הספורט היפה, הכדורגל, האהבה הספורטיבית הראשונה שלי, הוא אולי הספורט שמעורר הכי הרבה אמוציות. האוהדים הכי "פנאטים" תמיד יהיו אוהדי כדורגל. האהדה הבוערת לנו בלב לפעמים יכולה לגרום לקונפליקטים קשים, הקנטת יריבים, וויכוחים על סטטיסטיקות והשוואות בין הישגים. כל זה, ועוד, ברמת אינטנסיביות (וכן, לפעמים אלימות) שונה. אבל הספורט היפה הוא ספורט יפה. אפילו אם מדי פעם מכערים אותו כל מיני דברים.
דייגו מראדונה – עדיין, לדעת רבים השחקן הטוב בהיסטוריה. מה יזכרו לו תמיד יותר מכל (ויש הרבה לזכור)? סלאלום מדהים מול אנגליה, יד האלוהים והרחקה מבישה ממונדיאל על שימוש באפדרין. בקטנה, אצלנו, יזכר כפיר אדרי שלקח – לא על דעת עצמו – את אותו החומר, וזכה (יחד עם המועדון) לקיטונות של בוז בכל מגרש בו ביקר.
רוצים דוגמאות לשחקנים מפורסמים מאוד שהשתמשו בסמים, או תוספים לא חוקיים? הנה שישה: אדריאן מוטו, מארק בוסניץ', אדגר דווידס, יאפ סתאם, פרנק דה בור, קולו טורה.
ישנן לצערי עוד לא מעט דוגמאות, אבל מטרת הטור אינה להשחיר את המשחק שאני אוהב כל כך. כמו כן, אין הדוגמאות לעיל יכולות להשחיר אותו. רק להעיר, שלמרות שהספורט אכן יפה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמעצם היותו כל כך פופולארי, ומזרים מזומנים, הוא לחלוטין לא נקי מאלמנטים שליליים – החל בחומרים אסורים, המשך בשערוריות שיפוט והימורים, וכלה בשחיתויות מערכתיות ופרטיות (מונדיאל בקאטר anyone?). לכן, די נדהמתי לאחרונה כשהשערה שהעליתי לגבי שימוש בתוספים העלתה את חמתם של רבים וטובים. שהרי, אנחנו לא מתעסקים בספורט בעל רקורד כה נקי – לא ברמה העולמית, ולבטח לא בזו המקומית – שדיון בנושא צריך להיות טאבו, או כנהוג לומר במחוזותינו "הזוי".
ההשערה המדוברת (שהועלתה בזמן צפייה במשחק בין מכבי ת"א להפועל ב"ש ולאחר שתי פציעות נפרדות) היתה האם יש קשר בין ריבוי הפציעות בהפועל ב"ש השנה ותוספים שונים שלוקחים השחקנים.
אמתין בסבלנות שירגע הקורא היקר וארחיב.
טוב, אז לקחנו נשימה ארוכה, וכעת אבהיר מאיזה כיוון אני בא כדי שלא ישאר ספק:
- האם אני יוצא באישום ששחקני הפועל ב"ש נוטלים סמים? התשובה חד משמעית – לא.
- האם יש מקום לחשוד בכך? ובכן, הבדיקה של שיר צדק התבררה ככל הנראה כתוסף מזון מאושר שזוהם. ולכן, אין מקום לחשוד או להאשים את הקבוצה בכך. ולא, אני לא מייחס לדבריו של וובה בראון חשיבות יתרה.
- האם יכול להיות שקבוצה בליגת העל, או שחקנים בליגת העל משתמשים בתוספים אסורים? הרי כבר סיפרנו על כפיר אדרי ממכבי ת"א (אותה אני אוהד) שהשתמש ואף נתפס. אז איך אנחנו יכולים להתכחש לאפשרות?
- האם ההשערה שלי תקיפה רק לגבי הפועל ב"ש? כמובן שלא. ברור לכל, שכל מועדון וכל שחקן יכול לפעול על פי דרכו.
- האם יש בהשערה לערער על לגיטימיות של המועדון או הישגיו? לא, לא, ושוב – לא. הפועל ב"ש היא אלופת המדינה שלוש שנים ברציפות מהסיבה הפשוטה שהיא הקבוצה הטובה במדינה בשלוש השנים האחרונות. אין "אבל" ואין סייג, ואין שום פקפוק. אלה הן עובדות. ואין כלל קשר בין ההשערה לבין זהות הקבוצה. מסכים גם עם כל מילה מהטור של חמי אוזן בוואלה שכל נסיון להטיל דופי בהפועל ב"ש וזכייתה על בסיס שמועתי וקונספירטיבי הוא פסול מיסודו.
- היוזמה, עליה דווח ב"ידיעות", על כוונת קבוצות בליגה להתלונן על ב"ש היא לא פחות ממביכה. מקווה שלא נכונה הידיעה, ואני מתנגד לזה נחרצות.
מקווה שמאוד ברור שאין לי דבר כנגד הפועל ב"ש, וממליץ לקרוא את הטור הזה שלי, כדי להבין שאני אפילו מאוד אוהב את הקבוצה הזו. מקווה גם שמאוד ברור שלמרות שההשערה נוגעת לריבוי פציעות בקבוצה הזו, היא תקיפה לכל שחקן שנפצע באופן תדיר, ללא קשר לקבוצה בה הוא משחק. עכשיו, בואו ונשאיר את אלופת המדינה מאחורינו ונתקדם לדיון האמיתי, כי הדיון האמיתי הוא על הקשר בין שימוש בתוספים לבין פציעות.
בואו נניח בנוסף לתוספים בלתי חוקיים לנפשם, שהרי ישנה רשימה ענפה של חומרים שמורשים ע"י הרשויות העוסקות בפיקוח. פה לפחות, אני מאמין שאין ויכוח לגבי העובדה שכל הקבוצות המקצועניות משתמשות בתוספים. נשאלת השאלה – האם יש קשר בין שימוש בתוספים חוקיים לבין ריבוי פציעות?
לדעתו של ארסן ונגר יש ויש. וגם לדעתי הלא מאוד מלומדת, אך המבוססת על אבחנות שבאות מעולם ה MMA, ומושלכות על הספורט היפה שלנו. חלק מהתוספים (בעיקר הבלתי חוקיים, אבל לא למדנו עדיין מספיק כנראה על החוקיים) תורמים ליכולת ההתאוששות של השרירים מהמאמץ. זה מאוד חשוב, מכיוון שהעיסוק בספורט מקצועני דורש את המאמץ הזה בתדירות הולכת וגבהה (בטח כשמדובר בקבוצות שנחות הרבה פחות עקב השתתפות במפעלים אירופאים) ובאינטנסיביות גבוהה כל פעם. הבעיה היא שבזמן שהשריר מתאושש בצורה טובה, הוא משאיר מאחור את הגידים, העצמות והמפרקים. אלה לא מקבלים את אותו היתרון שמקבל השריר, וכך העומס עליהם נשאר ופציעות הופכות להיות מתבקשות.
האם יש לי הוכחה חותכת שתוספים חוקיים עשויים לתרום לריבוי פציעות? לא. אני לא פיזיולוג ברמה מתאימה, ולא חקרתי את התוספים הספציפיים. אגב, גם הרופאים של ארסנל לא מסכימים מחמת חוסר הוכחות חותכות, וונגר עצמו אומר שמדובר בהשערה שלו, על סמך אבחנות פרטיות שלו.
ובכל זאת, האם לא נכון לשאול את השאלה? ומה אם התשובה חיובית? מה אם ייערך מחקר מעמיק בנושא, ויוכח שתוספים אלה ואחרים – למרות המעלות שלהם – תורמים בצורה עקיפה לריבוי פציעות? האם לא שווה לבדוק? האם רשימת התוספים הבלתי חוקיים מכילה רק כאלה שהיו אסורים מאז ומעולם? או שאולי בעקבות נסיון ומחקר, התווספו אליה כאלה שהיו מאושרים בעבר? הכדורגל הולך ומשתפר מכל הבחינות, החל בטקטיקות, המשך בתחום המנטלי וניתוח סטטיסטי, וידאו ועוד אלמנטים שמוסיפים (יותר או פחות) למקצועיות העוסקים בדבר.
אני מאמין שראוי לתהות, וכדאי לבדוק, האם ישנם דברים שמסכנים את בריאות השחקנים ואותם ניתן יהיה להוציא משימוש.
זה לא קשור להפועל ב"ש. זה לא קשור לאיזו קבוצה אני אוהד. הבדיקה עליה אני ממליץ צריכה להתבצע בכל הקבוצות. זה קשור לבריאות השחקנים ולמשחק שאנחנו אוהבים. לבדוק את הספורט שלנו בצורה עקבית ושיטתית לטעמי זה הכרח. זה נכון לגבי הימורים בלתי חוקיים, מכירות משחקים, שחיתות מערכתית וכו' וכו'. לא על מנת ללכלך. להיפך. על מנת לשמור על הספורט היפה – נקי.
אסיים בתקווה שהספורט שלנו (לפחות בארץ) נקי ויישאר כך, ובאיחולי בריאות והצלחה לכל שחקני הכדורגל בארץ.
