10 הוא מספר יפה. עגול. בדרך כלל משתמשים בו כדי לתאר דברים גדולים. הוא מסמן קפיצת מדרגה, מסמן תקופה משמעותית. אבל אם תשאלו אוהד בית"ר ירושלים מה הוא הכי רוצה שיקרה עכשיו – זה שעשרת הימים הקרובים פשוט יעברו. כמה שיותר מהר. זו לפחות התשובה שלי.
רוצים עוד מספר? אז "זכינו" בצו 8. מה זה אומר? בעיקרון צו 8 הוא לא דבר משמח במיוחד. זה טרטור, זו מעמסה. עולים על מדים, מתחילים להיסחב ברחבי הארץ וכל זה באמצע החיים. אבל עדיין, תחושת השליחות מלווה אותך. אוהדים יקרים – הכינו את הצעיפים והחולצות. תתקמבנו על טרמפ ותתחילו לטייל. אני כבר הצטיידתי בהכל, בעצם… כמעט הכל. למישהו יש כדורי הרגעה בהישג יד?
נתניה תחילה
היום, יום שני ה-30.4 יערך משחק הליגה בין בית"ר ירושלים לבין מכבי נתניה. אחרי התיקו שעשתה הפועל באר שבע מול הכתומים של אבוקסיס, נפתח הצוהר לירושלמים שוב. אותה מכבי נתניה חוזרת למגרש אחרי המשחק שלא תשכח עוד הרבה זמן מול אותה הפועל באר שבע ממש במחזור הקודם. יש האומרים שאחרי שסופגים כזו מכה מתחזקים, יש האומרים שזו תחילתה של התדרדרות ביכולת.
בצד הבית"רי, הבחור שאליו ממוקדים כל אורות הזרקורים הוא סתיו שושן בן ה-23 (רק שלא יסתנוור), שיעמוד בשער של הירושלמים, בעוד שבוריס קליימן המוצהב ישב ביציע. הרבה גבות מורמות, הרבה כסיסות ציפורניים. אבל הקהל מכין את הגרון והעידוד. שושן כבר הראה יכולות טובות בעבר ולמען האמת, דווקא קליימן הוא זה שעורר את המתח במשחקים האחרונים כשההרגשה הכללית היא שהוא קצת איבד פוקוס. הכל לטובה?
משחק על כל הקופה
יום שבת ה-5.5: הפועל באר שבע מגיעה לטדי. כמובן שהכל תלוי בהתפתחות מול נתניה, אבל זה עוד משחק שזוכה לתואר "משחק העונה", רק שהפעם באמת. כל הקופה על השולחן. הבאר שבעים יגיעו צמאים, הירושלמים יגיעו רעבים. נראה שדווקא האוהדים הם אלו שאוכלים את הלב בינתיים. בפעם האחרונה שהקבוצה מהדרום הגיעה לירושלים זה נגמר בתיקו מורט עצבים.
מעל המשחק והמתח הטבעי בין שתי הקבוצות, מרחפת עננת התביעה של בית"ר ירושלים למול ההאשמה שהאלופה לכאורה פונה לשחקנים תחת חוזה. אנחנו רגילים לצפות במשפחת ברקת המורחבת יושבת יחד במשחקים האלו, יהיה מעניין להראות מה קורה גם בכיוון הזה. אצטט את הקפטן הנהדר איתי שכטר מהריאיון האחרון שלו לאחר הניצחון על הפועל חיפה: "המועדון מעל הכל, מעל כל שחקן כזה או אחר". מה שבטוח, אף אחת משתי הגדולות האלו לא תסתפק שוב בתיקו.
קבוצת גביע טיפוסית?
יום רביעי ה-9.5: גמר גביע המדינה הגדול, הפועל חיפה מגיעה לטדי. אמנם שני המשחקים שהזכרתי קודם קובעים את הקרב על האליפות ואין לדעת באיזה מצב בית"ר תהיה בעוד שבוע, אבל גמר הגביע עומד ונשאר ולא תלוי בתוצאות האחרות. מסתכל על האוהדים ולוחש להם: "תכינו את הריאות. אם לא התמוטטתם מלחץ עד עכשיו, אני מגיע כדי לוודא שזה יקרה".
שתי הקבוצות משחקות על כל הקופה, כשהפועל חיפה תגיע רותחת לאחר שהפסידה לבית"ר העונה פעמיים בבית. אחרי חצי הגמר שהתקיים בבית החיפאי, הבית הירושלמי עומד לבעור מהתרגשות. אלפי אוהדים שלא הצליחו להצטייד בכרטיס לאירוע השנה, יסתפקו בצפייה משותפת על מסך ענק בכיכר ספרא. איך אפשר לראות קרב כזה מהבית???
צפיפות המשחקים היא גורם מכריע, מיד לאחר גמר הגביע שמתרחש ביום רביעי תפגוש בית"ר ירושלים את בני יהודה לעוד משחק ליגה, באצטדיון המושבה במוצאי שבת. אסור להוריד את הרגל מהגז, אבל בנסיעה הזו אין ממש תחנות עצירה, וכל מעידה קטנה בדרך תגבה מחיר יקר. מה שבטוח זה שהכדורגל הישראלי מוכיח כל פעם מחדש שוויתרנו עליו מוקדם מידי, והוא עושה את מירב המאמצים כדי שיהיה לנו מעניין.
אז לפנינו 10 ימים מטורפים ויכול מאוד להיות שתמצאו אותי ועוד כמה מחבריי ליציע מאושפזים במחלקה הסגורה אחרי העונה הזו, כשאנחנו אזוקים למיטה ומחליפים חוויות. אם רק אפשר, שיסדרו לנו טלוויזיה עם חבילת ספורט – זה יהיה נפלא.
