25 עונות מלאות עברו מאז התחלתי במסע המנג'ר, וכעת הגיע הזמן לסכם את הדרך המדהימה שעברתי. 6 חודשים, 5 קבוצות, 4 זכיות בליגת האלופות, 3 טרבלים, 2 מאמן השנה בעולם ומשחק אחד קסום שגרם לי, וגם לכם הקוראים, להתנתק מהחיים האמיתיים ולהתחבר לעולם נוסטלגי, וירטואלי ומהפנט.
במהלך 25 העונות הללו אימנתי את ווסטהאם (8 עונות), ולנסיה (7), ברייטון (6), נאפולי (3) ואייאקס (1). אימנתי בחמישה עשורים שונים, גידלתי מאות שחקנים, זכיתי בעשרות תארים ובניתי סגלים שאם היו משחקים במציאות, כנראה שהיו גדולים יותר מכל קבוצה שראינו בהיסטוריה. אז עכשיו הגיע הזמן לעשות הפסקה קצרה, ולהיזכר ברגעים המרגשים של מסע המנג'ר שלי:
השחקן המצטיין
דייגו מראדונה (נאפולי 89/90-91/92)
בזכות עדכון מיוחד המאפשר לשחק בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, זכיתי לאמן את השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים. מספר 10 האגדי הוביל את נאפולי שלי, די בקלות, לשלוש זכיות רצופות באליפות איטליה וזכייה בליגת האלופות. מראדונה הוכיח שהוא השחקן הטוב בעולם כשכבש בתקופה זו למעלה מ-100 שערים בכל המסגרות והיה הכוכב הגדול של נאפולי, וללא ספק השחקן הכי טוב שאימנתי אי פעם במשחקי המנג'ר.
הרגע הכי גדול
אלופי אירופה! (ווסטהאם 08/09)
לאחר רדיפה של שבע עונות אחרי התואר הנחשק, הגעתי עם ווסטהאם לעונה השמינית עם סגל מרשים שכולל את שחקני הבית ג'רמיין דפו, ריו פרדיננד, מייקל קאריק, ג'ו קול ופרנק למפארד, מחוזקים בכוכבי על כמו ג'יאנלואיג'י בופון, ג'ון טרי, דייוויד בקהאם, רונאלדיניו, אריין רובן וסטיבן ג'רארד. התוצאה? טרבל מרשים שכלל זכייה בגביע הליגה, בפרמייר ליג וניצחון קטן ומתוק בגמר ליגת האלופות, 1-0 משער של דפו בדקה השביעית וזכייה היסטורית בתואר לאחר לא מעט נסיונות כושלים.
רגע השפל
האוהדים במסטאייה צועקים לי להתפטר (ולנסיה 12/13)
את עונת 12/13 בולנסיה פתחתי בציפיה לזכות באליפות וללכת הכי רחוק בליגת האלופות. שמות כמו דויד וייה, דויד סילבה, אלכסיס סאנצ'ז, דייגו קוסטה, לואיס סוארז, חואן מאטה, חאבי מרטינז, דויד לואיז וקלאודיו בראבו עיטרו את הסגל. הניצחון הראשון באותה עונה הגיע רק במחזור השישי, ולאחריו לא הצלחנו לרשום שני ניצחונות רצופים עד חודש ינואר, אליו הגענו במקום ה-12 בלבד. האוהדים במסטאייה זעמו ודרשו את ראשי, ההנהלה גיבתה אותי ומכת פציעות נוראית איימה לחסל את המסע לפני שהספקתי להתקרב לתואר. ואז הגיעו דייגו קוסטה ואבר באנגה וסחבו את ולנסיה עד המקום השלישי, רק כדי להפסיד בדקה ה-90 במחזור האחרון לדפורטיבו בקרב ראש בראש על הכרטיס לליגת האלופות ולרדת למקום החמישי. עונה שכדאי לשכוח.
הניצחון הכי גדול
הסינדרלה של הגביע (ברייטון 17/18)
אין מפעלים מרגשים יותר מהגביעים האנגליים, בהם קבוצות קטנות בדרך כלל עוקצות את הגדולות. בסיבוב השלישי של גביע הליגה באותה עונה הגעתי עם ברייטון, אז עדיין בליגת המשנה, למשחק חוץ קשה מול מידלסברו מהחלק העליון בפרמייר-ליג, כשכל הסיכויים נגדי. בסגל המשחק היו שלושת הישראלים, תומר חמד, בירם כיאל וטל בן-חיים החלוץ, וגם צמד החלוצים וויל גריג ואנדרה גריי, שדאגו להמם את תושבי הצפון עם שלישייה מדהימה כבר במחצית הראשונה. גריי סגר שלושער במחצית השנייה, אנתוני נוקארט וחמד הוסיפו והמשחק הסתיים בניצחון סנסציוני, 6-0 בחוץ על קבוצת פריימרליג. המסע המשיך עם ניצחון ברבע הגמר על מנצ'סטר יונייטד ונעצר בחצי הגמר עם הדחה מול ליברפול, ועדיין, הניצחון במידלסברו היה רגע ענק שאזכור מהמסע הארוך והמופלא.
ההפסד הכי כואב
להגיע לבאר ולבעוט בדלי (ברייטון 16/17)
שוב ברייטון, רק עונה קודם לכן. את העונה הראשונה סיימנו במקום הרביעי עם כרטיס לפלייאוף העלייה לפרמיירליג, המטרה היחידה שלי באותה עונה. ק.פ.ר חיכתה לנו בחצי הגמר ושערים של חמד וגריג הספיקו כדי לעלות לגמר הפלייאוף מול פולהאם, מול 90 אלף צופים באצטדיון וומבלי. הכוכב הגדול של המשחק היה השופט הוירטואלי טאפארי ביינברידג', שהחליט לתת ליריבה שני פנדלים ובנוסף להרחיק את השחקן הכי חשוב שלי, יא-יא טורה. המשחק נגמר בתוצאה 1-3 לקבוצה של סלבישה יוקאנוביץ', והליגה הטובה בעולם חיכתה לי במשך שנה נוספת. שברון לב.
הרכש הטוב ביותר
וויל גריג (ברייטון 16/17-19/20)
את וויל גריג קניתי כאנדקוטה משעשעת בלבד ובזכות השיר המפורסם. לא ציפיתי לתת לחלוץ הצפון-אירי יותר מדי דקות במדי ברייטון, אבל מכת פציעות בהתקפה גרמה לי לתת לגריג הזדמנות, ומאז הוא באמת היה On Fire. ארבע עונות רצופות עם מספר דו ספרתי של שערים תמורת 850 אלף ליש"ט זה מציאה. Will Grigg’s on Fire!
הרכש הגרוע ביותר
ניקולס אנלקה (ווסטהאם 03/04)
אין אחד שלא אימן ב-CM01/02 המקורי ולא עשה את הטעות הנוראית של החתמת אנלקה. על פניו, אחד החלוצים הטובים במשחק, בעל נתונים מטורפים ותג מחיר נמוך לחלוץ ברמה העולמית, אבל בפועל שחקן ממורמר שמסתכסך עם כל מה שסביבו ומאכזב בענק. אנלקה הגיע תמורת 10 מיליון פאונד בסוף חודש ינואר 2004 בעקבות פציעתם של פרדי קאנוטה וג'רמיין דפו והספיק לשחק ארבעה משחקים בלבד לפני שרב עם חצי קבוצה והודיע שהוא רוצה לעזוב. אחרי אפס שערים וכמה קנסות, אנלקה נמכר תמורת 3 מיליון פאונד בלבד.
מלך השערים
ג'רמיין דפו (ווסטהאם 01/02-08/09)
קאנוטה, קראוץ', אנלקה, רוני, רונאלדיניו, סאהה, איברהימוביץ', קארוו, דייגו טריסטן. לא משנה כמה חלוצים גדולים עברו במהלך השנים בווסטהאם, דפו תמיד נשאר בהרכב והיה הכובש העיקרי של הקבוצה. דפו כבש בדיוק 200 שערים במהלך המסע, וכמה סמלי שהשער ה-200 והאחרון היה שער הניצחון בגמר ליגת האלופות.
ה-11 הטובים ביותר
בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
