// מאת טקטיקות ומה שבינהן
מנצ'סטר יונייטד עם הפסד צורם 4:0 לאברטון. לראשונה מזה 38 שנה שיונייטד מפסידה 5 משחקי חוץ ברציפות בכל המסגרות ונראה שסולישאר, שהיה אמור להיות האיש שיחזיר את יונייטד לימים הטובים שלה תחת פרגוסון, יצטרך לעבוד קשה כדי לשפר את המצב של הקבוצה שלו.
Via Manchester United facebook page
החודשים הראשונים של סולישאר על הקווים נראו נהדר. תוצאות מצוינות בליגה שביססו את היונייטד חזק בקרב על כרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה, תחייה מחדש של כוכבים שהיו אבודים תחת מוריניו וקאמבק מפתיע מול פ.ס.ז', כל זה הספיק עבור ראשי יונייטד למנות את סולישאר למאמנה הקבוע, אך נראה שמאז שהמינוי הזמני הפך לקבוע הבעיות אצל השדים האדומים מתחילים לצוף מחדש ועכשיו מגיע המבחן האמיתי של סולישאר.
אז מה הן הבעיות איתם יצטרך הנורווגי להתמודד?
נתחיל מעמדת השוער. דויד דה חאה תמיד ביסס את עצמו כאחד מהשוערים הטובים בעולם. גם בפריימר ליג לאורך השנים נבחר לשוער העונה כאשר סיפק משחקים נהדרים עם הצלות יוצאות דופן, אך בזמן האחרון, נראה שהשוער הספרדי קצת מאבד מהיכולת שלו. זה התחיל הרבה לפני הטעות הקריטית שלו בליגת האלופות כאשר איפשר למסי לגלגל כדור חלש למתחת לבטנו. יונייטד ספגה העונה 46 שערים, הכי הרבה מאז שנת 1990 ונותרו עוד 4 מחזורים לסיום העונה. דה חאה ספג גם 4 שערים מחוץ לרחבה רק ב-2019, יותר מכל שוער אחר בפריימר ליג. כמובן שדה חאה הוא לא האשם היחידי בכל ספיגת השערים הללו, אך יש לו חלק גדול מאוד בהם. נראה שמה שהיה פעם אחד היתרונות החזקים של יונייטד על הדשא הולך ונעלם ואם דה חאה לא יתחיל להראות סימנים של שיפור, ייתכן מאוד שגם בעונה הבאה ליונייטד יהיה קשה להתמודד על האליפות כשבשער של יריבותיהם עומדים שוערים יציבים כמו אדרסון ואליסון.
נמשיך לחוליית ההגנה והקישור. אין ספק שההגנה של יונייטד זקוקה לבנייה מחדש. מוריניו היה משחק "בונקר" עם הקבוצה שלו ואולי הוא ידע למה – ההגנה פשוט חלשה מדי ולכן "המיוחד" היה מציב גם את הקשרים שלו בתור "שחקני הגנה" בכדי לעזור להם וזה מה שיצר כדורגל משעמם ולא יצירתי מה שבסופו של דבר גרם לפיטוריו, אבל הבעיה בהגנה מתגלה בקדנציה של סולישאר יותר מתמיד. מאז מונה הנורווגי למאמנה של יונייטד, בועטים מולה הכי הרבה בעיטות מחוץ לרחבה בקרב הקבוצות בטופ 6. הנתון הזה מדגיש עד כמה הקשרים של יונייטד שכחו לגמרי מהמאמץ ההגנתי וכמעט ולא יורדים לעזור בהגנה קרוב לרחבה. אז נכון, פוגבה פורח מחדש תחת סולישאר מבחינה התקפית עם הרבה יותר שערים ובישולים מאשר בתקופת מוריניו, אך איפה העזרה בהגנה שחייבת להגיע מצידם של קשרי יונייטד? הקשרים של יונייטד רכים מדי מבחינה הגנתית וזה מורגש היטב.
אבל הבעיה של השדים האדומים היא לא רק מבחינה הגנתית. גם מבחינה התקפית היונייטד סובלים מבעיות לא פשוטות. לוקאקו, מרסיאל וראשפורד באמת מתאמצים ומנסים הכול בכדי להגיע להזדמנויות, אבל נראה שהיא הנשק העיקרי הוא בעיקר במתפרצות. אין ספק שבמתפרצות המהירות של ראשפורד ומרסיאל והכדורים הנהדרים של פוגבה מצליחים לבוא לידי ביטוי, אך במשחק השוטף ומתי שההגנה של היריבה מסודרת ועומדת כמו שצריך, השחקנים של סולשיאר מתקשים ליצור מצבים ולהגיע לשער של היריב. במשחק מול אברטון למשל רק לקראת סוף המשחק הגיעה הבעיטה הראשונה לעברו של פיקפורד, אחרי שהמשחק היה כבר אבוד מבחינתה של יונייטד.
האם יש פיתרון לכל הבעיות הללו? ודאי שכן. ראשית כל, הריצה של סולישאר בתחילת הקדנציה שלו הייתה מכיון שהצורך לשינוי זעק לשמיים וכשהגיע שינוי כזה אז הגיעו גם התוצאות הטובות. אבל אחרי שהשינוי הגיע ואפשר להגיד שמיצה את עצמו, השחקנים חזרו ליכולת בינונית במקום לשמור על הסטנדרטים שלהם בזמן הריצה הנהדרת ולא הצליחה ליצור המשכיות. שנית, מבחינת רכש כמובן. כיום קבוצה לא יכולה לתפקד בלי מנהל מקצועי שמתווה את הדרך, בניגוד למצב ביונייטד כרגע בו ההנהלה חושבת שהיא מבינה כדורגל. אנשי מקצוע אמיתיים צריכים להגיע למועדון ולעזור לו בשיקום מבחינת רכש ולא רק להנחית סופרסטארים ולתת להם משכורות עתק מבלי לבדוק את ההתאמה שלהם (סאנצ'ס).
אם כבר כולם באופוריה מהסיפור של אייאקס ומהעונה הנהדרת שלה, אולי היא תוכל לקחת ממנה לא רק שחקנים, אלא גם את ואן דר סאר שחלק גדול מההצלחה של אייאקס העונה היא בזכותו. ואן דר סאר מקושר כמובן לשדים האדומים ושיתוף פעולה שלו בהנהלה ושל סולישאר על הקווים יכול להיות מרתק. עד אז, סולשיאר צריך לפתור לא מעט בעיות אחרות. הערב בדרבי זו הזדמנות טובה להתחיל.
