לכבוד הפועל באר שבע, להלן 7 נקודות על המשחק אמש בטדי בפרט ועל הקבוצה בכלל:
- מכבי לא הופיעה לחצי הראשון של הפלייאוף, בית"ר לא הופיעה לחלק השני שלו. למעשה אף אחד לא הפריע לב"ש לטייל לאליפות שבסופו של דבר היא הקלה מבין השלוש. ב"ש ספגה מכות קשות לאורך כל העונה, אבל חולשת היריבות העיקריות שלה בזמן אמת, עשו לה את העבודה לקלה בהרבה.
- זה לא לוקח ממנה את עובדת היותה הקבוצה היעילה, המנוהלת ובעיקר המאומנת הכי טוב בארץ. השקט מלמעלה והיכולת לתת לבכר תחליף לכל דבר, הביטחון של בכר והיכולת שלו להוציא מים מהסלע ולהפוך כל נגר לכוכב, היא מרשימה ביותר. עד שהוא לא יעבור לאמן בחו"ל, קשה לראות בארץ מישהו שמדגדג את קרסוליו.
- האליפות הראשונה הייתה רומנטית, השנייה הפכה את ב"ש למועדון גדול, בשלישית היא כבר התחילה להתנהג כמו מועדון גדול לטוב וגם לרע וזה מתחיל להקנות לה שונאים לא מעטים
- זה בעיקר הגנבה של חנן ממן בינואר שטרפה את כל הקלפים, ויחד עם התוצאות הגיעה גם היהירות של האוהדים. פתאום שמעת תגובות שנאה נגד ב"ש ולא רק מאוהדי מכבי. גם חיפאים, נתנייתים, שלא לומר ירושלמים.
- כי למרות שמגיע לב"ש ובית"ר לא הופיעה, ב"ש לא רק ניצחה את בית"ר, אלא השפילה אותה ודרכה על כבודה. אין היסטוריה של דם רע בין שני מחנות האוהדים, למרות שמעולם לא חיבבו את ב"ש יתר על המידה, אבל דומה שבעונה הזו בכלל ובמשחק האחרון בפרט, נכנסה ב"ש מבחינת בית"ר למדד שנאה דומה לתל אביביות. ואם שתי הקבוצות האלה תהיינה הבולטות גם בעונה הבאה, זה ייראה אחרת גם ביציעים.
- ואף על פי כן ולמרות הכל, להוריד את הכובע ולברך את הדרומיים על האליפות, כי מה שמגיע מגיע
- כדורגל הוא משחק של מומנטום ובבית"ר יותר מכל. מה זה אומר על גמר הגביע?