"הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד התלהבות". המשפט הזה של ווינסטון צ'רצ'יל שוכן בפתקית כתומה דהויה בקצה הדסק שלי במשרד. המשפט הזה מלווה אותי בכל יום, ובמיוחד במסע שלי אל גביע האלופות הנחשק. עם שריקת הסיום בהפסד בגמר ליגת האלופות מול ברצלונה בעונה שעברה, מיד קפצה לי לראש התמונה של אברם גרנט יורד בכבדות בגרם המדרגות הארוך באצטדיון לוז'ינקי במוסקבה, רגע אחרי ההחלקה של ג'ון טרי וההפסד הצורם למנצ'סטר יונייטד. איך אדם שהיה בפסגת האוורסט עם הדגל ביד, ורגע לפני הנעיצה התדרדר חזרה למרגלות ההר, יכול לקום ולטפס חזרה לפסגה?
עלייתם של הריג'נים
מגיע שלב בחייו של מנג'ר וירטואלי ששחקנים חדשים עם שמות הזויים צצים ומשתלטים על המשחק. בעגה המקצועית קוראים להם "ריג'נים", למרות שבמקומות מסוימים ברשת הם מכונים גם "ניוג'נים", אבל הבנתם את הכוונה. במהלך השנים אספתי לי מנה נכבדה של ריג'נים צעירים לקבוצת המילואים וכעת הגיע הזמן לתת לכמה מהם הזדמנות. שמות כמו אלכס מקינטייר, אדם פיליפס, פול הופקינס, יונאס יוהאנסן, גארי טוליי ופול וויליאמס קיבלו הזדמנות במשחקי ההכנה לקראת העונה, יחד עם שלושת הבוסמנים שהחתמתי בינואר: ג'יימי קראגר, דארן פלטשר ובוז'אן דג'ורצ'יץ. שחקני ספסל כמו גארת' בארי, דמיאן דאף, קיירון דיאר וזלטאן איברהימוביץ' פינו את מקומם לצעירים, ולשחקן הרכש המשמעותי היחיד שלי בקיץ- סטיבן ג'רארד, שהגיע תמורת 15 מיליון פאונד מליברפול.
העונה התחילה בצורה סבירה למדי. ניצחונות במרבית משחקי הליגה והתקדמות לשלב הבא בליגת האלופות ובגביע הליגה, לצד הדחה נוספת מהגביע האנגלי ושלושה הפסדים בפרמייר ליג. את שנת 2008 סיימתי במקום השלישי, תשע נקודות מתחת ליונייטד ושלוש מתחת לארסנל. בזמן שהיה נראה שאני בדרך לאיבוד תואר האליפות, בליגת האלופות חיכתה לי משוכה קשה בדמות בית מוות עם מנצ'סטר יונייטד, ולנסיה ויובנטוס, בשלב הבתים השני במפעל. החלטתי ללכת בכל הכוח על ליגת האלופות ולהזניח את המפעלים המקומיים.
הבשורה על פי לוקאס
העונה המשעממת קיבלה טוויסט בחודש ינואר. הרצון להשקיע את כל הכוחות במרדף אחר גביע האלופות הביא אותי לחפש חלוץ נוסף להתקפה, שיאפשר לסאהה ודפו להתרכז בליגת האלופות. כבר באמצע דצמבר רכשתי את מייקל אואן מליברפול תמורת 10 מיליון פאונד, אבל אואן נפצע לארבעה חודשים והעסקה בוטלה. אממה, זוכרים שסיפרתי לכם על השתלטות הריג'נים? אז פ.ס.וו ההולנדית החזיקה באמתחתה את הריג'ן הטוב במשחק. לוקאס באסטוס הוא חלוץ ברזילאי שהגיע בגיל צעיר להולנד (נשמע לכם מוכר?) ומאז עשה רק דבר אחד- לשים כמות לא מציאותית של גולים. אם אתם רוצים להיכנס לחישובים מתמטיים, לוק כבש במדי פ.ס.וו לא פחות מ-133 שערים ב-153 הופעות בלבד. תעשו לבד את החשבון. לחלוץ הברזילאי, שאחרי שבע שנים באיינדהובן קיבל אזרחות הולנדית ועבר לחורר רשתות במדי הנבחרת הכתומה, נמאס מאצטדיון פיליפס הקטן וחיפש ליגה גדולה יותר לכבוש.
37 מיליון פאונד היו סכום קטן לעומת מה שקיבלתי מהיורש של רונאלדו (המקורי, כן?). במשחקו הראשון הוא כבש צמד ובישל שניים נוספים בניצחון הענק 7:1 על טוטנהאם בדרבי של לונדון. הוא המשיך עם שער ניצחון בחצי גמר גביע הליגה מול קריסטל פאלאס וברצף של עשרה ניצחונות בליגה שבכל משחק לוקאס כובש לפחות שער אחד. לצערי ולצער כל הקבוצה, לוקאס היה מנוע מלשחק בליגת האלופות בגלל ששיחק כבר עם פ.ס.וו, אבל לפחות בזירה המקומית, הוא הפך את ווסטהאם לבלתי מנוצחת, וגם הביא תואר ראשון העונה עם שער ושני בישולים ב-4:0 על איפסוויץ' בגמר גביע הליגה.
המרוץ אחר הטרבל
למרות חסרונו של לוקאס, את שלב הבתים השני סיימנו במקום הראשון ללא הפסד, בדרך למפגש ברבע הגמר מול קבוצה ספרדית, רק שהפעם במקום ברצלונה חיכתה לנו מוליכת הלה ליגה, ויאדוליד, ששמרה על שער נקי באפטון פארק ובמשך 70 דקות במשחק הגומלין בספרד, עד שצמד של דפו ועוד אחד של רונאלדיניו הכריעו את ההתמודדות. ספורטינג ליסבון הייתה משוכה קלה יותר בחצי הגמר עם 5:1 בסיכום שני המשחקים ועלייה לגמר שני ברציפות, מול מנצ'סטר יונייטד, שגם נאבקה איתנו בליגה על האליפות וזכתה בגביע האנגלי. כך קרה שבדיוק שבועיים לפני גמר ליגת האלופות שנערך בליסבון, אירחנו את יונייטד באפטון פארק למשחק על האליפות, שלושה מחזורים לסיום ויתרון שתי נקודות בלבד. הפסד יעלה את האדומים לפסגת הפרמייר-ליג, בעוד ניצחון יגדיל את הפער לחמש נקודות, שני מחזורים לסיום העונה. כבר בדקה החמישית לוקאס באסטוס דאג להראות לחבורה של מרטין אוניל (כן, בשנתיים האחרונות הוא מאמן היונייטד) שהאליפות כנראה תישאר בלונדון. לוקאס הוסיף עוד אחד בדקה ה-43 ובישל את השלישי והאחרון לדפו בדקה ה-69. אליפות יש, גביע הליגה יש, וכל העיניים הופנו לליסבון, 20 במאי 2009.
סופרמן נחת בליסבון
מאז שהחתמתי אותו לפני כמעט שלוש שנים, ג'יג'י בופון לא בלט בצורה יוצאת דופן והיה סביר למדי. למרות צמד הבלמים החזק, ההגנה לא הצליחה לשחזר את המספר המועט של שערי חובה שספגנו בעונות הראשונות, לפני בואו של השוער האיטלקי. כעת הכל היה על הכתפיים הרחבות של בופון, מול ההתקפה האדירה של השדים האדומים, שכללה את רוד ואן ניסטלרוי, חואן ורון, קלרנס סיידורף, פול סקולס ואגדת המנג'ר, ג'וליוס אגאואה. ג'רמיין דפו כבש כבר בדקה השביעית ומיד עברתי למערך הגנתי והחזקה איטית בכדור. יונייטד תקפה בגלים ובכל פעם מצאה את סופרמן האיטלקי בין הקורות. הדקות חלפו ובמחצית השנייה מייקל קאריק וג'ונתן וודגייט עלו כדי לחזק את ההגנה מפני הבליץ של שחקני מנצ'סטר שבעטו לשער של בופון לא פחות מ-18 פעמים. את תוספת הזמן הרצתי במהירות הנמוכה ביותר. הכתוביות התחלפו לאט לאט. הפחד מקאמבק נוסח ברצלונה 99' הפך לממשי. דקה 92, קרן ליונייטד. דייויד בקהאם לובש הפעם את החולצה של ווסטהאם ולא את מדי היונייטד. מזל. למנצ'סטר יש התקפה קטלנית, אבל אין 'רוצח' ברחבה כמו סולשייאר. מזל. הכדור עולה לרחבה ובופון קולט אותו. שריקת הסיום.
הפרוייקט שהתחיל ביולי 2001 עם שלד של חמשת שחקני הבית דפו, קול, קאריק, פרדיננד ולמפארד, הגיע לסיומו במאי 2009 עם זכייה היסטורית בגביע האלופות. כמה סמלי היה שאת שער הניצחון כבש ג'רמיין דפו, עם שערו ה-200 במועדון. כמה סמלי שמי שבישל לו את השער היה ג'ו קול. כמה סמלי שהמצטיין במשחק (יחד עם בופון) שקיבל ציון 10 היה ריו פרדיננד, הקפטן, שהניף את הגביע. ב-20 שנות מנג'ר עברתי לא מעט קבוצות, קריירות ומסעות. זה היה המסע המפרך, המרתק והמהנה מכולם. והוא גם הסתיים בצורה המתוקה ביותר.
ווסטהאם יונייטד היא מחזיקת ליגת האלופות לעונת 2008/2009.
מה הלאה? אתם מחליטים!
סוף של מסע אחד הוא תחילתו של מסע אחר. נורא רציתי להגיע לעונת 16/17 עם ווסטהאם, אבל לאחר הזכייה בטרבל אין לי יותר מטרות להגשים, במיוחד כאשר הגעתי לעונת 09/10 ושחקנים ששלטו בעולם הכדורגל באותה תקופה כמו רונאלדו, מסי, אינייסטה, דרוגבה, אטו, סניידר, שוויינשטייגר ואחרים בכלל לא מופיעים בעולם הוירטואלי שלי. אז המסע ימשיך מאיפה שהפסקתי, עונת 2009/2010, ואתם תחליטו מי תהיה הקבוצה שלי במסע החדש.
מילאן בסוף עידן אנצ'לוטי או מנצ'סטר סיטי בתחילת עידן הכסף הגדול?
ולנסיה המוכשרת של וייה, סילבה ומאטה או ורדר ברמן התוססת של אוזיל, מרטסאקר ופיזארו?
הצביעו והשפיעו, ואם יש לכם הצעות לקבוצות אחרות מאותה עונה, אל תתביישו לשתף.
