לשאר הטורים בספיישל סופרבול 52
באנגלית, פעם שלישית היא קסם. בעברית, פעם שלישית גלידה. אז קסם או גלידה, זה לא משנה. הפילדלפיה איגלס מגיעים לסופרבול בפעם השלישית בהיסטוריה של המועדון, ומקווים סוף סוף לזכות באליפות ה-NFL.
לפני ההווה, קצת על ההיסטוריה: לאיגלס יש 3 אליפויות NFL. הבעיה היא שהאליפויות האלה באו לפני עידן הסופרבול (האליפויות מ-1948, 1949 ו-1960. הסופרבול הראשון התקיים ב-1967) וקצת כמו בפרמייר ליג, כל מה שקרה לפני תאריך מסוים נשכח ונמחק מהתודעה.
ומה קרה בעידן הסופרבול? לא הרבה. האיגלס הגיעו פעמיים למשחק הגמר – בסיום עונת 1980 ובסיום עונת 2004. בסופרבול של 80' הם הובסו נגד הריידרס, ולפני 13 שנה הפסידו לפטריוטס, במשחק שסימל את תחילת הסוף של העידן הדומיננטי של פילי בחטיבה שלה (NFC): ארבע שנים רצופות של הגעה לגמר החטיבה.
אולי הבעיה הכי גדולה של האיגלס, ובמיוחד של האוהדים שלה, היא שהם משחקים בבית ה-NFC East. בבית הזה קיימות שלוש יריבות מעוטרות בהרבה: הדאלאס קאובויס (5 אליפויות), ניו יורק ג'איינטס (4 אליפויות) והוושינגטון רדסקינס (3 אליפויות). לאוהדי האיגלס נמאס לשמוע בדיחות על ארון תארים ריק ומלא בקורי עכביש.
בכלל, העיר פילדלפיה צמאה לאליפויות. עד שהפיליס לקחו את ה-וורלד סירייס ב-2008, הרבה האמינו בקללה (קללת בילי פן, סיפור מוזר על גורד שחקים שנבנה גבוה מדי) שנמשכה יותר משני עשורים. הפילדלפיה סיקסרס לא זכו באליפות מאז 1983, והפליירס בהוקי מחכים לאליפות מאז 1975. וילאנובה הביאה אליפות כדורסל מכללות ב-2016, אבל בעיר עם 5 קבוצות כדורסל מכללות, זה לא כדור הרגעה חזק מספיק.
בדראפט של 2016, האיגלס בחרו את קרסון וונץ, ק"ב מאונברסיטת צפ' דקוטה סטייט, שנמצאת בליגת המכללות השנייה. ק"ב חדש, מאמן חדש (דאג פדרסון), כמעט הכול חדש. למרות התחלה מבטיחה, האיגלס לא הגיעו לפלייאוף בעונה הראשונה של הצמד ביחד. התקפה מגמגמת (למרות המומחיות בצד הזה של הכדור אצל המאמן), קבוצות שלמדו את הרוקי וגם פציעה טורדנית במרפק שלחו את כולם חזרה לשולחן השירטוטים, ולעבודה על חיזוק הקבוצה.
ב-2017, הכול התחבר. האיגלס סיימו עם המאזן הטוב בחטיבה בצוותא עם המינסוטה ויקינגס (עוד נחזור אליהם), והציגו את ההתקפה השלישית בטיבה בליגה לצד הגנה במקום הרביעי. קבוצה שלמה, מסוכנת, ומסתבר שגם עמוקה.
הסיפור אמור היה להיות וונץ, בשנתו השנייה, מוליך את האיגלס לסופרבול. אבל הוא נפצע בשבוע ה-13, והעלילה קיבלה טוויסט. ניק פולס תפס פיקוד. לא סתם ק"ב מחליף. ק"ב שלרגע קט לפני כמה שנים נראה כמו ק"ב העתיד של האיגלס, אבל הרגע הזה חלף, הוא נשלח בטרייד לראמס שם נכשל, ולפני העונה הזו שקל פרישה. והנה, אחרי משחק גמר חטיבה פנטסטי נגד מינסוטה (38-7 מהמם, כשפולס זורק 3 מסירות לט"ד), הוא מרחק ניצחון אחד מטבעת אליפות.
האיגלס לא מועדון מקולל. הוא פשוט אף פעם לא היה מספיק טוב כדי לזכות, ונמצא בבית עם כמה שמות יותר גדולים. אבל הקבוצה שפדרסון והווארד רוזמן (סגן נשיא הקבוצה) שיקמו בזמן קצר אחרי עידן צ'יפ קלי המאכזב, צריכה להיות מספיק טובה גם בלי להיות יותר מדי נוצצת כדי לעשות היסטוריה ולנצח את צמד המאמן-ק"ב הטוב בהיסטוריה.
לשאר הטורים בספיישל סופרבול 52
