הקיץ האחרון של מכבי תל אביב היה שונה משאר הקיציים מאז הגעתו של מיץ' גולדהאר לקבוצה. למה? היה זה הקיץ היחיד בו לא התעסקה הקבוצה באיתור מאמן ומעבר לזה, גם לא חלו שינויים מרחיקי לכת בסגל הקבוצה.
על פניו מהלך מבורך. השחקנים מתואמים, רובם מתאמנים ומשחקים יחד כבר עונה אחת לפחות, השחקנים מכירים את המאמן, שמכיר את השחקנים, נו? אז מה כבר יכול להיות רע? אז זהו, שנראה שהקבוצה נמצאת במהלך המשבר הראשון שלה מזה עונה וקצת.
אפשר להאשים את הפציעות הרבות זכר לעונה שעברה (ניקוליץ', גולסה, אצילי) או רצף הפציעות ממחנות האימונים ומשחקי קדם העונה (ייני, סבוריט, עטר, מיכה בחלק מהזמן), אבל אי אפשר להישען רק על בעיה זו. נראה כי העונה שבפתח תהיה מאתגרת יותר עבור הצהובים של איביץ', למה? לא בגלל הכדורגל, הכדורגל יחזור כי לשחק השחקנים יודעים והם הוכיחו זאת היטב בעונה שעברה. האתגר מגיע מכיוון אחר, מהכיוון בו פתאום שומעים מה קורה בפנים, בתוך כתלי קריית שלום.
ניתן לקבל הפסדים בהבנה חלקית (מישהו עדיין חושב שמכבי הייתה פייבוריטית נגד קלוז'?) אבל אי אפשר לקבל את הרעות החולות שחשבנו שכבר עזבו את קריית שלום. אם מכבי תדע לטפל באספקט הזה ולהחזיר את השקט לקריית שלום, בתוספת גב של 25,000 אוהדים (רובם מנויים) בבלומפילד, היא תדע לצלוח גם את המשבר הנוכחי וכמאמר שיר האוהדים הצהוב "מרגע של עצבות, נצא גדולים וחזקים!"
עזבו
פרדראג ראיקוביץ', אלי דסה
הגיעו
אנדראס יאניוטיס, אנדרה ג'רלדש, ניק בלקמן
חזרו מהשאלות
מתן חוזז, עדן קארצב, אלמוג איילון
הסגל
כמו שניתן לראות, הסגל של הקבוצה עבר שינויים מינוריים בלבד, אך בעמדות שהיוו נקודות חוזק של הקבוצה בעונה שעברה. עובדה זאת אמורה כאמור להיות נקודת חוזק, רק שכרגע לאור קשיים וחסרונות של שחקנים משמעותיים, קשה לאמוד כיצד ייקלטו שני הזרים החדשים שהחליפו שני כוכבים בקבוצה ובאותו חלק במערך.
השוער היווני, לכשיסיים לבצע את התאום שיש לו עם שחקני ההגנה, אמור להצליח להיכנס לנעליים של ראיקו (בכל זאת שוער העונה ביוון בשתיים מתוך 3 העונות האחרונות) וגם ג'רלדש אמור להיות מגן ימני חזק שיוכל יחד עם שרן ייני הבלתי נגמר, פיבן/טיבי/אמאדור ואנריק סבוריט לסגור חוליית הגנה חזקה מאוד.
לקישור העמוס מראש של מכבי, יצטרפו בתקופה הקרובה גם אייל גולסה וניקוליץ' (באמת כתבתי את זה? אשרי המאמין) שאמורים לחפות על ימים פחות טובים של דור פרץ/דן גלזר ושל השחקן היחיד שיודע לחתוך קו הגנה במסירה – דור מיכה.
סביר להניח שנראה את איביץ' משנה מערכים בהתאם לאתגר, וכך לפעמים נראה קשר אחורי אחד ושני 50/50 לפני או שני אחוריים עם קשר או שניים בעלי אוריינטציה התקפית, נוכל גם לראות לא מעט משחקים בהם מכבי תשחק עם שלושה בלמים כששני הקשרים משחקים חזק למעלה כפי שעשו דסה וסבוריט בעונה הקודמת.
עדן קארצב כישרון ענק ואם יתמיד ברמת אימונים גבוהה, הוא אמור לקבל דקות משמעותיות העונה, בטח ובטח אם דור פרץ יימכר.
התקפת הקבוצה היא סימן שאלה גדול ומטריד. שחקנים נהדרים, בעלי יכולות גבוהות שלא מצליחים להפוך התקפה מתפרצת של 4 על 2 לגול, פעמיים במשחק אחד. מי שאמור להיות המוביל בחוליית החוד ללא ספק הוא יונתן כהן שאליו יצטרפו עטר/בלקמן/אופואדו בכנפיים ושכטר/שויינפלד בחוד. אני אישית מאמין שבשלב מסוים אולי נראה גם את בלקמן משחק כ"9" כשיונתן ועטר/אופואדו בצדדים.
אליהם יש להוסיף את עומר אצילי, שעל פי דיווחים שונים צפוי לחזור עד ינואר ויוסיף מימד נוסף של דריבל, בעיטות עונשין מדויקות ויכולת הבלחה ושחרור פקקים כפי שהוא יודע לעשות טוב מאוד.
אילון אלמוג ומתן חוזז צפויים לצאת לשנת התחשלות נוספת, אלא אם הבלאגן בחדר ההלבשה יגיע למקום שיהיה בהם צורך ממשי בסגל הקבוצה.
על מי להסתכל השנה
ניקוליץ' הובא ע"י איביץ' ועדיין לא דרך על כר הדשא. לאור הגב שהוא מקבל מהמאמן שלא מוכן לשחררו בשום אופן, כנראה שיש לו ברגליים משהו ששווה לאיביץ' להילחם עליו, תוסיפו לזה את העובדה שהוא ומיכה אמורים לחלוק משבצת בחלק מהזמן, ותקבלו מצב בו השחקן היחיד שלא היה לו מחליף בסגל, יקבל אחד כשיר (בבקשה שיהיה כבר כשיר) ואיביץ' כמו איביץ' גם לא יעשה למיכה חשבון כשיהיה לו את ניקוליץ' בריא וכשיר.
מה ייחשב להצלחה?
הלחם והחמאה של מכבי, אליפות וכל תואר אחר שעל הדשא.
מה יוכרז ככישלון
מקום שני ומטה, הדחה מהגביע לפני חצי גמר.
אחלה פוסט.
רק רציתי לציין שבתור אוהד מכבי, מבחינתי כשלון בליגה זה לא להיות תחרותי במירוץ האליפות עד הרגע האחרון ולאו דווקא לסיים במקום השני 🙂