הערב יש דרבי תל אביבי וכל דרבי כזה, המשוחק בלי קהל, מגדיל את הגעגועים לקהל ולאוירה.
שני מחנות האוהדים תמיד מפגינים יכולת גבוהה בדרבי, עם צבעים, עידוד וכמובן הרבה שנאה הדדית. עכשיו דמיינו את הסיטואציה הבאה: הפועל כובשת שער והקהל של מכבי בשער 11 קופץ משמחה. זה יכול לקרות? ובכן, רבותיי, הדבר הזה קרה…
מעשה שהיה, כך היה: בעונת 93/94 הייתה הצגה כפולה בבלומפילד: במשחק הראשון נתניה אירחה את מכבי ת"א(כן, כן. נתניה אירחה שם מרצון להכנסה כספית גבוהה, יחד עם המשחק השני. מכבי ת"א אירחה אז ברמת גן) ובמשחק השני הפועל ת"א אירחה את מכבי חיפה. חיפה היו ביתרון 3 נקודות על מכבי ת"א בשלב ההוא, לפני המשחקים.
הליגה הייתה לקראת סיומה, עמוק בסיבוב השלישי. זה גרם לזה שהקהל של מכבי ת"א היה בעד היריבה העירונית במשחק השני.
בלומפילד הישן, אז עדיין עם יציעי עמידה, או "בטונדות", כפי שנקראו, היה מפוצץ ב 22,000 איש, שכמובן הצהוב, האדום והירוק היו מכונסים יחד באצטדיון היפואי.
מכבי ת"א ניצחה את המשחק שלה מול נתניה 1:2 ואז בעצם חיפה עלתה למשחק מול הפועל כשהקבוצות בשוויון נקודות.
כמובן שבמשחק הראשון האדום והירוק היו מאוחדים נגד מכבי ת"א, העניין התרחש במשחק השני…
חיפה עלתה ליתרון, האדומים השוו, חיפה עלתה ל 1:2 עוד לפני המחצית.
ואז,בדקה ה-81, התרחשה סצינה פשוט סוריאליסטית במשחק הזה: יוסי מדר הבקיע שער שוויון 2:2 לזכות הפועל מול שער 11 והקהל של מכבי ת"א, שישב בו פשוט התפוצץ משמחה.
אגב, זה לא עזר וברקוביץ' הבקיע 3:2 לחיפה שלוש דקות לסיום, בדרך לאליפות ירוקה, אבל התמונות האלה, של שחקן באדום כובש וקהל בצהוב עף לשמיים, לא ימחקו לעולם מהזכרון וכנראה שגם לא יחזרו…
מצורף התקציר של אותו משחק, עם אותה סצנה מתוארת
