במשפט מפורסם מאוד של אלברט איינשטיין נאמר שאי שפיות היא לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. במכבי ת"א זה קרה העונה שוב ושוב בהפסדים הצמודים והמרגיזים: שוב לפתוח בחמישייה לא נכונה שיצרה פיגור מוקדם ושוב לסבך התקפות בכדררת בלתי נגמרת של ווילבקין ושוב ושוב ללכת רק אל אותו ווילבקין במשחקים צמודים, בלי תרגיל או תכנון וכך להפסיד שוב ושוב. ושוב.
אז אתמול בערב ראינו סוף סוף קצת שינויים. סוף סוף קצת שפיות. אם תרצו אי(לייז'ה) של שפיות.
יאניס ספרופולוס הבין אתמול שכדי לא להפסיד שוב משחק שכבר היה בדרך לנצחון קל (ולזה שכמעט ברח יש, אגב, למאמן היווני חלק גדול מאוד, כי ביתרון 13 ברבע השלישי הוא הוציא גם את בראיינט וגם את ווילבקין ועד שהחזיר אותם הפער כולו נמחק…), הוא חייב לשנות ולא לסמוך רק על ווילבקין, שהיה במשחק טוב אתמול, עם 23 נקודות, מדד 26, הגבוה בקבוצה ובעיקר הרבה אחריות בהתקפה והקרבה בהגנה.
ספרופולוס שם את הכדור במאני טיים בידיים של ג'ונס ובראיינט. שהם יובילו אותו והשאיר את ווילבקין איתם על המגרש. הרכב של שלושה גארדים שהפעם היחידה העונה שהמאמן היווני השתמש בו היה נגד ז'לגיריס קובנה, בעיקר בגלל האילוץ של הפציעה של האנטר. לאותו האנטר נחזור בהמשך.
אז אותו אלייז'ה בראיינט פשוט לקח את המשחק עליו והראה שוב שהוא שחקן של מאני טיים. עד אמצע הרבע הרביעי בראיינט לא עשה כלום ומשטרת ת"א כבר היתה בדרך להיכל ביד אליהו כדי לעצור אותו על שוטטות. ואז בראיינט התעורר וקלע 14 מ-18 הנקודות שלו, כולל שלוש שלשות שכל אחת מהן בזמן קריטי יותר מהקודמת. האחרונה קבעה 71:78 , 27 שניות לסיום וסגרה עניין.
מהאיש שניצח את המשחק בהתקפה לאיש שניצח אותו בהגנה: אות'לו האנטר. הסנטר האמריקאי היה בירידה חדה מאוד ביכולתו העונה, גם בגלל בעיות גב טורדניות. ההבדל בין האנטר של העונה לזה של העונה שעברה הוא במידה רבה ההבדל בין מכבי של העונה לזו של העונה שעברה. אז כבר ביום ראשון בנהריה האנטר היה נראה קליל בהרבה והרבה פחות מוגבל בתנועה וגם קלע 19 נקודות ואתמול המשיך את היכולת הנהדרת בשני צדי המגרש, עם דאבל דאבל של 13 נקודות, ב 6/7 מהשדה ועשרה ריבאונדים, עם מדד 24 והגנה נהדרת עם המון רגליים, לב ונשמה. לשיאו הגיע האנטר בסיום הצמוד, שביצע חילופים אוטומטיים על ג'ורדן לויד, שהיה עם 21 נקודות 3:30 לסיום ומאותו רגע עצר לחלוטין, הרבה בזכות אות'לו.
לצד טעויות,כמדי שבוע,שביצע יאניס ספרופולוס בניהול המשחק, לפחות הפעם, כאמור הוא יצא מהסכמות ועשה דברים אחרת:
כמובן שהיו גם את הדברים הרעים הרגילים: למרות הנסיון לשינוי בחמישייה, נפער אותו בור קבוע בפתיחה, עם 9:16 לכוכב האדום וכמובן אותו איבוד של יתרון גדול בזמן קצר. אבל הפעם, כאמור היו גם שינויים לטובה, כמו לפתוח עם כריס ג'ונס בחמישייה, כמו לזהות את האנשים החמים וללכת איתם ולא לעשות את החילופים וחלוקת הדקות בהחלטה מהבית וכך רשם טיילר דורסי שיא שלילי של דקות, בהמשך לתרומה,או למעשה חוסר התרומה שלו.
דורסי הוא אכזבה גדולה בינתיים העונה. מדורסי ציפיתי לעשות קפיצת מדרגה העונה, כפי שבדרך כלל קורה עם שחקנים אמריקאיים המשחקים את עונתם השנייה ביורוליג, אחרי ההסתגלות להבדלים בין הכדורסל האמריקאי לאירופי בעונה הראשונה. במקום זה דורסי רק נמצא בנסיגה. לא ברור אם זה מישהו מנטאלי או מקצועי. כן ברור שזה חייב להשתנות על מנת שהצהובים יהפכו את העונה הזאת.
עמרי כספי חזר ליורוליג אחרי כמעט שנה ונתן כמה דקות, בהן רואים שהוא עדיין חלוד ולא בכושר, אך עדיין נותן אנרגיות והתלהבות. איתו, עם דיברתולומיאו וכמובן עם זוסמן, שאמור לחזור בהדרגה מהשבוע הבא, יש לצהובים פתח לאופטימיות שאפשר לחזור מהפיגור שנוצר בטבלת היורוליג.
כמובן שעדיין מוקדם לקשור כתרים. הצהובים ניצחו אתמול בסך הכל את אחת הקבוצות החלשות כרגע במפעל וגם זה בקושי וביום בו למעשה רק שלושה משחקני היריבה (לויד,דוידובאץ' ואובראיינט מיודעינו) שיחקו כדורסל והם עדיין צריכים להחזיר חזרה כמה מהמשחקים שאיבדו במו ידיהם. עכשיו הם יוצאים לסדרה של שלושה משחקי חוץ קשים(קשים בגלל היריבות, לא בהכרח בגלל שזה בחוץ, בכל זאת, אתם יודעים, קורונה ואין קהל) מול באסקוניה, וילרבאן וברצלונה. עוד לפני באסקוניה יש למכבי שני משחקי ליגה, בחולון בשבת ובנס ציונה בשני, כך שבאמת אין זמן לחגוג את הנצחון אתמול, אלא רק להמשיך לעבוד קשה.
הכותב הוא מבעלי הפודקאסט "מכביפוד", פודקאסט האוהדים של מכבי ת"א בכדורסל.
