אחרי מסע ארוך הנפרש על פני שני עשורים ושלוש קבוצות, חיפשתי אתגר חדש ומרתק, משהו שלא נעשה לפני כן, וכך מצאתי את "פרוייקט 89/90" של כמה משוגעים אנגלים שפשוט לקחו את המנג'ר והלבישו עליו נתונים של עונת 89/90. הפרוייקט מאפשר לחובבי המנג'ר לאמן שחקני עבר גדולים שמעולם לא דרכו במשחקי המנג'ר (כשחקנים פעילים לפחות) ולצלול במנהרת הזמן לסוף שנות ה-80 העליזות. כשנכנסתי למשחק לראשונה מיד קפץ לי בראש שירו של אריק איינשטיין "ואלה שמות" שנכתב לכבוד מונדיאל 90' שנערך בסיום אותה עונה. השיר מתחיל עם ארבעת המילאנזים ברגומי, בארזי, אנצ'לוטי ודונאדוני, ולא סתם – הליגה האיטלקית נחשבה אז לליגה הטובה בעולם עם השחקנים הטובים ביותר. למעלה מחצי מהמשיבים בסקר שערכתי בטור האחרון בחרו את הקבוצה החדשה שלי, נאפולי, ונתנו לי את הזכות לאמן את השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים (או השני הכי גדול, תלוי את מי שואלים), דייגו ארמנדו מראדונה.
פרט למספר 10 האגדי חיכתה לי קבוצה לא רעה בנאפולי: התקפה קטלנית שכוללת את חלוץ נבחרת איטליה אנדראה קרנאבלה והחלוץ הברזילאי האגדי קארקה, וגם את גאון הכדורגל הצעיר ג'יאנפרנקו זולה. הקישור הורכב משחקנים מקומיים כמו מאסימו קריפה ופרננדו די נאפולי והברזילאי המחונן אלמאו "הגרמני", ובהתקפה צ'ירו פררה, ג'יובאני פרנצ'יני ואלסנדרו רניקה. כאמור, קבוצה לא רעה, אבל לא כזאת שאמורה להתמודד על האליפות, למרות שבמציאות היא אכן זכתה באותה עונה. כדי להיאבק ראש בראש עם מילאן של רייקארד-חוליט-ואן באסטן ואינטר של מתיאוס-ברמה-קלינסמן, היה צורך ברכש איכותי ושחקנים משלימים שיעזרו למראדונה לחולל קסם ולזכות באליפות. אממה, התקציב הנמוך של נאפולי הענייה עמד על 6 מיליון יורו בלבד. הצלחתי למכור את לוקה פוסי ומאסימו מאורו בסכום כולל של 13 מיליון יורו ויצאתי לחפש מציאות.
ואלה שמות
הסקאוטינג שעשיתי לקח המון זמן. בראשי היו מספר שחקנים אגדיים שהייתי שמח לראות אותם משתפים פעולה עם מראדונה, כמו חריסטו סטויצ'קוב ואריק קנטונה, אבל הכסף הגדול של יתר היריבות בליגה שלח אותי למסע קניות צנוע יותר. השחקן הכי יקר עלה לי 2.8 מיליון יורו בלבד, אבל מדובר במציאה של ממש – הגאון מבוקרשט, גיאורגי האג'י. בכלל, באותם שנים השוק המזרח-אירופאי והבלקני נפתח לרווחה וניתן למצוא לא מעט מציאות באזור זה של היבשת, כמו ברטיסלב זיבקוביץ' וסיניסה מיחאילוביץ' שהגיעו תמורת סכום נמוך מיוגוסלביה. לעמדת השוער הראשון הוזנק חברו הטוב של דייגו והגיבור של ארגנטינה במונדיאל 90', סרחיו גויקוצ'אה. עוד שחקן שהגיע מדרום אמריקה הוא קאפו, המגן הימני הטוב בהיסטוריה לטעמי, שעבר מסאו פאולו. תומאס ברולין, הסופרסטאר השבדי הראשון הצטרף לחזק את ההתקפה ומאסימו קררה הגיע לעמדת הבלם לצידו של פררה, סתם בגלל שאף פעם לא הצלחתי להבדיל בין השניים כשהייתי ילד.השם הכי גדול שהגיע יכל בקלות להצית את הדמיון של כל ילד בשנות ה-80 שחלם על שיתוף פעולה בינו לבין מראדונה, והוא כמובן זיקו, הכוכב הגדול של נבחרת ברזיל בתחילת שנות ה-80. למרות ש'פלה הלבן' כבר בן 36, הוא עדיין נחשב במשחק לקוסם שיכול לתרום מהספסל, וגם היחיד שיכול להחליף את מראדונה בעמדה של מספר 10.
ממש רציתי להחתים שחקן ישראלי לסגל, אבל לא היו יותר מדי אפשרויות בחירה: באותם שנים היו ארבעה ליגיונרים מובילים בישראל: רוני רוזנטל, שלום תקווה ואלי אוחנה בבלגיה, ובוני גינצבורג בריינג'רס. בנוסף דאגו המפתחים להכניס למשחק שני נערים צעירים בני 17: אייל ברקוביץ' וחיים רביבו, אותו החתמתי לעתיד.
משולש הקסם של נאפולי
הטקטיקה שבחרתי הייתה הטקטיקה המקורית של נאפולי באותה עונה- 4-1-2-1-2 יהלום צר, כשדייגו הוא עושה המשחק מאחורי החלוצים. המשחק אמנם משוחק עם השחקנים של עונת 89/90, אבל העולם עדיין בשנת 2001, כלומר ליגת האלופות בשיטת שני בתים ורק אז רבע גמר, ולא שיטת נוקאאוט. ניצחון 3-1 על דינמו קייב העלה אותנו לבית מוות קשה באלופות עם באיירן מינכן, ברונדבי של שמייכל ופ.ס.וו של רומאריו. הפתיחה הייתה מוחצת: שישה ניצחונות ליגה רצופים ללא ספיגת שער, ניצחונות מוחצים באלופות (כולל 5-1 על פ.ס.וו) ותחושה שעולם הכדורגל קטן על מראדונה. גם ההפסד הדרמטי 1-2 לאינטר משער של קלינסמן בדקה ה-90 לא פגע בריצה המטורפת בכל המסגרות. ההפסד לאינטר היה גם ההפסד היחיד בחצי הראשון של העונה. את שלב הבתים הראשון עברנו בקלות, גם את שלב הבתים השני שכלל מפגשים עם מארסיי, בנפיקה ודינמו דרזדן. גם בגביע זה הלך חלק. בסוף חודש ינואר היה נראה ששום דבר לא יכול לעצור את נאפולי מזכייה בטרבל, בזכות מספר דו ספרתי של שערים ובישולים מצידם של דייגו וקארקה, כשגם זולה מבקיע ללא הפסקה. אלמאו וקרנבאלה קצת העיבו על המצב רוח החיובי בקבוצה כשלא הסתדרו עם הכוכב הגדול מארגנטינה, אז מכרתי אותם בקיץ ובמקומם הבאתי שלושה שחקנים: דימיטריו אלברטיני בן ה-18 הגיע בהשאלה ממילאן, סלבישה יוקאנוביץ' מיודענו הגיע מהליגה היוגוסלבית ורוג'ר מילה, הקמרוני בן ה-37, שבמציאות היה בשיא הקריירה באותה עונה, הגיע בחינם לאחר שנזרק ממונפילייה בינואר.
ובסוף הגרמנים מנצחים
הקבוצה היחידה שלא הצלחתי לנצח באותה עונה הייתה אינטר. היא הנחילה לנו את ההפסד הראשון בליגה, וגם את השני. לכן ארבעת המפגשים שלנו עם הנראזורי באזור מרץ-אפריל במסגרת חצי גמר הגביע ורבע גמר האלופות היו מפחידים. הדו קרב הראשון התרחש בגביע. יורגן קלינסמן כבש שער במשחק הראשון בסן פאולו ולותר מתיאוס עזר לוולטר זנגה לשמור על שער נקי בגומלין בסאן סירו. אינטר עלתה לגמר מול מילאן ואני נותרתי עם רצון לנקום בליגת האלופות. המשחק הראשון נערך הפעם במילאנו. מראדונה כבש שער חוץ יקר במחצית הראשונה אבל שוב החלוץ הגרמני של אינטר היה שם כדי להציל אותה עם צמד במחצית השנייה. בגומלין הוא היה זה שעקץ ראשון, האג'י השווה במחצית השנייה ומראדונה שלח את המשחק להארכה ולפנדלים, שם זיקו החמיץ ואנדראס ברמה, הגרמני השלישי בקבוצה, כבש את הפנדל המכריע מול גויקוצ'אה, בדיוק כפי שכבש בגמר מונדיאל 90, ושלח את אינטר לחצי הגמר. אין טרבל, אין דאבל, כל מה שנשאר זה לגבור על אינטר ומילאן במאבק האחרון על האליפות.
ההגנה הכי טובה היא ההתקפה
שתי המילאנזיות נשפו בעורפי במהלך כל העונה בזכות הגנות ברזל, אבל את ההתקפה של נאפולי אי אפשר היה לעצור. 30 שערים מצידם של מראדונה וקארקה ועוד 22 מרגליו של ג'יאנפרנקו זולה הספיקו להשיג ממוצע של 2.5 שערים למשחק ולנצח כמעט כל קבוצה. שלושה מחזורים לסיום הבטחנו את האליפות לאחר ניצחון 5-1 על לאציו (שלושער של מראדונה). כיף לחזור כמעט 30 שנה אחורה בזמן, אבל העבר הפך עבורי להווה ועתיד עם מטרה אחת: לנסות ולהגיע במשחק עד שנת 2000 ועל הדרך לזכות בכמה שיותר תארים עם נאפולי.
ואסיים בחודורוב!
בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
