בגיל 32 אחרי ששבר כמה שיאים במהלך הקריירה, רוצה קלאודיו בראבו לעשות היסטוריה נוספת, לזכות עם צ'ילה בפעם הראשונה בקופה אמריקה.
עם אחד הדורות המוכשרים ביותר בתולדותיה, נבחרת צ'ילה נמצאת על סף היסטוריה, זכייה ראשונה בקופה. בסגל הנבחרת נמצאים כוכבים כמו אלכסיס סאנצ'ס, ארתורו וידאל וגארי מדל, אך האיש שעליו מוטלת המשימה החשובה ביותר הוא קלאודיו בראבו שצריך לשמור על השער מההתקפה המפחידה של ארגנטינה.
קלאודיו אנדרס בראבו מוניוז נולד ב-13 באפריל 1983 בעיירה וילוסו שמחוז מאיפו, חלק מהמטרופולין של סנטיאגו שבצ'ילה. הוא שיחק בהתחלה דווקא כחלוץ ולאחר מכן כבלם. כשגדל הרגיש לא בנוח בעמדות אלו וביקש ממאמנו בקבוצת קולו-קולו (אליה צירף אותו אביו כשהיה בן 11) לשחק בין הקורות. בראיון שערכו איתו בגיל 11 אמר "כשהייתי ילד שיחקתי כחלוץ, אבל במהרה הבנתי שאין לי סיכוי גדול בעמדה הזו. אני לא אוהב את העמדה הזו כי היא מעייפת מאד, אין הרבה אחריות ואתה לובש את אותה החולצה כמו כל אחד אחר. בתוכי, רציתי משהו שונה. אני נהנה בשער".
בגיל 14 הצטרף לנוער של קולו קולו. ההתחלה הייתה קשה מאוד בעקבות גובהו שהיה 1.70 מ'. מנהל קבוצת הנערים של קולו קולו, צעק על מאמן השוערים, חוליו רודריגס, אחרי ספיגת שער מקרן נגד אוניברסידד דה צ'ילה "להעיף מהר את השוער הזה, אנחנו צריכים מישהו יותר גבוה". אך מאמן השוערים שכנע את ראשי המועדון להשאירו בקבוצה, "יש לו איכויות ואני מאמין בו". רודריגס ראה דברים שבצ'ילה לא ראו. בכל שנה רודריגס התארח אצל פרנס הוק, אחד ממאמני השוערים הטובים בעולם, ולמד ממנו שיטות אימון חדשניות שנועדו לפתח שוערים צעירים. הוא החל לעבוד עם שוערי מחלקת הנוער של קולו-קולו על יכולת טכנית, ושם דגש רב על משחק הרגל. בין היתר עבד עם בראבו, שצמח הן מבחינת הגובה והן מבחינת היכולת. כשהיה בן 19, ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת, אך פציעה מנעה ממנו לשחק עד אמצע שנת 2003 אז הוא חזר והציג יכולת נהדרת ומאז לא איבד את מקומו בהרכב הראשון. עד מהרה קיבל את הכינוי "הנשר הקטן". זאת, מאחר שהעריץ את שוער העבר הצ'יליאני, רוברטו רוחאס שכונה "אל קונדור". הקבוצה זכתה באליפות האפרטורה בשנת 2006.
בקיץ 2006 בראבו חתם לחמש שנים בסן סבסטיאן כאשר נקנה ע"י ריאל סוסיאדד תמורת 1.2 מיליון יורו. במסיבת העיתונאים בזמן הצגתו אמר "אני מקווה להראות את איכותם של השוערים הצ'יליאנים, שמעולם לא היו מוערכים מחוץ לצ'ילה". את הופעת הבכורה שלו ערך ב-22 באוקטובר 2006 מול מאיורקה, אך בסיום עונת הבכורה שלו במועדון, לא הצליח למנוע את ירידת הקבוצה לליגת המשנה.
סוסיאדד ובראבו שהו במשך שלוש שנים בליגת המשנה. בעונה הראשונה שלו בליגה השנייה, איבד את מקומו בהרכב והעביר עונה שלמה על הספסל. בעונה השנייה בליגת המשנה חל שינוי במצבו כשהוא סופג 28 ב-32 משחקים, וזוכה בתואר השוער המצטיין. בסיום עונת 2009-10 מצליחים בראבו וסוסיאדד לחזור לליגה הבכירה, כשהשוער אפילו כובש שער אחד מבעיטה חופשית. בליגה הראשונה מעביר הצ'יליאני ארבע עונות במדי סוסיאדד, כשעונת השיא שלו ושל הקבוצה מגיעה בעונת 2012-13 כשהם מסיימים במקום הרביעי המוביל למוקדמות ליגת האלופות.
אחרי שמונה עונות במדי סוסיאדד, נקנה השוער הצ'יליאני ע"י ברצלונה תמורת 12 מיליון יורו. בראיון במסיבת העיתונאים שבו הוצג, הבהיר בראבו כי הוא לא מוותר על המקום בהרכב הראשון. "מעולם לא שיחקתי בעבור קבוצה בה ידעתי שתמיד אהיה הבחירה הראשונה" אמר והוסיף "אני מנסה לתרום כמה שאני יכול, בין אם בתוך חדר ההלבשה או מחוצה לו". התחלה לא הייתה קלה כשספג שער באשמתו נגד נאפולי במשחק הראשון שלו, מה שהביא לביקורות רבות בתקשורת על החתמתו אך לבסוף בראבו שיחק ב-37 משחקים מתוך 38 ב"לה ליגה" וזכה בתואר הסאמורה, המוענק לשוער עם ממוצע ספיגת השערים הנמוך לכל אורך העונה. בסה"כ, הוציא את הכדור מהרשת רק 19 פעמים ושמר על רשת נקייה ב-23 משחקים. בארסה אמנם שלטה בכדור במרבית משחקיה והביסה כמעט את כל יריבותיה, אבל הצ'יליאני הפך לחלק חיוני במשחק שלה בזכות ההצלות שלו.
גם במדי נבחרת צ'ילה בראבו סיפק רגעים גדולים. הוא שותף בכל נבחרות הנוער, וערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ביולי 2004 במשחק הקופה אמריקה נגד פראגוואי. הוא לקח חלק גם בניסיון ההעפלה של צ'ילה למונדיאל 2006 ובקופה אמריקה ב-2007, אחריו הפך לקפטן הנבחרת הצ'יליאנית. כמו כן, היה השוער הראשון של צ'ילה בשני גביעי העולם האחרונים בדרום אפריקה ובברזיל, בשניהם הודחו מול ברזיל בשלב שמינית הגמר.
לטורניר הביתי צ'ילה הגיעה במטרה אחת, לזכות. בראבו, שנתן עונה שיא בברצלונה, שבר כבר כמה שיאים במהלך הקריירה, האם ישבור עוד אחד? התשובות בלילה שבין שבת לראשון.
