מה קורה עוקבים דמיוניים שלי?
קודם כל, אם זה הטור הראשון שאתם קוראים בסדרה, גשו לכאן כדי להבין בכלל על מה מדובר.
עכשיו כשכולנו באותו קו, אפשר להתחיל בקצת מילות עידוד!
השעה היא שוב שש בבוקר, רק שהפעם יום שבת… הקללות לעצמי מהפעמים הקודמות מתגברות, אבל אולי זה מה שגורם לי לקחת את עצמי ולקום מהמיטה. אחרי הכל, מה זה לקום בשבת כשעוד יש לך זמן לישון אח"כ, לעומת לקום ערב אחרי הופעה בה קפצת למשך שלוש שעות באמפי שוני ומיד אחרי הריצה (ומקלחת, אל תהיו מגעילים!) נסעת לעבודה?
בטור הקודם סיפרתי על איך רצתי עם טלפון ומפתחות ביד כאחרון ההזויים שרודפים אחרי האוטובוס בבוקר. כל זה יכל להימנע אם לא הייתי האדם המרחף ביקום. את הרצועה לטלפון מצאתי בדיוק במקום בו חשבתי שהיא נמצאת, אבל דברים שרואים אחרי ריצה, לא רואים בפעם הראשונה בה מתעוררים בשש בבוקר כשהחדר חשוך.
אבל הגילוי השני היה מרעיש יותר! החלטתי שהגיע הזמן להשקיע ולקנות מכנסי ריצה שאשכרה יש בהם כיס, כדי שלא אצטרך להחביא את המפתחות בכל מיני מקומות שונים ומשונים או חס וחלילה לעשות לעצמי שוב חור במותן. מגיע לחנות, רואה שיש מכנסיים עם כיס מאחור במקום בצדדים. כמה פשוט, ככה גאוני! חושב לעצמי, איך לא חשבו על זה קודם במכנס שלי למשל? כמובן שכשחזרתי הביתה גיליתי שיש את אותו כיס גם במכנס שלי והתביישתי בכמה אני דביל.
לאחר שלושה סשנים של ריצה בשמונה אינטרוולים של דקת ריצה ודקת מנוחה, האפליקציה החליטה שאני מספיק בכושר כדי להעלות קצת את הרמה. בשבוע האימונים השני אני רץ שישה אינטרוולים, אך כל ריצה היא דקה וחצי וההליכה המהירה היא שתי דקות.
בפעם הראשונה שעשיתי את האימון הזה, כמעט ויתרתי בריצה השנייה. לא יודע מה כל כך עייף אותי, אבל השילוב של שבת בבוקר עם התוספת הקטנה הזו גרם לי באמת לרצות לשחרר מהריצה הזו. מה אגיד לכם, ברגעים כאלה אני על הטור, או על כך שהושקע כסף שהוא לא שלי בריצה.
עכשיו, לכמה דברים מעצבנים שחייבים להאמר:
1) לא, לא, לא! גברים, זה לא לגיטימי לרוץ בפארק בלי חולצה! זה דוחה, אף אחד לא רוצה לראות את זה, אתם לא בחוף הים! גם אם יש לכם קוביות כמו של מייקל לואיס וגם אם הכרס שלכם לא נושמת מאחורי חולצת ריצה, תתלבשו.
2) חוק ברזל לגבי מכנסי גברים: אתה עושה תנועת ריצה ויש חשש לבריחת איברים מוצנעים החוצה? המכנס הזה קצר מדי!
3) לא, לא, לא! נשים, זה לא לגיטימי לרוץ בפארק עם חזיית ספורט! יש סיבה שזה מכונה "חזיית" ספורט.
4) חוק ברזל לגבי מכנסי נשים: הרמת רגל והתחת שלך ברח החוצה? המכנס הזה קצר מדי!
5) לא, זה לא לגיטימי לנהל שיחות בוקר של החבורה תוך כדי הליכה איטית על מסלול הריצה.
כידוע, מוזיקה יכולה להיות אחלה עידוד תוך כדי הריצה. אי לכך ובהתאם לזאת, הכנתי לעצמי פלייליסט ריצה שאני שמח לשתף אתכם. אזהרת מסע קטנה, המוזיקה שהכי עוזרת לי להיכנס לקצב זו מוזיקת רוק, אז לא מדובר בפלייליסט לכל אחד. הרשימה תתעדכן מפעם לפעם, אז אם אהבתם ממליץ לכם לעקוב אחריה בספוטיפיי.
לסיכום, אספר שזה מאוד מפתיע לראות את השיפור שחל בכושר שלי אחרי שבועיים של אימונים. אמנם אני מתחיל לפתח כאב מוזר בשוק של רגל ימין, אבל אני מניח שזה יותר כי אני עושה שחרור חאפרי מאשר בעיה אמיתית.
מזכיר לכולם את קמפיין הגיוס שלי, אשר לכבודו נתכנסנו כאן: https://campaign2018.sunriseisrael.org.il/campaign/8
לדעתי אתה תהיה הרול-מודל של דן סלפטר.
נ. ב
לא מכיר אף שיר ברשימה שלך.