לב אחד

בוב מארלי שר פעם באחד משיריו הידועים: “one love, one heart, let’s get together and feel all right”
או בתרגום חופשי לעברית: "אהבה אחת, לב אחד, בואו נהיה ביחד ונרגיש בסדר גמור".

בסוף העונה שעברה כשקבוצת הכדורסל האהודה עליי גלבוע\גליל ירדה ליגה שררה באזור אווירה של אי וודאות, היה פחד שהקבוצה תתפרק בגלל הכישלון המקצועי בעונה הקודמת, בגלל ששיעור הקהל בעונה הקודמת לא היה גבוה ומפני שהוחלף ראש המועצה הקודם דני עטר הידוע כחובב כדורסל מושבע ואוהד של הקבוצה, בראש מועצה חדש.
אבל כמה ימים אחרי התפזרו החששות כשכתבת השער ב״ידיעות העמק״ לא השאירה מקום לספקות ובישרה: "גלבוע גליל מתכוונת לבנות קבוצה לעליית ליגה".

המהלך הראשון שנעשה בקבוצה הוא השארת המאמן המנוסה אריאל בית הלחמי שהגיע בשלב מאוחר של העונה הקודמת כשכבר היינו רגל וחצי בלאומית. אריאל הצליח לבנות יותר מקבוצה, הוא הצליח לבנות משפחה. זה נשמע קלישאתי, אבל כך זה הרגיש והדמעות של הקפטן שלנו שוכמן ושל גיא דותן בסוף משחק העלייה יעידו על כך.

המשפחה הזאת היא לא רק השחקנים והצוות המקצועי, היא גם כל גרעין האוהדים שליווה את הקבוצה בכל העונות החולפות. גם בתקופות היפות וגם באלה שפחות. לגרעין האוהדים שלנו הצטרפו העונה עוד הרבה ילדים (וילדות) שמשחקים כדורסל אצלנו במועדון ובאו לתמוך בקבוצת הבית שלהם.
בדרך הזו הגענו לשלבים המכריעים של העונה, מאוחדים ומגובשים ואחרי 2 ניצונות על רמת השרון וסוויפ בדרבי של העמק על עפולה, הגענו לסדרת הגמר המותחת מול קרית אתא.

היו שחשבו שיהיה לנו קל, אך הם התעוררו מהחלום הזה לאחר המשחק הראשון בו איבדנו את הביתיות. במשחק השני הצלחנו סוף סוף לראשונה העונה לנצח את הקרייתים לאחר משחק מותח ביותר, אך ברגע שחשבנו שכבר שברנו את הנאחס מולם, הגענו לגן נר ושוב הפסדנו בבית באחד המשחקים החלשים ביותר שלנו העונה.

האוהדים של קרית אתא כבר התכוננו להניף את הצלחת אצלם בבית, אך תצוגה נהדרת של ה-MVP של העונה ושל סדרת הגמר, ג'ייסון סיגרס ושל דימיטריוס טרידוול האתלט הנהדר, הביאה את הסדרה למשחק אחרון ומכריע אצלנו בבית.

כל העמק הגיע לראות את המשחק, שבאופן סמלי יצא בדיוק בתאריך ה-27.5, אותו תאריך מרגש שבו 6 שנים לפני כן זכינו באליפות המדינה. האווירה הייתה לא פחות ממדהימה ואחרי תצוגת הגנה אדירה של החבר'ה באדום שהצליחו לעצור את קריית אתא על 52 נקודות בלבד (!).

אפשר להגיד שהגיעה למשחק רק קבוצה אחת. ומשם? חגיגה אחת גדולה! וכך כמו בשיר של הזמר האגדי, כל משפחת גלבוע\גליל התאחדה ביחד, עם לב אחד וסביב אהבה אחת. ובסוף? הרגשנו הרבה יותר מבסדר גמור…

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל השחקנים, הצוות, האוהדים ולכל מי שקשור בקבוצה על עונה מדהימה ומהנה ומקווה לעונה נהדרת גם בליגת העל אחרי הפגרה ובנוסף גם לאחל הצלחה לנס ציונה שירדה לליגה הלאומית העונה ולמסור שאם תשארו ביחד, אתם תחזרו לבמה המרכזית תוך תקופה קצרה.