אמש (29.07.18) המשיכה סדרת רבעי הגמר של גביע הטוטו, והפעם הייתה זו מכבי תל אביב שאירחה את בית"ר ירושלים באצטדיון נתניה. בית"ר ירושלים ששוקעת עמוק בבוץ של עצמה הגיעה לערב הזה ללא ציפיות, עם סגל חסר וללא המאמן גיא לוזון על הקווים. בין השחקנים שהחסירו הערב בלטו כמובן השוער איתמר ניצן שלא הופיע בגלל בעיות בקרה תקציבית, קרלוס קוויאר בגלל אותה הסיבה, וגם השחקן שהרוחות סביבו לא מפסיקות לנשב- עידן ורד שנעדר בגלל פציעה בקרסול. האמנם?
מכבי תל אביב לעומת זאת מגיעה מלאה באנרגיה לאחר ניצחון של 2-0 בליגה האירופית ביום חמישי שעבר, ועם סגל רענן, כשהמטרה לעונה הקרובה היא כמובן להגיע כמה שיותר גבוה בצמרת הליגה. בסגל התל אביבי נראו גם המושאלים מתן חוזז ואליאל פרץ שחזרו מהשאלה בבני יהודה, שון גולדברג שחזר לאחר עונה בבית"ר ירושלים, שחר פיבן שחזר מעונה במ.ס אשדוד, דן גלזר ששב ממכבי נתניה ורוסלן ברסקי ששב מעונה מוצלחת בהפועל חיפה מחזיקת הגביע.
המטרה ברורה
ההצגה האמיתית החלה עוד לפני שריקת הפתיחה והתמקדה כמובן בקהל הבית"רי שמגיע טעון מאוד לעונה הקרבה לאחר ההתרסקות שנחלה הקבוצה במחזורי הסיום של העונה הקודמת. עם עננת הבקרה התקציבית והאפשרות לרדת לליגה הלאומית, המטרה של האוהדים עומדת לנגד עיניהם והם לא מתכוונים לעצור עד שהיא תושג – אלי טביב צריך לעזוב. היציע של האורחת היה גדוש כפי שהבטיחו לעשות במשחקי החוץ, ואי אפשר היה לפספס שירים, קללות ומשפטים שלא נשגרו כבר תקופה ארוכה בפיהם של האוהדים הירושלמים, שכזכור שמרו על איפוק לאורך כל עונת המשחקים הקודמת.
ובואו נחזור לדשא. למרבה הפלא מחצית ראשונה נטולת שערים. אפשר היה לטעות ולחשוב שההרכב האלמוני ברובו של בית"ר יהווה פתח קל למשחק מרובה שערים, אך לא כך הדבר. התנועה התל אביבית הייתה איטית ועצלה במשך רוב המחצית הראשונה כשב-30 דקות הראשונות לא נרשמו שום ניסיונות של הצהובים כחולים לשער של טמיר ללו. אותו טמיר ללו שאת שמו לא רבים הכירו, הוא שחקן ביתי של בית"ר ירושלים ששיחק בבית"ר כפר סבא ואף זומן לסגל הנבחרת האולימפית. השוער בן ה-21 שערך הופעת בכורה בבוגרים הפתיע בביטחון שלו, היציאות מהשער והתפקוד הנקי, למעט השער שספג בדקה 56' מבישול של גלזר וסיומת של ארון שוינפלד.
השער הבודד הזה במחצית השנייה היווה את הנקודה בה בית"ר ירושלים חזרה לאחור ובקושי נרשמו ניסיונות התקפה שלה. עם זאת, ההתקפה התל אביבית, ששודרגה במחצית השנייה עם כניסתם של עומר אצילי ואלי דסה, לא הצליחה לייצר עוד שער.
בלטו לטובה במכבי תל אביב: אפשר לומר שמכבי התעוררה במחצית השנייה ולא סתם הגול היחיד הגיע בדקה 56'. הכניסה של אצילי ודסה במקום גולסה וחוזז שינתה משהו באנרגיות ועוררה את המשחק. לאורך כל המחצית השניים (שחקני עבר של בית"ר) הובילו מהלכים ויצרו הזדמנויות. דן גלזר עם בישול נהדר לשוינפלד ועבודת לחץ מעולה שגם הובילה בסופו של דבר לשער. רוסלן ברסקי התבלט במחצית השנייה כשרוב הנעות הכדור עברו דרכו. גם הבלם שחר פיבן רשם הופעה יפה בתפקוד שקט ויעיל בחלק האחורי.
המאכזבים בכחול צהוב: איתי שכטר הגיע למכבי תל אביב בקול תרועה רמה, אבל לא ממש הופיע למשחק. האיום הראשון שלו הגיע רק בדקה ה-61' ונבעט הרחק מעל המסגרת. בעיטה נוספת בדקה ה83' הגיעה ישר לידיים של השוער. המוחלפים גולסה וחוזז לא תרמו במיוחד והשינוי החיובי הגיע מיד עם החילוף שלהם והמעבר למשחק דינאמי יותר.
בלטו לטובה בבית"ר ירושלים: אפשר לומר שתוצאת המשחק הזה היא בגדר הפתעה. ההימורים סביב הסיום נטו בין 4-5 למכבי תל אביב, בעיקר בגלל הסגל החסר והעובדה שקוויאר וניצן ייעדרו. עם זאת, יעקב בריהון שהוסט לעמדת המגן רשם מספר לא קטן של עבודות הגנה יפות. גם אבישי כהן, שחזר למועדון אחרי תקופה בחוץ, רשם כמה מהלכים יפים וחילוצים שיכלו להפוך להזדמנויות עם עוד קצת מאמץ. יצוין לטובה גם אופיר קריאף שענד את סרט הקפטן ושימש כמנהיג התורן והדבק של ההרכב השחור צהוב. המצטיין הבית"רי שלי הוא דווקא טמיר ללו. השוער הצעיר יליד 97' יכול להוסיף לרזומה כמה הדיפות יפות שכללו בעיטות של איתי שכטר ועומר אצילי, ובעיקר מתן תחושת ביטחון עם יציאות יפות ושקט נפשי לשחקני ההגנה שלו.
המאכזבים בשחור צהוב: למרבה ההפתעה דווקא השחקנים הוותיקים יותר בסגל הם אלו שלא סיפקו את הסחורה. אריק סאבו תרם מעצמו כרטיס צהוב במחצית הראשונה, וחוסר ניצול מוחלט של בעיטה ממצב נייח במחצית השנייה שמצאה את עצמה מרחפת הרחק מהשער. אנתוני וארן היה אנמי לחלוטין וגם סילבסטר לא בלט במיוחד מלבד ניסיון או שניים שלא סיכנו את הרשת של ראיקוביץ'.
לסיכום, משחק מנומנם למדי שמעלה את מכבי תל אביב לשלב הבא בהתאם לכל הציפיות. עם זאת, ההתמודדות של שחקני בית"ר ירושלים תחת הלחץ הכבד שמוטל עליהם ראויה לציון לשבח. המון שמות אנונימיים החזיקו על גבם קבוצה עם שם גדול, בתוצאה סבירה בהרבה ממה שזכינו לראות מבית"ר ירושלים של סוף עונת 17-18. ימים יגידו האם בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב עוד יזכו להיפגש בליגה הקרובה או שסכנת הירידה לליגה הלאומית תתממש. מה שבטוח, עומדות לפנינו שתי קבוצות שונות בתכלית עם מטרות שונות לגמרי. יהיה מעניין לראות לאן לוקחת כל אחת מהקבוצות את ההתמודדות הזאת שהייתה ראויה עבור שתיהן.
