זה סיפור על כבוד, עבודה קשה, סטרואידים וטירוף. זה הסיפור הנוראי של כריס בנואה.
אין סיפור שמספר יותר טוב וממחיש יותר חזק את המחיר שמשלם מתאבק מקצועני בהיאבקות הבידורית ה"מבויימת" מהסיפור של כריס בנואה. אחד האנשים הכי אהובים על הקהל בביזנס, נמחק רשמית מהתודעה ולא רשמית זכרו צבוע בשחור קודר.
הרבה זמן רציתי לכתוב עליו. הרבה זמן דחיתי את זה. גם לי אישית הסיפור הזה היה קשה. המתאבק שיצר אצלי את הרגע הכי גדול מבחינתי בהיסטוריה של ה WWE וחתום על הקרב הכי גדול שהיה לדעתי האישית ב WWE, גרם לכך לעולם לא נוכל להנות יותר מהרגע הזה. הוא תמיד יהיה צבוע בדם. אבל נגיע לסוף בסוף.
כריס בנואה נולד ב 1967 במונטריאול שבקנדה. מדינה שבה ההיאבקות מפותחת מאוד. את המקצוע למד בדנג'ן המפורסם של סטו הארט, המוכר בעיקר כאביהם של אוון הארט וברט "היטמן" הארט. הוא התאבק מגיל 18 בארגון "סטמפיד רסלינג", שהיה שייך לסטו הארט ולאחר מכן עבר ליפן ואז למקסיקו.
את הפרסום שלו בנואה החל לקבל ב WCW, שם התאבק מ 1993 ועד 1999. הוא זכה בכל התארים הנחשבים בארגון, אך ב 1999 ביקש לעזוב למתחרה הראשי, הלא הוא ה WWE.
ב WWE בנואה התקדם לאט לאט, כשהוא זוכה לאהבה גדולה של הקהל, בעיקר בזכות יכולותיו הטכניות הנהדרות. בנואה היה מתאבק שיכולת המיקרופון שלו (על חשיבות המיקרופון אצל המתאבקים תבוא פינה נפרדת בעתיד) היו חלשות מאוד ואת כל הסיפור שלו הוא היה מספר באמצעות היכולת בזירה. הוא היה נחשב לכזה שיוציא קרב טוב גם ממקל של מטאטא וחלק מהקרבות שלו בארגון נחשבים לקלאסיקה.
בנואה היה קטן קומה (1.78 מטר בלבד, מאוד נמוך למתאבק) וכדי להיות מאיים יותר הוא פנה לנשק שיותר מדי מתאבקים השתמשו בו: הנשק שכבר כתבתי עליו כאן באחת הפינות הקודמות: הסטרואידים.
מקורבי בנואה מספרים שהוא נטל כמויות שיכלו להרוג סוס. הוא היה מקבל מרשמים מהרופא של ה WWE וקיבל מראה מנופח ומאיים, כי ידע שרק כך הוא יגיע הכי רחוק שאפשר.
בנואה היה בעל מוסר עבודה מטורף. אובססיבי ממש. הוא התאבק גם בזמן פציעות שהיו משביתות כמעט כל אחד אחר(ולכן נטל, נוסף על הסטרואידים, כמות מטורפת של משככי כאבים, עוד התמכרות ידועה של מתאבקים) והיה קם מהמיטה והולך לעבוד בכל יום, אלא אם היה ממש חצי מת.
בנואה קיבל את ההכרה שרצה בשנת 2004. הוא זכה בקרב הרויאל ראמבל היוקרתי, כשנכנס אליו כמספר 1 (דרך לקדם מתאבק ולהראות אותו ככח אדיר) ואז קיבל את הקרב המרכזי ברסלמניה 20, במכה של הספורט, המדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שם ניצח בקרב משולש אדיר את שון מייקלס וטריפל H, על התואר העולמי במשקל כבד של ה WWE. אם לא ראיתם, עזבו עכשיו את הטור שלי ורוצו לראות. כאמור, הקרב הטוב ביותר שראיתי ב WWE. הנאה צרופה.
ראיתם וחזרתם אלי? יופי! הזכייה של בנואה בתואר היתה רגע יפיפה. כשבנואה הכניע את טריפל H עם תרגיל ההכנעה שלו, ה Crossface והפעמון צלצל, הקהל, שיש לציין שלמרות השתתפותו בקרב של שון מייקלס האגדי, שגם היה על תקן "פייס (דמות טובה)", היה לגמרי מאחורי בנואה, הריע בטירוף ובנואה פרץ בבכי. זה לא היה בכי מזוייף, אלא בכי אמיתי של אדם שהרגיש שהגשים את חלומו והגיע הכי גבוה שאפשר. חברו, אדי גררו ז"ל, שהחזיק את התואר המרכזי השני של ה WWE, הצטרף אליו בזירה, חיבק אותו והשניים הניפו ידיים וסיימו את האירוע ברגע שאף מעריץ רסלינג לא ישכח, גם אם מנסים לגרום לנו לשכוח והוא למעשה נמחק מהתודעה.
בנואה החזיק בתואר כחצי שנה ואז הפסיד אותו. מאז הוא לא חזר להחזיק בו ולמעשה ירד ברמת העניין שעורר וחזר להתאבק על תארי המשנה של הארגון. הדבר השפיע עליו לרעה ויחד עם השפעת החומרים שנטל גרם לו להתקפי זעם, דכאון וחרדה. שמועות החלו לצוץ על אלימות כלפי אשתו, מתאבקת עבר בעצמה, ננסי.
בנוסף, אירוע שהשפיע מאוד על בנואה ויש האומרים "דחף אותו סופית אל מעבר לסף", היה כאמור מותו של חברו הטוב אדי גררו, שנמצא מת בבית מלון בשנת 2006 כתוצאה מהתקף לב.
בשנת 2007 היה אירוע שבו היה אמור בנואה להשתתף בקרב על אליפות ה ECW (ארגון שהיה פעם ארגון אקסטרים עצמאי ואחר כך נקנה על ידי WWE והפך לחלק ממנו). בנואה לא הופיע לאירוע ושלח הודעה משונה על בעיה משפחתית להנהלה. לאחר מכן דווח כי המשטרה מצאה באותו ערב את משפחת בנואה כולה: כריס , ננסי ובנם בן הארבע, דניאל, ללא רוח חיים. למחרת בתכנית RAW של יום שני, הודיע וינס מקמהון, הבעלים של ה WWE, על מותו של בנואה והקדיז את התכנית לזכרו. זמן קצר לאחר מכן התבררה האמת המפלצתית. בנואה רצח את אשתו ובנו והתאבד. הוא עשה זאת לאורך כל סוף השבוע. לא בהתקף טירוף רגעי, אלא רצח את אשתו ביום שישי, את בנו ביום שבת ואז הסתובב עוד יום ראשון שלם בבית, עם שתי הגופות בתוכו, לפני שהתאבד.
כאשר בדקו במשטרה את הגופות בנתיחה, הם פסקו שעל דניאל הקטן הופעל לחץ על הצואר ועצם הבריח, מכאן הגיעו למעשה למסקנה שבנואה רצח את ילדו באותו תרגיל הכנעה בו היה משתמש בזירה, ה Crossface, בו השתמש ב 2004 ברגע השיא של הקריירה שלו. בדמו של בנואה נמצאו בבירור שרידי סטרואידים אנאבוליים וכן התרופה זנקס, המשמשת לטיפול בהתקפי חרדה.
כשהתבררו העובדות, מחו ב WWE כל סימן וזכר לכריס בנואה ופשוט חדלו מלהזכיר אותו. הרגע הגדול ההוא, שלו ושל אדי גררו ז"ל, שהוקרן תמיד ברגעים הגדולים שהראו לפני כל רסלמניה, חדל מלהיראות ב WWE. זכרו של בנואה כמתאבק ענק הוכתם ועד היום יש ויכוחים האם יש דרך לזכור את כריס בנואה המתאבק, כמתאבק באמת אדיר עם יכולות היאבקות מופלאות ולהפריד אותו מכריס בנואה האדם.
הסיפור מראה יותר מהכל את המחיר שמשלמים מתאבקים בתעשייה הזאת, כדי לבדר אותנו. את מחיר הרצון של בנואה להצליח בכל מחיר שילמו במקרה הזה גם אשה וילד שיישאר בן 4 לנצח.
לזכרם של ננסי ודניאל בנואה. יהי זכרם ברוך.
כרגיל, תודה שקראתם. מוזמנים להגיב ולספר מה עוד אתם זוכרים מכריס בנואה.
