הליגה אוטוטו נגמרת וזה זמן מצוין להמשיך עם דירוג האצטדיונים הגדול. בטור הזה אנתח את אצטדיון נתניה, שאחרי שנים של פלירטוטים והחלפת מבטים מכביש החוף, סופסוף הגעתי אליו.
את הפעם הראשונה שלי בנתניה אזכור לתקופה ארוכה, אחרי שזכיתי לראות את ה4-1 של בית"ר ירושלים ומכבי נתניה ישירות מהיציע. הייתי בצד המאוכזב, אבל אין כמו כתיבת טורים (ומגש פיצה) כדי להתחמק מתחושות יגון. אז קדימה, בואו נעביר נושא.
אז האצטדיון בעל השם המקורי "האצטדיון העירוני נתניה" החליף את "הקופסה" המיתולוגי ומשמש כאצטדיון הבית של הקבוצה הנתנייתית מ-2012, אבל לא רק. בין היתר גם הפועל רעננה עושה בו שימוש זהה עקב העובדה שברעננה אין אצטדיון שראוי לאירוח משחקים בליגת העל (אבל אמפי ענקי להופעות יש. מה עם הספורט רעננים יקרים?). כמו כן, מאז שאצטדיון בלומפילד בשיפוצים, גם מכבי תל אביב נודדת לביתיות בנתניה וזאת הזדמנות טובה להיזכר בטור הנהדר של אייל ינאי, אוהד מכבי חיפה, שגר בקרבת האצטדיון וצריך לסבול את אוהדי מכבי ת"א. עלות הקמת האצטדיון נעה באזור ה-250 מיליון שקלים, בואו נראה אם השתלם להם.
הפרמטר הראשון נגישות מתחלק לשניים:
תחבורה: אוי נתניה כמה שנפלת חזק. כבר הקימו אצטדיון חדש, מרהיב ביופיו (באמת!), אממה… תחנת הרכבת העירונית נמצאת 20 דקות הליכה ממנו! כמה שהוא מרגיש קרוב כשרואים אותו מכביש החוף, הוא כל כך רחוק. שאר דרכי ההגעה בתחבורה הציבורית גם הן לא עושות חסד. הבלוגר נמרוד קדוש הציע לשנות את שם האצטדיון ל"אצטדיון חלם" על העניין הזה. זה בטוח שם יותר מגניב מ"אצטדיון העירוני נתניה". קבלו 2 על תחבורה, כי בכל זאת יש רכבת.
חנייה: גם כאן עושה רושם שמישהו בנתניה לא בדיוק הבין את הפרינציפ של נוחות האוהדים. הבלוגר רוני אלפרן תיאר זאת בצורה הטובה ביותר: "חניון הזוי עם יציאה בדרך עפר. הוצאתם 300 מיליון על אצטדיון, אבל לא יכולתם להשאיר 5 מיליון לכביש?". בעקבות דירוגים קודמים שהראו לנו שבאצטדיונים מסוימים אין אפילו חנייה, עצם קיומה כן יזכה את האצטדיון בכמה נקודות למרות שהיא ממש לא נוחה. ציון 5.
מס' מושבים: באצטדיון נתניה, שלטעמי מזכיר מאוד את המושבה, יש שני יציעים גדולים – מזרחי ומערבי, המכילים כל אחד קרוב ל-7000 מקומות ישיבה ו… זהו. ליתר דיוק, ישנם 13,610 מושבים כשהשטח מאחורי השערים נשאר מיותם. שוב, האצטדיון חדיש, נבנה על פי תקנים אירופיים ויכול לארח משחקים בינלאומיים, וזה די מבאס שהוא כזה קטן. קיימת תוכנית כלשהי להרחבה ל-24,000 מקומות וכל שנותר לשאול, למה לא עשיתם את זה מלכתחילה? קבלו 5.
נוחות: העובדה שהיציעים מחולקים לעליון ותחתון גורמת לתחושת דחיסות קלה, במיוחד כי היציע קטן ממילא והחלוקה רק נותנת הרגשה קטנה יותר. מי שחשקה נפשו לשבת ביציע העליון יעלה 4 קומות, כשביציע המערבי יש מעלית ובמזרחי אין (איפה המזרחים שיצעקו שיש קיפוח?). מה שכן, יש המון שערי כניסה, מה שנותן את האופציה לצאת בקלות למרות העומס. על תחושות מעורבות קבלו 5.5.
חווית צפייה: כשנכנסים לאצטדיון לראשונה אי אפשר שלא להתרשם. עם כל המגרעות אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא חדיש, מרהיב ומעוצב יפה. היציעים קרובים לדשא ומכל נקודה במגרש אפשר לראות את הכל בבירור. מעקצץ כמובן עניין היציעים החסרים מאחורי השערים, מה שנותן הרגשה קצת פחות כיפית בזמן הצפייה. המון גולשים הזכירו את עניין האקוסטיקה הבעייתית. על הזווית מהיציע העליון מספר נמרוד קדוש "נותנים לאנשים לשבת ביציע מעל הקהל היריב, אז כדי למנוע בעיות שמים להם גדר שגורמת להרגיש כמו חיה בכלוב ומסתירה את המגרש". מצטרפת לעניין ומוסיפה את עניין הסנוור הבלתי נסבל – עברה בי חרטה קלה שלא הבאתי איתי משקפי שמש. בסך הכל הכללי, פוטנציאל מבוזבז. אבל עדיין עולה בכמה רמות על אצטדיונים אחרים, לכן 6.5.
היגיינה: יש הרבה תאי שירותים, נקי ומסודר. העניין שאין מראות כנראה מפריע רק לי אז אפרגן ב-8 למרות הכל.
מזנון: גולת הכותרת של נתניה. המבחר עצום, הרגשתי שאני נמצאת באיזה קניון קטן. החל מבורקסים, פיצות אישיות, פרעצלים והכל נאפה במקום ונותן הרגשה של אוכל טרי. לגבי האיכות, לא אוכל לשפוט, אבל על פי אוהד שתפסתי זולל פיצה – "זה לא פיצה האט, אבל זה סבבה לגמרי". מי אני שאתווכח? המחירים כבכל האצטדיונים, כבר הבנו שבנושא הזה המצב זהה. על ההשקעה שמסביב קבלו 8.
בשורה התחתונה, האצטדיון בנתניה מקבל ציון מאכזב של 5.7 שמציב אותו קצת מעל הממוצע. להגיד שלא ציפיתי ליותר? ציפיתי. התכנון הפנימי מושקע וממש מבאס לראות שדווקא במבנה חדש לא חשבו על כל המסביב שיכול כל כך להקל על הקהל שמגיע.
נקודות לשיפור- יציעים מאחורי השערים, חנייה נורמאלית, תחבורה ציבורית קצת יותר מתחשבת. עד אז אמשיך להתפעל מהיופי של האצטדיון בלילות מכביש החוף ובינתיים נראה לי שנשאר ידידים. לפחות על בטן מלאה. אחלה פרעצל.
