבזנו כבר מספיק זמן בשבוע לחוץ, אז בואו נעבור לשחקנים המומלצים לקראת השבוע הקרוב.
אחמד חיג'אזי – 4.5 מיליון – ווסט ברומיץ'
למה כן: זוכרים שבטור האחרון דיברנו על שני מאמנים שקצת שינו אופי או דרך של קבוצה? אז מרגע שאלן פארדיו החליף את טוני פיוליס בווסט ברומיץ', זה נראה כאילו הקבוצה נזכרה מה זה להיות ווסט ברומיץ' של טוני פיוליס.
אם אתם חושבים שקצת התבלבלתי בשמות במשפט הקודם, אסביר לכם למה הכוונה. מסורתית, ווסט ברומיץ' של טוני פיוליס הייתה ידועה בהגנה הקשוחה שלה ובסגנון משחק שמקדש את אי ספיגת השערים. בעונה שעברה החלו להופיע סדקים קטנים בהגנת הקבוצה, תהליך שהלך והתגבר העונה. אחרי פתיחת עונה סבירה לחלוטין, החלה הקבוצה לספוג לפחות שער אחד למשחק בכל שבוע. אחרי שנים שבעיקר התמקדה בהגנה, מצאה עצמה ווסט ברומיץ' צריכה שערים, אך לא היה מי שיבקיע אותם ולכן פוטר המאמן לאחר רצף תוצאות לא טובות. בהעדר התקפה ראויה, הגיע פארדיו לקבוצה והמשיך את הקו של קודמו, רק בצורה מוצלחת יותר.
בשלושת המשחקים האחרונים, נבעטו בסך הכל שמונה בעיטות למסגרת שערו של פוסטר. נתון זה ממקם את ווסט ברומיץ' במקום הרביעי המשותף לה ולטוטנהאם. מרשים יותר לגלות שהקבוצות המדורגות מעליה הן צ'לסי, ליברפול וארסנל, מקבוצות ההגנה הטובות בליגה (איזה הזוי לשים את ליברפול כאן) העונה. אחד המובילים בשינוי שחל על הקבוצה הוא חיג'אזי, שאת 15 הנקודות שצבר במחזור הראשון אין אחד שיכול לשכוח. אחרי פתיחה טובה לעונה, דעכה יכולתו של הבלם המצרי יחד עם שאר הקבוצה. לשמחתנו, דעיכה זו החזירה אותו חזרה למחיר שפוי ואפילו טוב לשחקן הגנה שהחמיץ העונה רק 44 דקות, כולן באותו משחק.
מעבר להיותו באנקר בהרכב, משמש הבלם התמיר מטרה לכדורים נייחים, עוד כלי בארגז הכלים של המאמן הקודם שהמאמן החדש משכיל להשתמש בו. בארבעת המחזורים האחרונים איים אחמד שלוש פעמים על השער, כשכל האיומים מגיעים מנגיחות מתוך הרחבה. אם זה יימשך, אולי הוא יוכל להוסיף עוד שער או שניים לאחד שכבר הבקיע העונה.
כמו כן, הלו"ז של ווסט ברומיץ' מתהפך לטובה לאחר המשחק מול מנצ'סטר יונייטד במחזור הקרוב, כשרק ארסנל במחזור ה-21 פוגעת ברצף מצוין עד המחזור ה-23. אם כבר דיברנו על יונייטד, נזכיר שבלי פוגבה, שייעדר גם נגד ווסט ברום, היא נראית מעט חסרת שיניים. אם יונייטד תמשיך לשחק כמו נגד בורנמות' באמצע השבוע יש סיכוי לשער נקי גם נגדה.
למה לא: כמו כל השחקנים ה"בטוחים" בהרכב שאני אכתוב עליהם בתקופה הקרובה, גם הוא יזדקק למנוחה בקרוב. מעבר לכך, אולי כדאי להמתין עד לאחרי המשחק מול יונייטד כדי להבין האם מדובר ב"סינדרום המאמן החדש" או שבאמת ההגנה חזרה להיות זו שהורגלנו לראות מהקבוצה. יתר על כן, היינו שמחים לראות תרומה התקפית משמעותית יותר מכיוונו, בטח ובטח כל עוד לא ראינו יציבות ההגנתית.
טום אינס – 5.4 מיליון – האדרספילד
למה כן: האדרספילד, הקבוצה הצנועה שפתחה את העונה בצורה מאוד מפתיעה מתחילה לאבד גובה.
אם בתחילת העונה הציגה לראווה הגנה שספגה רק שלושה שערים בששת המשחקים הראשונים, בששת המחזורים האחרונים ספגה הקבוצה 16 שערים. נכון, רצף המשחקים שלה כלל משחקי חוץ אצל ארסנל וצ'לסי לצד משחק בית נגד מנצ'סטר סיטי, אבל רביעייה ברשת גם נגד בורנמות' מוכיחה שהקבוצה זקוקה להתקפה כדי להישאר בליגה. כשהקבוצה במרחק ארבע נקודות בלבד מהקו האדום נראה שמי שמבין את זה יותר מכולם הוא כוכבה המאכזב של הקבוצה, טום אינס.
הסיבה שקראתי לו הכוכב המאכזב היא שעדיין אין לו שער ליגה העונה, אך האמינו לי כשאומר שזה לא כי הוא לא מנסה. בארבעת המחזורים האחרונים, אינס מאיים על השער פעם ב-26.7 דקות בממוצע. לא משנה לו אם הוא ממוקם באגף השמאלי או מאחורי החלוץ, הוא לא מפסיק לחפש את השער. 13 נגיעות ברחבה מתלוות לעשרה איומים לכיוון השער, רובם מתוך הרחבה. הוא הגיע בארבעת המשחקים האלה לשני מצבים טובים, אך לא הצליח להפוך אותם לשער. האדרספילד היא עוד קבוצה שהלו"ז שלה משתנה לטובה לאחר כמה משחקים קשים ואם היא רוצה להישאר בליגה, אלה הן התקופות בהן היא צריכה לאגור נקודות. כשהוא משחק כמעט בכל דקה בה הוא יכול להיות על הדשא, הקישור של הקבוצה ימשיך לתלות את תקוותיו ההתקפיות בבן של.
למה לא: בתור הכוכב ההתקפי של הקבוצה בקישור ובכלל, היינו מצפים שיהיו לו יותר משני בישולים ואפס שערים העונה. האדרספילד אמורה לצבור יותר נקודות בתקופה הקרובה, אך מי מבטיח לנו שהציפייה הזו תתגשם? זאת ועוד, הוא אמנם בועט הרבה לשער, אך זה לגמרי מנטרל את פוטנציאל האסיסטים שלו ובארבעת המשחקים האחרונים לא הכין ולו מצב אחד לחבריו. לטוב ולרע, טום אינס הוא אחד החלקים החשובים בהתקפת הקבוצה, לכן לא מפתיע שחוסר ההצלחה שלו להבקיע בליגה של הגדולים גורם לקבוצתו להיות אחת מקבוצות ההתקפה החלשות בליגה.
ויין רוני – 7.4 מיליון – אברטון
למה כן: היכולת שלו העונה בכלל ובשבועות האחרונים בעיקר, יחד עם העובדה שיש לו יותר שיער על הראש מאשר היה לו בגיל 22 עוד עלולות לגרום לנו לחשוב שויין רוני הוא גרסת הכדורגל של בנג'מין באטן. לאלו מכם שלא ראו את הסרט (מתי הפכתי למדור קולנוע?) אספר שמדובר בו על תינוק שנולד זקן ובמקום להתבגר כמו כולם, הלך והצעיר עם השנים.
להזכירכם, רוני משחק בקבוצת בוגרים כבר מגיל 16. שנים על גבי שנים של משחקים בליגה האינטנסיבית בעולם יחד עם הובלת נבחרת אנגליה החלו לתת את אותותיהן בו, תעיד על כך היכולת שלו בעונה שעברה. אותה יכולת היא שגרמה לכך שמנצ'סטר יונייטד בחרה לא לחדש לו את החוזה בתום העונה שעברה. אבל בליברפול מסתתר כנראה איזשהו מעיין נעורים קסום, כי אין באמת דרך אחרת להסביר את היכולת האדירה שלו העונה, כזו המתבטאת בתשעה שערים ובישול אחד לאחר 16 מחזורים. בטח ובטח כאשר נזכרים במאזן של 13 שערים בשתי העונות האחרונות גם יחד.
חזרה מעולם הפיות והאגדות אל הגודיסון פארק תוכל להסביר לנו את העניין בצורה טובה יותר. בהמשך ישיר לתהליך שהחל כבר במנצ'סטר יונייטד, הופך רוני באברטון לשחקן קישור לכל דבר, אך כזה שיודע בדיוק מתי להצטרף להתקפה ולאיים על השער. הוא משתמש בטונות הניסיון שיש לו לשמור כוחות על המגרש ולבצע בעיקר פעולות המועילות לשטף ההתקפי של קבוצתו. בעצם, רוני משלים סופית באברטון את הפיכתו מחלוץ חזק ומהיר לטרקוויסטה חכם ויעיל. מסייע לו בכך כמובן החופש לו הוא זוכה לרוב מפעולות הגנתיות, אפילו מסם אלרדייס הידוע בחיבתו להגנה.
כדי להבין עד כמה הוא יעיל, בואו נעבור יחד על הנתונים שלו בארבעת המשחקים האחרונים. אני מניח שנתון של שמונה בעיטות לשער בארבעה משחקים לא מרשים אף אחד. כשנכנסים פנימה עוד קצת מגלים שאמנם הוא בעט רק שמונה פעמים לשער, אבל שש מהבעיטות האלו, 75 באחוזים הלכו למסגרת. אבל דיברנו קודם על יעילות, אז מה הקשר לדיוק? הקשר היא העובדה שבארבעת המשחקים האחרונים, הוא כבש חמישה שערים ובישל אחד. כמו לוחם גדול וחזק בזירה, בוחר רוני לוותר על כמות מכות גבוהה שתגרום לו להתעייף, אך כל מכה שהוא מוציא מחפשת את הנוקאאוט. ממוצע של שער פעם ב-65 דקות במשחקים המדוברים מראה עד כמה הוא קטלני. המשחק האיכותי שלו בא לידי ביטוי גם בצבירת נקודות בונוס למכביר והוא הוסיף עוד שבע כאלה לתשע שצבר עד המחזור ה-13.
בל נשכח את היותו בועט הפנדלים הבכיר של הקבוצה, עובדה שיכולה לסדר לנו נקודות ממנו גם במשחקים פחות טובים שלו. נקודה זו מוסיפה עוד יותר לגיוון בו הוא משיג את שעריו, שבאו בתקופה האחרונה בבעיטה או נגיחה מתוך הרחבה ובשער בבעיטה משוגעת מעבר לחצי.
למה לא: הזכרנו כבר איזו קריירה ארוכה עבר רוני לפני שחזר לאברטון, דבר המתבטא בכמות הדקות אותן הוא משחק. למעט שלושה מחזורים, הוא לא סיים 90 דקות באף משחק. ברובם הוא אף ירד מהמגרש באזור הדקה ה70. מה יעזור לנו שהוא בועט הפנדלים של הקבוצה אם הוא לא על המגרש לבעוט אותם?
מעבר לכך, אולי זה בגלל שחקני ההתקפה שלצידו, אבל בישול אחד ויחיד הוא הספק זעום לשחקן אשר סיפק שנים עשר בישולים בשתי העונות האחרונות יחד. הכי גרוע, תקופת חג המולד מתישה גם את השחקנים הצעירים ביותר בליגה וגורמת למאמנים לשחק בלעדיהם, אז איך נוכל לצפות מרוני לשחק בכל משחק בתקופה הזו? חוץ מזה, אולי מתישהו ייגמרו המים במעיין הנעורים אותו גילה רוני והוא יחזור להיות השחקן עליו אמרו שהוא תוקע את התקפת היונייטד ונבחרת אנגליה.
*****
שלושה מחזורים מאחורינו, ארבעה עוד לפנינו. איזה כיף להיות חובב כדורגל אנגלי בתקופת חג המולד!