"Dread from it. Run from it. Destiny still arrives. Or should I say, I have"
כמו שהיה ברור לכל אורך סרט 'הנוקמים: מלחמת האינסוף' שתאנוס בסוף יצליח לנקוש באצבע (חלקית כי ידענו שיש סרט המשך), כך גם כל עונת פוטבול עוברת לה בידיעה שבסוף, הניו אינגלנד פטריוטס יגיעו לסופרבול, או ממש קרוב לזה.
סופרבול 53 הקרב ובא צופן בתוכו שפע של סיפורים מעניינים, אבל מעל הכל עומדת המורשת של הפטריוטס שבראשה הקוורטרבק המעוטר בהיסטוריה של ה-NFL, טום בריידי.
עם 5 טבעות אליפות, כולן עם הפטריוטס, כולן תחת המאמן ביל בליצ'ק, וכולן ב-17 השנה האחרונות, בריידי עומד מעל כולם בתפקיד הזה. מעל מונטנה, בראדשו, מאנינג וכל שם אחר שאוהבים לזרוק לתוך הדיון של הגדול מכולם. על יכולת תמיד אפשר להתווכח, אבל עם טבעות אליפות לא.
הקלישאה הכי נדרשת לקראת המשחק הזה הייתה "סגירת מעגל", אבל למרות שהוא בן 41, בריידי לא מתכוון לפרוש. ניצחון על הלוס אנג'לס ראמס יהיה פשוט עוד עיטור, עוד טבעת בשביל יד שכבר נגמר בה המקום לטבעות אליפות.
לפני 17 שנה, בריידי, אז ק"ב צעיר שהחליף במהלך העונה את דרו בלדסו הסופר אהוד בניו אינגלנד, זכה באליפות הראשונה שלו עם ניצחון מפתיע על אותם הראמס (אז משחקים בסט. לואיס), קבוצה שהוגדרה כ The Greatest Show on Turf באותן שנים. אותה עונה גם כללה את זריעת הספקות לגבי הלגיטימיות של בריידי והפטריוטס כשושלת ואלופים – המשחק בשלג מול אוקלנד והחלטת ה-Tuck Rule והאשמות הקלטות האימונים לפני המשחק, האשמות שרדפו את הפטריוטס ובליצ'ק מאז, למרות שהן לא מנעו מהם לאסוף עוד ועוד תארים.
הראמס מייצגים הרבה דברים במשחק הזה. נרטיב של נקמה, למרות כל השנים שעברו והאנשים שהתחלפו. רוח נעורים אולי גם כן, עם מאמן בן 33 (שון מקוויי) שרוב הליגה מחפשת מאמנים שעבדו איתו, מעליו, תחתיו או סתם מזכירים אותו. עם ק"ב בשם ג'ארד ג'וף בן 24, שכמו בריידי הוא גם מקליפורניה, ובעונתו השלישית בליגה מחפש להתחיל מסע לאליפויות משלו.
לבריידי זו הייתה עונה פחות טובה. השחרור המהיר של הכדור עדיין שם. הקו ששומר עליו מצוין. אחת המטרות האהובות עליו, הטייט אנד רוב גרונקובסקי, גם בירידה די בולטת. יש שיגידו שהפטריוטס בסופרבול רק בזכות הטלת מטבע וחוקי הארכה פגומים, אבל כשזו הפעם התשיעית של הקבוצה עם צוות בליצ'ק-בריידי בסופרבול והפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות, קשה להמשיך לטעון את ה"רק בגלל" שתמיד מוצמד לכל הצלחה של הפטריוטס ע"י המבקרים שלהם.
האם עוד אליפות תשנה משהו ביחס אל בריידי וחבורתו? לא אצל מי שהחליט שהקבוצה, המאמן והשחקן נושאים כתמים של רמאות או כל דבר אחר לא כשר. ובכל זאת, אליפות שישית (שלישית בחמש העונות האחרונות) תשווה את הפטריוטס למס' זכיות הסופרבול של הפיטסברג סטילרס, השיאנית שעשתה זאת עם דומיננטיות חסרת תקדים בשנות ה-70 ועוד עשור מאוד מוצלח בפתיחת המילניום. הפטריוטס שמו את כולם מאחור, או לפחות יישרו קו איתם. חוץ מהסטילרס.
יש שושלות שנמשכות 3-4 שנים ומתפוגגות להן. הפטריוטס, בוריאציה כזו או אחרת, עדיין נמצאים בעידן השושלת שלהם. איפה זה יסתיים? עם טבעת או בלי, כרגע הפטריוטס לא מראים שום כוונה לשחרר את אחיזת החנק שלהם על הכסא הכמעט קבוע שלהם בסופרבול בשנים האחרונות ובכלל בשני העשורים האחרונים.
