בסוף, כהרגלה של מכבי ת"א השנה, זה היה משחק צמוד ולצהובים היה גם צ'אנס לקחת אותו אם הם היו יותר מרוכזים ואם ווילבקין היה ביום קליעות יותר טוב. אבל נצחון כזה היה משקר. זה היה משחק של זניט, עם קצב של זניט, עם שליטה של זניט ועם בית ספר לכדורסל שצ'אבי פאסקוואל עשה לספרופולוס ועשה, בפעם המי יודע כמה, למכבי( למעשה בפעם ה-16 מ-19 משחקים שלו נגד הצהובים, אם אתם מאלה המתעקשים לספור…).
צריך לאמר בהגינות שזניט הצליחה לכפות העונה את הסגנון שלה וגם לנצח גם קבוצות טובות ואינטילגנטיות בהרבה ממכבי…
הרוסים הכתיבו את הקצב האיטי והמבוקר שהם אוהבים ולמעט הפתיחה הטובה בצהוב, מכבי נגררה אחרי זניט. וזו הבעייה הכי חמורה של מכבי ת"א השנה: היא נגררת ביותר מדי מקרים אחרי היריבה ולא יוזמת וכופה את הרצונות שלה ואת הקצב שלה. זה קורה גם בליגה וגם באירופה.
קודם כל זה מתחיל מזה שאין רכז. מדברים על שחקני הפנים הקרואטים הרבה, אבל קל להגרר וקשה ליזום כשאין רכז אמיתי. אחרי סיבוב שלם של יורוליג אפשר כבר לאמר בפה מלא שכריס ג'ונס לא רכז או לפחות לא רכז מספיק טוב לרמות האלה וגם ספרופולוס רואה את זה ובמאני טיים הוא במקרים רבים לא על המגרש. אתמול חוסר האמון של המאמן היווני ברכז שלו היה קיצוני והתבטא בפחות מתשע דקות, בהן היה ג'ונס אנמי לחלוטין וסיים ללא אסיסטים(ועם איבוד אחד). מקבלי ההחלטות חייבים להחליף אותו או להביא רכז בנוסף אליו. למעשה זה היה צריך לקרות כבר לפני חודש.
אם נגענו בקרואטים אז נמשיך אליהם: בנדר חזר אתמול לסורו(מה זה חזר?! אפס נקודות וארבעה איבודי כדור) אחרי שלושה משחקים טובים. המשותף למשחקים הטובים שלו היו שהוא פתח בהם בחמישייה. יש שחקנים שלא עולים טוב מהספסל וכנראה שבנדר אחד מהם.
ז'יז'יץ' התחיל את המשחק חזק בהתקפה, עם 10 נקודות ברבע הראשון, אבל נעלם לאחר מכן ובהגנה, בעיקר לאחר הכניסה של פוייטרס במקום גודאיטיס, הוא יצר את החורים הקבועים למכבי.
אות'לו האנטר נכנס כדי לפתור את הבעייה הזאת, אבל כנראה שהאנטר, שהיה בספק בגלל גב כואב, היה צריך להקשיב לגב שלו ולנוח אתמול. פציעה שנייה העונה שלו ממכה מחבר לקבוצה. נאחס שלא ייאמן. בלעדיו יש לצהובים הרבה פחות כלים בשני צדי המגרש וספרופולוס צריך לאלתר הרבה.
הכניסה של פוייטרס למשחק בזניט היא אחד הצעדים בהם שינה צ'אבי פאסקוואל את המשחק, לאחר הפתיחה הטובה של מכבי. זוסמן פתח בחמישייה כדי לעצור את פאנגוס, הצהובים הפגינו הגנה לוחצת וגם ניסו לרוץ קדימה, כפי שכתבתי כאן בפריגיים אתמול שהם צריכים לעשות. כך מכבי עלתה ל 1:8 ו 9:16. אלא שמשם זה פחות או יותר נגמר. פאסקוואל הכניס את פוייטרס ועבר לשחק עליו ודרך הצבע ומכבי לא מצאה את ידיה ורגליה. במצב הזה של שינוי הסגנון מכבי גם התקשתה לרוץ ונתקעה בהתקפות המסודרות, או למעשה המבולגנות שלה. זניט מחקה את היתרון הצהוב ואז הגדילה את היתרון שלה עד ל-16 נקודות בשלהי הרבע השלישי.
בסופו של דבר מכבי, כמו מכבי, חזרה והתפתח משחק צמוד. זה הדבר הכי ודאי בעונה חסרת הודאות הזאת: תביא למכבי כיריבה את מתנ"ס נווה חמציצים או את הלייקרס, תנו לה להיות בפיגור עשרים או ביתרון עשרים וכנראה שבסוף תקבלו סיום צמוד.
אז בסיום הצמוד הזה מכבי נזכרה לחזור להיות אגרסיבית בהגנה, כמו בתחילת המשחק וללחוץ עם הרכב נמוך(ספרופולוס ראוי פה לשבח על האלתור הזה, ששונה מאוד מתפיסת עולמו) על השחקנים בכחול, כולל טראפים על הגבוהים(איפה זה היה שתומאס ופוייטרס טיילו באין מפריע אל הצבע כל הרבע השלישי?), זניט עשתה הכל כדי להפסיד ומכבי לא רצתה לקחת. זה קרה בעיקר כי היא שכחה את הדברים שנתנו לה ארבעה נצחונות בחמשת משחקי היורוליג האחרונים ואפילו לקתה בזכרון לטווח ממש קצר ושכחה את מה שהחזיר אותה בהתקפה למשחק הספציפי הזה וזה לתקוף את הטבעת. פתאום היא חזרה להרגל הישן והרע, בו ווילבקין מכדרר למוות וזורק שלשות התאבדות בעוד האחרים מביטים ומצלמים. ספרופולוס אמר אחרי המשחק שמכבי תחיה ותמות על ווילבקין, אבל מה עם לעבוד בשבילו ולסדר לו תרגילים ולא רק לזוז לו מהדרך? כך הלך לו הסיכוי לגנוב נצחון, שלא הגיע לצהובים, אבל היה חשוב מאוד.
מכבי ת"א סיימה את הסיבוב הראשון במאזן 10:7 שלילי. זה נראה רע, אבל כמובן שלא אבוד. שלושת משחקיה הקרובים: אלבה ברלין בחוץ, אולימפיאקוס ובאסקוניה בבית, יקבעו רבות את המשך העונה שלה. שלושה נצחונות ואפשר להמשיך לחלום על ההצלבה.
הכותב הוא מבעלי הפודקאסט "מכביפוד", פודקאסט האוהדים של מכבי ת"א בכדורסל
